במדבר, דברים: בעקבות יציאת מצרים
שביל האדמונית בסימן יציאת מצרים, עין ירקעם בהשראת קריעת ים סוף ועין שוקו בעקבות מרים אחות משה: 3 טיולים בהשראת אירועים מקראיים מכוננים
שלושה מאורעות עיקריים קרו לאבותינו בחודש ניסן ביציאתם ממצרים. הראשון הוא יציאת עם ישראל ממצרים שאותו מציינים בליל הסדר. לאחר שבוע נבקע ים סוף לשניים ובני ישראל עברו בו בבטחה - מאורע זה מצוין ביום שביעי של פסח.
עוד טיולים בערוץ התיירות:
רש"ת: כן לטכנולוגיה, לא לנעילת מזוודות
בעקבות מודעות: סיור מודעות בתל אביב עלי קראוון: המדריך המלא לטיול קראוונים באמריקה
המאורע השלישי קרה ארבעים שנה אחרי. בי' בניסן נפטרה מרים הנביאה, שעל פי המדרש סמלה את באר המים שהתלוותה לנדודי העם במדבר. ביום פטירתה מסופר על עם ישראל "ויצמא שם העם למים, וילן על משה". כלומר ביום בו נפטרה מרים נפסק נס הבאר ועדת ישראל נישארה ללא מים.
שלושה מסלולים המתאימים למשפחות לחג הפסח, בהם תוכלו ליהנות, לטייל וגם להיזכר על מה בעצם כל החגיגה.
עין הזקן ושביל האדמונית | יציאת מצרים
שביל האדמוניות
מלבד ניחוחות הפריחה, הירוק בעיניים ושפע המים - בתקופה זו התחוללה לעם הקטן שלנו פריחה משל עצמו - יציאת מצרים. אחד המקומות הקלאסיים לפריחה בימות הפסח הוא שביל האדמוניות שבהרי מירון.
שביל יפיפה העובר בין עצי החורש הים תיכוני ולאורכו פרחים רבים, ביניהם מיני סחלבים, דבורניות, רימונית הלוטם ומנצחת על כולם אדמונית החורש - פרח נדיר מאוד בארץ והרי מירון הם גבול תפוצתו הדרומי. היא נחשבת לאחד מהיפים בפרחי ארצנו, צבעה אדום ארגמני, פרחיה גדולים וקוטרם מגיע לקוטר של 8-10 ס"מ, אה, כן, שכחתי היא פורחת רק שבועיים בשנה, בדיוק בפסח...אל תפספסו.
עין הזקן
התורה מצווה אותנו לאכול בליל הסדר שלושה מאכלים: קרבן פסח, מצה ומרור. בהגדה מובא כיצד יש לאוכלם כפי שנהג הלל הזקן. "זכר למקדש כהלל, כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד, לקיים מה שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו".
מסורות רבות קושרות את קברו של הלל אל הר מירון, לא בכדי וועדת השמות הממשלתית העניקה לאחד משיאי הגובה ברכס מירון את השם הר הלל ובסמוך אליו ניתן למצוא את באר הלל ואת עין הזקן, אף הם על שמו.
במרכז הגליל העליון, כ- 4 ק”מ ממזרח לבית ג’אן, במורדות הר הילל נובע מעיין שכבה ייחודי ומרשים. עין הזקן הנובע מתוך שוחה חפורה בין שני קירות סלע גבוהים, הוא העילי שבמעיינות נחל כזיב, ופה גם ראשיתו של הנחל שיורד מכאן מערבה ובסופו נשפך לים התיכון באזור חוף אכזיב.
שמו הערבי של המעיין שבסמוך אליו גדל עץ אגס מרשים, הוא 'עין אלוורקה' שפירושו מעיין העלים. המעיין מתמלא רק לאחר תקופת הגשמים ומחזיק מעמד זמן קצר בלבד.מהמקום ישנה תצפית מרהיבה על הרי מירון ועל אפיקו של נחל כזיב.
