בורחים מאחריות: כל הצדדים אשמים בפרשת סופו
שוב שחקן של מכבי ת"א חוצה קווים אדומים, שוב הקהל של הפועל ת"א מחולל מהומה. ובינתיים עסוקות ההנהלות בהטלת רפש אחת על השנייה, במקום בעונשים ובהודעות גינוי לצד שלהם בפרשה. זה רק עניין של הזמן עד המקרה הבא. שרון דוידוביץ' קורא לשתי הקבוצות לבצע התבוננות פנימית
ב-25 בינואר 1995, זינק אריק קאנטונה לעבר היציע של אוהדי קריסטל פאלאס בבעיטת קונג פו ופגע באוהד שקילל אותו. החלוץ הצרפתי הורחק ל-8 חודשים מהמגרשים בכל המסגרות. ב-19 בנובמבר 2004, תקף רון ארטסט, שחקן אינדיאנה פייסרס מ-הNBA, אוהד דטרויט שהשליך עליו כוס בירה וחבט בו באגרופים. הוא הורחק ל-86 משחקים.
הדוגמאות הללו קובעות חד משמעית – הסטנדרט נקבע: ספורטאי מקצועני שעלה ליציע ותקף, או ניסה לתקוף אוהד, יורחק לפרק זמן ממושך בעל משמעות. מכאן שההחלטה בנוגע לעתידו הקרוב של סופו, היא החלטה שנקראת באנגלית "No brainer" – אין שום מקום למחשבות. סופו חייב להיות מורחק עד סוף העונה מכל המסגרות, כפי שכתב לאחר האירוע יהונתן משעל.
אבל גם יש צד שני לדוגמאות למעלה. חמישה אוהדי דטרויט פיסטונס שהחלו בתגרה המפורסמת עם שחקני אינדיאנה, הורחקו לכל החיים ממשחקי הקבוצה לא הורשו לקנות מנוי או כרטיס. לאוהד קריסטל פאלאס ש"רק" קילל באופן גזעני את קאנטונה, נלקח המנוי לאחר "שהפר את כללי ההתנהגות באיצטדיון".
ומה קורה כעת עם אותו אוהד הפועל ת"א שהתגרה בסנטר היווני לאחר סיום המשחק אמש? כנראה אחת משתי אפשרויות: או שהוא יושב עם החבר'ה בבית קפה ומתגאה "איזה גבר" הוא יצא ואיזה מהומה הצליח לחולל. או שאפשרות שנייה – הוא ממשיך לברוח.
בורח ממש כמו שתי ההנהלות של הפועל ומכבי ת"א. שתיהן בורחות מאחריות. מטילות רפש על הצד השני, מחפשות אשמים בצבע חולצה אחר, דורשות עונש חמור יותר, חריף יותר, חזק ותקיף יותר, מזעזע יותר. אף אחד לא עוצר לרגע, לוקח אוויר ומבצע התבוננות פנימית כדי לשאול – איפה טעינו?
במקום לתקוף את הקהל האדום פעם אחר פעם, מדוע במכבי ת"א לא עושים חשבון נפש עם עצמה ותוהים איך קורה שעונה שנייה ברציפות, שחקן בכיר שלה חוצה את הקווים האדומים ומוריד לאפס את הכבוד שלה? האם זה קורה כי גם בפעם הקודמת עם מקרה גיא פניני, העונש לא באמת היה הרתעתי כלפי השחקן ולא הלם את המקרה? מדוע כמעט יממה שלמה לאחר השיגעון המזעזע של סופו, אין הודעת גינוי? המסר שצריך לבוא כאן הוא הרחקה של הסנטר מכל המפעלים, גם אם זה יעלה בפיינל פור.
אם לטענתם הקללות חריפות (והן חריפות), מדוע במשך שנים הצליח היו"ר שמעון מזרחי לשלוט על עצמו ולא לתקוף אוהדים שקראו לו להתאבד? מדוע רגב פנאן שמותקף בכל פעם באופן המבחיל ביותר, עדיין לא איבד עשתונות ועלה ליציע לדרוס ילדים? הסיבה פשוטה – זה לא הגיוני וזה לא נכון. אבל העיקר שבמכבי דואגים לחנך את הקהל האדום.
במקום לתקוף את סופו על מעשיו, מדוע הפועל ת"א לא שואלת את עצמה איך הקהל שלה שוב מחולל מהומה, וכיצד התנהגות כזו מגיעה ל-"יציע הכבוד" שלה? פעם אחת זה אוהד "אקראי" שמתגרה בשחקן לאחר סיום משחק, פעם זה ילד "אקראי" שעושה תנועות של צלב קרס ופעם זהו "שלט אקראי" עם הקשרים אנטישמיים.
היכן הפעולה הנחרצת של המועדון שהוקם על מנת ליצור דבר חדש בספורט הישראלי, ליצור ערכים גם לקבוצה וגם לאוהדים? אותו מועדון אשר טוען כי הוא חורט על דגלו את האהבה לקבוצה ולא שנאה ליריבה.
אלה קוראים לצד אחר "פחדן", ואלה מבקשים "הרחקה לכל החיים". אלה אומרים "תתביישו" ואלה צועקים "בושה". רק חבל שאף אחד לא אומר – "טעינו. נתקן".
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
תפיסה מדהימה של נערת הכדורים. צפו
מתי ראיתם שוער מבקיע גול עצמי ובישול לשערו במשחק אחד?
צפו: מה קורה במשחק כשהכדור עובר לשוער בין הרגליים
