מחטף הארנונה: איך שוב לא קיבלנו הנחה
ועדה שמינה שר הפנים הקודם, אלי ישי, המליצה על הרחבת ההנחות בארנונה ועל הענקת הנחות למעונות סטודנטים ולמילואימניקים. שנתיים וחצי אחרי, הרחבת ההנחות יושמה - אך הנחות לסטודנטים ולמילואימניקים אין. מדוע זה קרה ואיך בדיוק סורסו המלצות הוועדה?
בנובמבר 2011 מינה שר הפנים הקודם, אלי ישי (ש"ס), ועדה בראשות מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, דב קהת, על מנת לבחון את נושא ההנחות בארנונה. בניגוד לועדות אחרות במחוזותינו, ועדה זו דווקא ביצעה את עבודתה במהירות הבזק, והניחה תוך פחות מחודש המלצות ברורות על שולחנו של השר, שמיהר לאמץ את ההמלצות במלואן.
- לבקשת הרשויות: הארנונה תעלה ב-0.75%
- איך זינקה הארנונה בראש העין ב-40%?
- בדיקה: אם תבוטל עליית הארנונה?
אולם מסלול יישומן של המלצות הוועדה, או אי-יישומן, הוא שיעור מאלף בהפכפכותה של המערכת הפוליטית ובפער העצום שבין הצהרות למעשים. עד היום, כשנתיים וחצי מאז שהגישה הוועדה את המלצותיה, רק המלצה בודדת יושמה. השאר קבורות עמוק במגירה, כולל המלצה שבסך הכל קוראת ליישם החלטה קודמת שזכתה לאישור הממשלה.
ועדת קהת מונתה תוך כדי הסערה החברתית שפקדה את הארץ בקיץ 2011. "לאור המציאות החברתית והמצוקה החברתית", כתב השר ישי בכתב המינוי של הוועדה, "ולאור כך שהטבלה שקובעת את שיעור ההנחה לפי מבחן ההכנסה (בהתאם למספר נפשות ושיעור הכנסה חודשית) וההנחות שעמדו ביסודה לא נבחנו בשנים האחרונות, הריני למנותכם לוועדה על מנת שתבחן את הטבלה... ותגיש המלצות בכל הנוגע לשינויים בטבלה זו".
כשבוע לאחר מכן, הרחיב שר הפנים הקודם את סמכות הוועדה והורה לה לבחון את נושא ההנחות בארנונה בכללותו: "אבקש מחברי הוועדה להמליץ בפני, בנוסף, גם בכל הקשור להנחות מכל סוג שהוא בנושא של ארנונה למגורים וכן בכל הקשור במתן פטורים מארנונה למגורים".
חברי הוועדה מילאו את המשימה העיקרית והראשונה שהטיל עליהם השר, והמליצו על העלאת תקרת השכר המזכה בהנחה בארנונה ב-25% בכל מדרגות ההנחה. כך, למשל, המליצה הוועדה כי משפחה בת 5 נפשות תזכה להנחה של עד 90% בארנונה עד למדרגת שכר של 6,136 שקלים בחודש, במקום 4,909 שקלים בחודש.
חברי הוועדה לא הסתפקו בזאת, ובהסתמך על המנדט המורחב שהעניק להם השר העמידו שורה של המלצות נוספות. אלה נועדו להרחיב את הזכאות להנחות, ולמנוע עיוותים שמונעים הנחות מבעלי הכנסה נמוכה שזקוקים להן - בעיקר מדובר היה במשרתים במילואים ובסטודנטים.
הוועדה המליצה לנכות מהשכר המחושב את ההכנסות ממלגות, את עלות שכר הלימוד באוניברסיטה ואת תמלוגי המילואים. כמו כן, המליצה הוועדה להעניק הנחה של 66% למעונות סטודנטים (בדומה להנחה שמוענקת לפנימיות בישיבות), ואף קראה לממשלה ליישם החלטה קודמת שלה להעניק הנחה של 5% בארנונה למשרתים במילואים.
