אז הייתי נשיא ארה"ב. מה אעשה עכשיו?
ג'ימי קרטר המציא את הקריירה של "הנשיא לשעבר", קלינטון הוא עדיין אחד האנשים החזקים בעולם, בוש האב סייע לנפגעי קתרינה והאיטי, ובנו מתמקד בציור. באופן מפתיע הארבעה הם חברים טובים שיחד מקפצים בין נשפים לאולפני טלוויזיה. זה סיפורו של "מועדון הלשעברים" האקסקלוסיבי
הארבעה הללו מרכיבים את מועדון ארבעת נשיאי-ארה"ב-לשעבר החיים כיום. הם היו יריבים מרים שנלחמו עד הכדור הפוליטי האחרון כדי לחסל זה את זה, אבל אחרי שיצאו מהבית הלבן הם הסתכלו ימינה ושמאלה והבינו שיש רק קומץ אנשים ששרתו כמוהם בתפקיד הבלתי אפשרי הזה, והפכו לחברים לנצח.
בוש האב הפך להיות חבר של ביל קלינטון, שהדיח אותו מהנשיאות לאחר קדנציה אחת בנובמבר 1992. ברברה בוש, רעיה ואם של נשיאים לשעבר, אחת שיודעת דבר או שנים על מועדון הנשיאים, הגדירה את קלינטון בראיון שקיימה באחרונה כבן המשפחה. לא פלא שבהיותו נשיא מינה בוש הבן את אביו ואת קלינטון לעמוד יחד בראש מאמץ לאיסוף תרומות לנפגעי הוריקן קתרינה ורעידת האדמה בהאיטי.
היו תקופות שנשיאים לשעבר לא חיו 67 שנים, ומי שעזב את הבית הלבן על רגליו - כלומר בכרכרה, במכונית שרד או במסוק - נעלם מהמפה הפוליטית ורכב אל עבר השקיעה. בינתיים הצילה הרפואה המודרנית את קלינטון עם ניתוח מעקפים ואת בוש הבן עם ניתוח לב בהול, שלא לדבר על שני הנשיאים הישישים, שמטופלים על ידי מיטב הרופאים.
קרטר המציא קריירה
מדי שנה ב-22 בפברואר חוגגים האמריקנים את "יום הנשיא", המצוין בקרבת יום הולדתו של הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון. כרגיל בארה"ב, מטעמי נוחות נקבע המועד ליום לשני בשבוע השלישי של חודש פברואר כיום גשר. זהו יום חופשה במוסדות הפדרלים, אבל יום עבודה קשה במגזר הפרטי, בעיקר בקניונים, במגרשים למכירת מכוניות ובאולמות הרהיטים, שבהם מוצעות הנחות כיד הנשיא.
באותו יום מתפרסמים גם סקרי פופולריות על 44 הנשיאים בהיסטוריה האמריקנית. רונלד רייגן, קלינטון וג'ון פ. קנדי נמצאים בדרך כלל גבוה בסקרים של הציבור האמריקני כנשיאים הבולטים אי פעם, לצד אברהם לינקולן, וושינגטון ופרנקלין רוזוולט. למטה מדורגים תמיד ריצ'רד ניקסון וקרטר. ג'ורג' בוש הבן מגרד בדרך כלל את תחתית הרשימה.
האבות המייסדים החליטו שאסור לנשיא לכהן יותר משתי קדנציות כדי שארה"ב לא תהפוך למלוכה. הם לא עיגנו את זה בחוקה, אבל השרישו את הנוהג. ברבות השנים היו כמה נשיאים שניסו להיבחר לקדנציה שלישית אבל נכשלו. פרנקלין רוזוולט היה חריג ונבחר ארבע פעמים, בחסות השפל הכלכלי הגדול ומלחמת העולם השנייה, אבל בעקבות זאת, ב-1947 העביר הקונגרס את התיקן מספר 22 לחוקה, הקובע שנשיא לא יכהן יותר משתי קדנציות.
התיקון - ותוחלת החיים שהתארכה - הופכים את הנשיאים לשעבר למוצגים ארכיונים. קרטר הגיע לבית הלבן כאדם אלמוני (ג'ימי מי?), ואחרי קדנציה אחת כושלת (עם הצלחה אחת בכינון הסכם השלום בין ישראל ומצרים), הלך הביתה בגיל 57, אבל לא נעלם. על הנייר לא הייתה מניעה חוקתית שירוץ שוב לנשיאות, אבל באמריקה, מי שנכשל במערכת בחירות אחת - אין לו הזדמנות שנייה. אז בשנים שחלפו מאז הוא בנה קריירה חדשה של "נשיא לשעבר".
הוא פעל באמצעות "מרכז קרטר" ברחבי העולם בנושאים של זכויות אדם, הדברת מחלות בעולם השלישי ופיקוח על חוקיות של מערכות בחירות. מדי פעם הוא מעצבן את ישראל והיהודים בהצהרות נגד הכיבוש ואחר כך מתנצל או מבהיר. בימים אלה הוא פרסם ספר נוסף שהביא אותו לראיונות בכל כלי התקשורת - מהתוכניות הרציניות ועד לתוכניות הבידור הליליות של דייויד לטרמן וג'ון סטיוארט.