איך מגיעים: ניסע מצומת גולני צפונה עד לצומת נחל עמוד בו נפנה שמאלה לכביש 85 ולאחר כ- 11 ק”מ נפנה ימינה בצומת רמה לכביש 864. נחצה את הכפר רמה ולאחר כ- 5 ק”מ נפנה ימינה לכיוון בית ג’אן. לאחר כ- 2 ק”מ ניכנס לכפר ונבחין במזלג. נרד ימינה בדרך התחתונה וניסע בה ק”מ עד לצומת T בו נפנה ימינה. לאחר כ- 150 מ’ נגיע לכיכר בה נפנה שמאלה וניסע עוד כק”מ עד לצומת T נוסף ונפנה ימינה.
לאחר כ- 100 מ’ נפנה שמאלה לדרך מסומנת בסימון שבילים כחול. נמשיך איתה כ- 4.5 ק”מ עד שנראה משמאלנו, ליד משטח סלע רחב, את המעיין. מערבית לעין הזקן יוצא שביל המסומן בסימון שבילים שחור "שביל האדמוניות" לאורכו ניתן לראות את פריחתם היפה של אדמונית החורש ושאר הפרחים.
נחל חתירה, מעלה פלמ"ח ועין ירקעם | קריעת ים סוף
חג הפסח מהווה את חג העצמאות הראשון של עם ישראל. את תקופת העצמאות המיוחדת לימי האביב, ניתן לחוש בהרגשת חופש וחירות ולא בכדי אנו מנצלים זאת לטיולים בארצנו.
אי שם בדרום ישנו מסלול מקסים המשלב בין חדש לישן ובין המדבר - שבו נוצר עם ישראל, לבין סיפורי גבורה מימי הקמת המדינה. בנחל חתירה שממזרח לירוחם יש מסלול קצר שמתאים למשפחות, תצפית יפה, סיפורי גבורה וגב מים מרענן.
כשהולכים במדבר הצחיח ומגיעים פתאום למים, מעריכים אותם הרבה יותר מאשר במקום ירוק ומלא במים. אחת הסיבות להיווצרותו של עם ישראל במדבר הייתה הענווה. להבין שלא הכול מובן מאליו ולא הכול "מגיע לי" ולא הכול "כאן ועכשיו". ללכת 40 שנה במדבר זה להבין שגם לתהליך ישנה משמעות, ולעיתים אף יותר מהמטרה עצמה.
עין ירקעם
בעקבות שיטפונות הפוקדים את נחל חתירה המנקז הבלעדי של המכתש הגדול, שוחקים המים בסלע וכך נוצר מעוק יפיפה ונקיק צר אשר בחורף לאחר השיטפונות, מתמלא הגב מים רבים.
הגב באורך 15 מ' ועומק המים יכול להגיע למעל 3 מ', כמובן שבקיץ המים פוחתים, אך הגב מלא כמעט כל השנה.
שמו הערבי של המקום הוא עין ירקא ולפי צליל שמו קראה לו וועדת השמות עין ירקעם שזהו בכלל כשמו של אחד מבני חברון (דברי הימים א',ב',מד').
כחצי ק"מ מצפון מערב למעיין ישנו מצד ירקעם מהתקופה הרומית ביזנטית, שכנראה נועד לאבטח את הדרך העתיקה בין ממשית לערבה. גרם מדרגות החצוב בסלע שעל יד עין ירקעם קשור לפעילות יושבי המצד שהשתמשו במעיין.
עין ירקעם הוא ספק גב ספק נביעת מים עונתית, אשר נפסקת בקיץ (הדעות על כך חלוקות) - אבל לנו זה לא ממש משנה כי המקום הוא אחת האטרקציות היפות באזור ושווה ביקור, בכל ימות השנה ובעיקר באביב.
מעלה פלמ"ח
הביטוי 'קשה כקריעת ים סוף' שגור בפינו כאשר אנחנו רוצים לתאר פעולה כמעט בלתי אפשרית, ביטוי זה מתאים מאוד גם לסיפור של "מעלה פלמ"ח". מדרום מזרח למעיין בהמשך מורדו של נחל חתירה צונח מפל בגובה 60 מטר, ועד שנות ה-40 לא היה ניתן לעקוף אותו.