המלצה נוספת שנועדה לסייע לסטודנטים, קראה לערוך חישוב שנתי של ההכנסה - ולא להסתפק בהצגת תלושי משכורת של 3 החודשים שקדמו לבקשה. לטענת חברי הוועדה, שיטה זו פגעה בסטודנטים שעובדים במהלך חופשת הקיץ, ומרוויחים שכר גבוה בחודשים ספטמבר-נובמבר, אך עובדים פחות במהלך שנת הלימודים.
כמו כן, התייחסה הוועדה לצורך לסייע להורים עובדים בשנים הקשות שלפני כניסת הילדים למסגרות מסובסדות, והמליצה כי ילדים עד גיל 5 להורים עובדים ייספרו כשתי נפשות ולא כנפש אחת לצורך חישוב הזכאות להנחה. היא התייחסה גם לצורך לסייע למי שהגורל התאכזר אליו, והמליצה שנכים 90% יזכו להנחה של 50%. כמו כן, הומלץ להעניק פטור מלא למשפחות שבהן שני בני הזוג נכים.
שתי המלצות נוספות נגעו להליכי הגבייה וקביעת הזכאות: האחת הייתה לאפשר העברה של נתונים מהמוסד לביטוח לאומי ורשות המסים לרשויות המקומיות, על מנת לאפשר להן לקבוע על בסיס נתונים אלו את גובה ההנחה שלה זכאי התושב. השנייה, הייתה להעניק לרשויות המקומיות יתר סמכויות בגביית חובות מצטברים של תושבים שלא שילמו ארנונה, וכך להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות ולממן את יישומן של חלק מההמלצות.
משרד האוצר לא עודכן - והתנגד
בדצמבר 2011 השיק השר ישי את ההמלצות במסיבת עיתונאים חגיגית. "לא ניתן להתעלם מהמחאה החברתית בישראל", אמר השר והכריז כי "מטרת מימוש המלצות הדו"ח היא להקל על השכבות החלשות, הסטודנטים, הזוגות הצעירים וחיילי המילואים".
מאוחר יותר באותו היום הגיעו פקידי האוצר לפזר את החוגגים. "המלצות ועדת קהת לא תואמו עם משרד האוצר - והמשרד מתנגד להן", הודיעו במשרד האוצר לעיתונאים. "נדגיש כי בתקציב המדינה המאושר לשנת 2012, אין מקורות מימון לשיפוי הרשויות על אובדן ההכנסות הצפוי".
אך לא אחד כאלי ישי ייתן ל"כוחנות" המפורסמת של "נערי האוצר" לסכל את תוכניותיו. כבר בינואר 2012 נכנסה לתוקפה טבלת ההנחות החדשה, שכללה העלאה של מדרגות הזכאות ב-25%, כפי שהמליצה הוועדה. על אפם וחמתם של פקידי האוצר.
אך מה בנוגע לשאר ההמלצות? אלו שנוגעות להשוואת ההטבות שמהן נהנים סטודנטים, להטבות שמהן נהנים תלמידי ישיבות; ואלו שנוגעות להענקת סיוע למשרתים במילואים לנכים? מתברר שכאן כבר נעצרה נחישותו של ישי, והוא החליט כי מוטב להמתין עד לתקציב השנתי הבא ולראות אם ניתן ליישם את ההמלצות בהסכמת האוצר.
התקציב הבא, כזכור, הגיע רק באוגוסט 2013. באמצע הלכה המדינה לבחירות, אלי ישי נפרד מכסא שר הפנים - וההמלצות הנותרות הלכו לאן שהמלצות הולכות כדי למות, ומוטב מבלי לעשות יותר מדי רעש, כדי שלא יזכרו שהן היו אי פעם.
במשרד הפנים טוענים כי ההמלצה להענקת יתר סמכויות לרשויות המקומיות בגביית חובות יושמה, וכי ההמלצה על מתן הנחה למעונות סטודנטים נמצאת בבדיקה. אך הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר טוענים כי לא מוכר להם כל תהליך לבחינת יישומן של המלצות הוועדה, מעבר להחלטה להעלות את מדרגות הזכאות ב-25%, אשר יושמה בהחלטת השר לשעבר, אלי ישי.