זאת ציפור? זה מטוס? זה קלינטון
ג'ורג' הרברט ווקר בוש כיהן כנשיא קדנציה אחת - מ-1989 עד 1993 - ועזב את הבית הלבן בגיל 68 מבלי להביט לאחור. אחרי היסטוריה של תפקידים ציבוריים בעלי פרופיל גבוה, כולל השגריר בסין, ראש ה-CIA, סגן הנשיא וכמובן הנשיא, אפשר להגיד שהוא הלך הביתה יחסית בשקט. למעט שיתופי הפעולה עם קלינטון בשיקום ניו אורלינס אחרי הסופה והאיטי אחרי רעש האדמה, הוא בעיקר שתק.
מדי פעם ראו אותו צונח ממטוס, אבל הוא מיעט להתראיין. בוש שתק בעיקר בתקופת הכהונה של בנו, שכנשיא עשה דברים שהוא עצמו נזהר שלא לעשות אחרי מלחמת המפרץ הראשונה (הוא לא פלש לעיראק כדי לשמור על האיזון האזורי שבין בגדד לטהרן).
קלינטון, להבדיל, עזב את הבית הלבן בגיל 55 מלא מרץ ומתוסכל מהעובדה ששמונה שנים בבית הלבן חלפו מהר כל כך. האגדה מספרת שגם עוזריו זעמו על הניצחון הרפובליקני ב-2000, עד ששברו את כל מקשי האות W ממקלדות המחשבים בבית הלבן כקבלת פנים לג'ורג' וו. באותה תקופה עלתה לדיון ההצעה לאפשר חקיקה משלימה שתאפשר לנשיא לשוב לבית הלבן אחרי קדנציה בחוץ, אבל היא לא יושמה מעולם.
אז מה עושה אדם מוכשר, מלא אמביציה אך מתוסכל מכך שידיו קשורות? הוא מגלה עד מהרה שנשיא לשעבר זהו מעמד מיוחד במינו שניתן למנף לכוח רב לעשיית דברים לטובת האנושות. משוחרר מהכבלים והמגבלות שהונחו על כתפיו קודם גילה קלינטון שהוא יכול לשנות את העולם מבלי לשבת בחדר הסגלגל בשדרות פנסילבניה 1600.
הוא מנצל את האירוע ואת הנגישות לשועי עולם כדי להפגיש רעיונות, מדינאים, ממשלות ופילנתרופים עמוקי כיס כדי לפתח יוזמות בנושאי בריאות וחינוך. בין השאר הוא מקדם מחקר למציאת תרופות לאיידס ומלריה, ויזם הסכם עם יצרני משקאות ממותקים להפסקת מכירתם בבתי ספר. בזכות קלינטון בלבד התחייבו עד היום 2,500 תורמים ואנשי עסקים ל-88 מיליארד דולר עבור יוזמות שהביאו לשיפור חייהם של יותר מ-430 מיליון אנשים ב-180 מדינות.
הבא בתור: ברק אובמה
ג'ורג' וו. בוש עזב את הבית הלבן בגיל 63, מבוגר בשמונה שנים מקלינטון. למעשה הוא נעלם לעולם של רכיבה על אופני הרים וציור, ואפילו זכה לכמה וכמה ביקורות מפרגנות על כשרונו האמנותי - אבל גם עורר עוד פרץ צחוק כשפורסם שלמעשה השתמש בצילומים מ"ויקיפדיה" ומהתוצאות הראשונות בחיפוש ב"גוגל אימג'ס".
בוש הבן הסתלק מהעין הציבורית בגלל המלחמה המיותרת בעיראק והמשבר הכלכלי הגלובלי שהשאיר אחריו.
הוא נהג באצילות כשסרב לבקר את יורשו ברק אובמה וטען שהוא יעמוד למשפט ההיסטוריה ויש צורך בפרספקטיבה של זמן כדי לסכם בצורה הוגנת את נשיאותו.
פרספקטיבה שכזו כינסה את "מועדון הנשיאים" בשבוע שעבר ליומיים במוזיאון של הנשיא לשעבר לינדון ג'ונסון במלאת חמישים לחתימתו על "חוק זכויות האזרח", המעניק רשמית שוויון זכויות לשחורים. בוש האב נעדר בשל בריאותו, אבל באו קרטר, קלינטון, בוש הבן והנשיא המכהן ברק אובמה, שהחוק הזה היה עוד אבן דרך לקראת בחירת נשיא שחור ראשון.
כשאובמה יעזוב את הבית הלבן ב-20 בינואר 2017, יהיה גם הוא אדם צעיר בן 56, שיוכל להרוויח מיליונים מכתיבת ספרים ונאומים – הרבה יותר מהמשכורת השנתית של הנשיא שעומדת על 400 אלף דולר. הוא ייפרד מהבית הלבן, מהמטוס הפרטי ומצי של מסוקים ומכוניות משוריינות, אבל גם מכל הצרות שמלבינות את שערו השחור במהירות. הוא ישאר עם פנסיה של כמעט 200 אלף דולר לשנה לכל חייו פלוס ביטוח חיים, ביטוח רפואי, שמירה של השירות החשאי ומשרד עם צוות עובדים.
כלל לא בטוח כלל שהוא יחזור מיד לשיקגו - אם בכלל. בני הזוג אובמה רמזו שהם שוקלים להישאר בוושינגטון לשנתיים נוספות כאזרחים פרטים כדי לא לקטוע את לימודי התיכון של הבת הצעירה מליה. כך או אחרת, בתקווה שהשאר יישארו בריאים ושלמים, הוא נראה מועמד אידיאלי להצטרף כחבר החמישי של מועדון הכי אקסקלוסיבי בעולם: מועדון הנשיאים לשעבר של ארה"ב.