בשנים שלפני קום המדינה ביצעו פלוגות פלמ"ח מסעות חשאיים ברחבי הנגב, שלא היו מקובלים על הבריטים. בשנת 1944 נתגלתה פלוגה אחת, שהחליטה לעלות אל המכתש הגדול דרך נחל חתירה. כשבאו לכאן, ראו לפניהם את המפל הגבוה שעד אז לא היה ניתן לעקיפה.
כיאה לאגדת פלמ"ח הלוחמים האמיצים טיפסו בגבורה ואלתרו נתיב עקיפה ולבסוף הצליחו לעקוף את המפל. על שם פעולה אמיצה זו נקרא המעלה. הבדואים שחיו באותו אזור בתקופה ההיא קראו למקום "נקב אל יהוד" - שביל היהודים, משום שעד אז היה נחשב כמקום ללא מעבר. כיום הותקנו במקום חבלים וסולמות וניתן לעבור בו ביתר קלות וכן חרוטה במקום כתובת המציינת את האירוע. מכאן אפשר להמשיך לכיוון נחל צין, מעלה ימין או לחזור אל רכבנו.
איך מגיעים: נסע מבאר שבע על כביש 25 לכיוון דרום, נעבור את דימונה ובצומת רותם נפנה ימינה לכביש 206.
לאחר כ-12 ק"מ נגיע לצומת עם כביש מספר 225 המגיע מירוחם. נמשיך ישר ולאחר כחצי ק"מ נפנה שמאלה לחניון מסודר לרכבים - שם נחנה. משם נצעד כ-400 מ' עם הסימון הירוק עד למעיין. כדי להגיע למעלה פלמ"ח ולתצפית על המפל נמשיך בשביל המסומן בירוק ובסימון שביל ישראל כ-2 ק"מ נוספים.
עין מתן | באר מרים
רבות סופר במדרש על הבאר שהייתה לישראל במדבר, איך היא הלכה איתם לכל מקום ואיך היא הייתה מספקת מים לכל שבט ושבט ולכל משפחה ומשפחה. כאמור בעשרה בניסן מתה מרים הנביאה ונסתלקה הבאר.
הגדיל המדרש לספר לנו על מקום היגנזה של הבאר ואלו מילותיו "אמר רבי חייה בר אבא: כל מי שהוא עולה להר הישימון וראה כמין כברה קטנה בים טיבריא זו היא בארה של מרים" (מדרש רבה). ובעברית צחה - בארה של מרים גנוזה בכנרת! אז אמנם יש המזהים את הר הישימון דווקא בהר תורען שממערב לכנרת, אך אל תצפית מדהימה שכזאת על הכינרת בשילוב עם מעיין קסום לא כדאי לוותר.
התצפית והמעיין נמצאים בדרום רמת הגולן קרוב לקיבוץ מבוא חמה. עין מתן שופץ על ידי ילדי קיבוץ מבוא חמה וחבריו של מתן גדרי ז"ל שנהרג בפעולה בחברון. המעיין נקרא גם בשם עין שוקו - כינויו של מתן בפי חבריו לצוות בפלס”ר נח”ל. בערבית נקרא המעיין עין א-תינה שפירושו מעיין התאנה, על שם עץ התאנה שגדל בצמוד אליו. מהמעיין נמשך צינור הממלא בריכה עגולה שמלאה בכל ימות השנה ומימיה טובים וצלולים.
איך מגיעים? נעלה לגולן מצומת צמח על כביש 98 ונחלוף על פני חמת גדר. נמשיך לטפס עם הכביש ונפנה שמאלה לתוך קיבוץ מבוא חמה. לאחר שנכנסנו לקיבוץ נמשיך ישר ובצומת הבא נפנה ימינה ומיד שמאלה. ניסע עד לשביל ההיקפי, עליו נמשיך עד לפינתו הצפון מערבית - שם נחנה. אם נביט מתחתינו לכיוון דרום - מערב נזהה קבוצת איקליפטוסים ביניהם חבוי המעיין. נעבור את הגדר ונרד ב’נקב’ כ- 400 מ’ לכיוון ”האזור הירוק” - השביל יוביל אותנו ממש עד למעיין.
אורי מאור הוא מחבר הספר "ארץ המעיינות". להמלצות נוספות