לעזוב או להישאר? החיים לצד מניה דיפרסיה

"מניה דיפרסיה", אומרת עמליה נודל, "היא ה'רולסרויס' של מחלות הנפש". אני מבין את מה שעמליה, בת זוגו של גיורא הסובל ממניה דיפרסיה, מסבירה. יחסית למחלות כמו סכיזופרניה היא אכן "קלה" יותר, שכן עם טיפול תרופתי והשגחה פסיכולוגית הסובלים ממניה דיפרסיה אמורים להמשיך את חייהם ללא תסמינים.

היכנסו לעמוד הכתבות של יד על הלב  

אבל זה לא בדיוק קורה כך, וגם עמליה מספרת על כך באומץ. המניה היא תקופה קשה מאוד לבני הזוג. בשלב זה האדם יכול להיות באופוריה, כזו שעשויה להימשך כמה ימים. מצב רוחו יהיה טוב מהרגיל, הוא ירגיש תחושת כוח ולעתים של שליחות. השינה הופכת מיותרת בחלקה, כיוון שהאנשים במניה אינם עייפים, וחושיהם חדים.

פעמים רבות הם יצירתיים מהרגיל, מדברים הרבה וחושבים במהירות הבזק, אבל גם כושר השיפוט שלהם נפגע. החשק המיני המוגבר ומחשבות הכוח שאינן סבירות גורמות לאנשים מסביב לחוש שמשהו לא כשורה, במיוחד אם המעבר למניה היה מהיר. לפעמים, בבוקר אחד משתנה האדם מקצה לקצה, הופך מצחיק אך אגרסיבי, חריף וחד אך קולני או פוגעני, מרבה לדבר ולבזבז כספים. לעתים הוא חש שיש לו שליחות מיוחדת, אלוהית, משיחית או ביטחונית.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

כתבות קודמות בסדרה:

• עילי בוטנר: 'הפסקתי להתבייש - אחי פגוע נפש'
• היה בטוח שהוא ראש המוסד: המחלה של גיורא
• הדיכאון שעצר את חייו וההחלמה: השיקום של צביקה
  

התקופה הזו של המניה קשה במיוחד לבני הזוג, כאמור. הם חשים שהאדם שהם אוהבים השתנה להם ממש מול העיניים ובלי התראה מוקדמת. פתאום הם פוגשים אדם אחר, כזה שלא מוכן להקשיב להם ושבטוח שהעולם בכף ידו. קשה לחשוב שהאדם שאוהבים נמצא אי שם עמוק בפנים, ואילו עם מי שעומד מולנו פשוט אי אפשר לדבר.

כשאנשים במצב זה באים לטיפול, הם אינם מבינים מדוע אני מנסה למתן אותם ולגרום למצב המניה לחלוף. הרי טוב להם. בזמנים אלו קשה להסביר שלאחר המניה עלול לבוא דיכאון, והשקיעה עלולה להיות עמוקה כמידת העלייה. באותם רגעים, דיבור על הסכנה הטמונה בחוסר האיזון או על כך שהוא מעודד התקפים נוספים ושינויים מהירים פשוט אינו יעיל.

בסופו של דבר הכל תלוי בתקשורת בין אדם לאדם בפגישה, והעול המוטל על כתפי המטפל ברגעים אלו כבד: עליו למצוא את הדרך בקושי רב אל ההיגיון הפנימי של האדם, אל מי שהוא עמוק בפנים, וזאת מבלי להעליב אותו ותוך מתן כבוד למה שהוא מרגיש, לא סביר ככל שיהיה.

ומה באמת מצפה לאחר מכן? ברוב המקרים (אבל לא בכולם) נראה מצב דיכאוני אחרי המניה. הדיכאון מפגיש את האדם עם רגעים קשים, מהקשים בחיים אם לא הקשים ביותר. חוסר חשק והנאה, חוסר טעם עד חוסר רצון לחיות ומחשבות אובדניות הם חלק מהסימנים.

המפגש עם עמליה מדגיש את חשיבות המשפחה בהחלמה של אדם ממצבו הקשה ובחזרה לתפקוד ולחיים רגילים. לעתים זוגות נפרדים במצבים כאלה, דבר המקשה מאוד על האדם והוא נאלץ להתמודד בשתי חזיתות במעין "שבר כפול": הרגע גילית שאתה חולה וגם שנותרת ללא קשר זוגי בגלל זה.

חשוב לזכור כי מניה דיפרסיה יכולה להופיע גם בשלבי חיים מאוחרים ולפתע, מתוך בריאות שלמה, אדם הופך ל"חולה נפש". ההתמודדות עם שינוי כזה היא קשה וארוכה, ואין כמו בן משפחה תומך שיודע להקשיב ושאינו מבקר לעשות את התהליך לפחות כואב. זאת גם הזדמנות לחזק את הזוגיות ואת הקשר, ובהדרכה מתאימה אפשר לצאת מחוזקים גם ממשבר כה קשה.