משפטים לומדים בעברית
לימודי משפטים באנגלית יפגעו באיכות הלימוד. זה יהיה סימן רע מאוד למעמד השפה העברית כשפת הוראה באקדמיה הישראלית כולה
היום צפויה המועצה להשכלה גבוהה להחליט אם לאשר תוכנית לימוד במשפטים שכולה בשפה האנגלית. כמו ידידי, פרופ' משה כהן-אליה, אני מקווה שהמועצה תקבל את ההחלטה הנכונה לטובת האקדמיה, הסטודנטים והחזון הציוני. אך שלא כמוהו, אני משוכנע שההחלטה הנכונה והמתבקשת מאליה היא לדחות את הבקשה. אין זה סביר להעניק תואר אקדמי במשפט ישראלי לסטודנט שאינו נחשף כלל למקורות המשפט בשפתם המקורית והמחייבת.
נכון, השפה העברית תשרוד גם אם שתי מכללות פרטיות יקיימו לימודי משפט באנגלית. אך ספק אם ניתן לקרוא לכך השכלה משפטית אמיתית. לימודי משפטים הם לימודים מבוססי-טקסט. אבני היסוד המרכזיות של המקצוע הן חוקים ופסקי דין. הסטודנט לומד לקרוא טקסט, לפרש אותו, לבקר אותו, להשוות אותו לטקסטים אחרים ולחפש בעצמו תשובות לשאלות משפטיות מתוך מאות החוקים, אלפי התקנות ועשרות אלפי פסקי הדין שהם התשתית לשיטת המשפט הישראלית.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
למשטרה יש חומר טוב / אורון שוורץ ויוגב נרקיס
אני דפוק משמע אני קיים / זיו תדהר
לימוד מתוך טקסטים מתורגמים הוא, לפני הכול, לימוד מסוג האכלה בכפית. לרשות הסטודנט יעמוד רק מה שהמרצה יבחר להביא בפניו ורק מה שזמין בגרסה המתורגמת. הוא לא ילמד לפרש חוק - המתרגם יעשה זאת במקומו. הוא לא יוכל לבקר פסק דין כי המקורות שבית המשפט התבסס עליהם לא יהיו נגישים לו. הוא לא יידרש, וגם לא יהיה מסוגל, לחפש מקורות משפטיים בעצמו. בסוף תקופת לימודיו לא רק שלא ישלוט בשפה המשפטית הנהוגה במדינה אלא שיחסרו לו מיומנויות בסיסיות שבית ספר למשפטים חייב להקנות לתלמידיו.
האם זה הכיוון שאליו הולך העולם? האם הגלובליזציה מחייבת שינוי כזה? ממש לא. אילו כך היה, ורק טהרני השפה העברית עומדים בפני הקדמה, מדוע לא שמענו מפי מצדדי המהלך שיש מדינות אחרות שבהן מלמדים את משפט המדינה בשפה שאינה שפת המדינה? יגעתי לא מעט ולא מצאתי אפילו מדינה אחת כזאת. נכון, במדינות ששפתן אינה אנגלית, וגם בישראל, יש תוכניות לימודים אקדמיות בתחומים שונים שמתקיימות באנגלית בלבד - אך לא לתואר ראשון במשפטים.
בכל העולם מבינים שאת משפט המדינה אי אפשר ללמד אלא בשפה שבה נכתבים החוקים ופסקי הדין, השפה שבה מנוהלת המערכת המשפטית הלאומית. לומדים משפט דני בדנית, משפט איטלקי נלמד באיטלקית ומשפט יווני ביוונית. באוניברסיטת מאסטריכט שבהולנד ניתן ללמוד לתואר ראשון במשפט אירופאי - תואר שאינו מכשיר לעיסוק במקצועות המשפט במדינה כלשהי - באנגלית, אך מי שירצה ללמוד באותה אוניברסיטה משפט הולנדי ילמד בהולנדית. אוניברסיטאות רבות בעולם, וגם בישראל, מציעות קורסים במשפט בינלאומי ובמשפט השוואתי באנגלית, ואין כל בעיה לקיים תוכניות של חילופי סטודנטים, אך לא ידוע לי על תוכנית לימודים לתואר בוגר במשפט של מדינה מסוימת שמתנהלת כולה בשפה שאיננה שפת המדינה.
הטיעון הציוני של המצדדים אינו משכנע - בלשון המעטה. מי שרוצה לעודד תלמידים מחוץ לארץ לעלות ארצה ולעסוק במשפטים חייב לסייע להם להשתלב במקצוע בישראל, בראש ובראשונה, על ידי רכישת מיומנויות בעברית משפטית. אפשר ורצוי להקל עליהם - ללמד חלק מתכנית הלימודים באנגלית (תורת המשפט, משפט בינלאומי וכדומה), לתת הקלות בבחינות ובעבודות בשנות הלימודים הראשונות. אך אסור להכשיל את הסטודנטים מחו"ל בתכנית שלא תכשיר אותם להשתמש בכלי החשוב ביותר של המשפטן – השפה. אני עליתי לישראל מארצות הברית בשנות השבעים ומיד התחלתי ללמוד משפטים. גם שימשתי יועץ לתלמידי חו"ל. אני יודע שאין דבר חשוב יותר למשפטן מתחיל ששפת אמו אינה עברית מאשר רכישת שליטה בשפת המדינה בכלל ובשפה המשפטית בפרט.
אז אפשר להבין מדוע רבים בקהילה המשפטית מתנגדים להצעה הנוכחית מכול וכול. אך מדוע נזעקו גם שוחרי הלשון העברית? הם הרי יודעים שכבר קיימות בישראל תוכניות לימוד שונות באנגלית. אך הם מבינים שאם היתר כזה יינתן ללימודי משפט, מקצוע תלוי-שפה שאותו לומדים בכל העולם בשפת המקום, ואם המועצה להשכלה גבוהה תהיה מוכנה לכך אף במחיר פגיעה ממשית באיכות הלימוד, הרי סימן רע הוא, רע מאוד, למעמד השפה העברית כשפת ההוראה באקדמיה הישראלית כולה.
יהושע שופמן, משפטן, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני חקיקה וחבר הוועדה למונחי משפט של האקדמיה ללשון העברית.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il