באוצר עוד ניסו לעשות מהלך שיאזן את ההחלטה ההיא של ישי, וכללו בתוכנית התקציב הצעה להתנות הנחה בארנונה בעמידה במבחן מיצוי כושר השתכרות. ואולם, ועדת הכספים של הכנסת התנגדה - ובמשא ומתן החפוז והמסובך להעברת התקציב, נשרה ההצעה מהתוכנית הכלכלית לשנים 2013-2014.
מה נותר לנו בסוף?
כך נותרנו עם הגרסה המצומצמת של התוכנית לעדכון ההנחות בארנונה, שהיא למעשה הגרסה המקורית אשר קדמה להחלטת שר הפנים להרחיב את המנדט של הוועדה שמינה. התוכנית הזו כוללת יותר הנחות לפי השיטה שמעניקה עדיפות למשפחות ברוכות ילדים ולתלמידי ישיבות - ומפלה לרעה סטודנטים ואזרחים המשרתים במילואים.
למתנגדים להמלצות יש טיעונים חזקים: מה הטעם להעניק הנחות לציבור בארנונה, אם הפיצוי על הפגיעה בהכנסות של הרשויות המקומיות יבוא גם ככה מכספי משלם המסים, דרך הגדלה של מענקי איזון? ביד אחת עוזרים לאזרח, וביד שנייה פוגעים בו, על ידי קיצוצים במקורות תקציביים אחרים.
ההנחה בארנונה גם נחשבת, במידה מסוימת של צדק, להטבה שרוב הנהנים ממנה שייכים לאותן משפחות שמתקיימות גם מקצבאות אחרות, כמו קצבאות ילדים, קצבאות אברכים וקצבאות הבטחת הכנסה. הצירוף של כל הקצבאות האלה יחד גורם למצב שבו יציאה לעבודה אינה משתלמת, מכיוון שהאזרח צריך לוותר על שורה של קצבאות - שמצטברות לסכום אשר עולה על השכר הפוטנציאלי שניתן להרוויח מעבודה.
אך בפועל, התוצאה של ההתנגדות לא הייתה החלה של מבחן כושר השתכרות על ההטבה, וגם לא צמצום של היקפה. נהפוך הוא. הזכאות להנחה בארנונה הורחבה, כך שהפגיעה הפוטנציאלית שלה בתמריץ לעבוד רק גדלה; באותה הנשימה נמנעו צעדים אחרים, שהיו יכולים לכל הפחות להקל על אלו שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם, ומנסים לרכוש השכלה גבוהה על מנת להשתלב בשוק העבודה.
המקרה של ועדת קהת מלמד עד כמה ארוכה הדרך בין ההכרזה החגיגית על המלצות ועדה, לבין היישום בפועל - וכמה דברים יכולים להשתבש בדרך. הוא אף מלמד על הערך הדל של המלצות, אשר אליהן לא נלווים מקורות ברורים ומוסכמים למימון תקציבי. מקורות כאלו לא הופיעו בצמוד להמלצות ועדת קהת, שכן משרד האוצר מלכתחילה לא היה שותף בתהליכי העבודה.
בנוסף, אנו למדים מהמקרה הזה כי למרות התלונות הקבועות של שרים על שלטון האוצר במדיניות הציבורית, שר שרוצה יכול לעקוף התנגדות של פקידי האוצר. עובדה, אלי ישי רצה להרחיב את הזכאות להנחה וקיבל את מה שרצה, למרות התנגדות האוצר. נראה ששאר ההמלצות היו פחות חשובות לו.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "ההמלצות להענקת סמכויות נוספות לרשויות המקומיות בגביית חובות, ולתיקון טבלת מבחן ההכנסה, יושמו. ההמלצות על מתן הנחה למעונות סטודנטים ובחינת השכר לפי משכורת של שנה שלמה נמצאות בבדיקה. החלטת הממשלה להנחות למילואימניקים לא נכנסה לתוקף בשל ערר של האוצר.
"שר הפנים, גדעון סער, מוביל מדיניות לפישוט וייעול בתחום הארנונה בישראל, ופעל לצורך זה להתקנת תקנות להקדמת מועד הגשת ואישור הבקשות לשינוי בצו הארנונה - לצורך יצירת ודאות כלכלית במשק".
לפנייה לכתב/ת 
