חלום כחלון

רעד אותנטי אוחז השבוע, בצדק ובהיגיון לשם שינוי, בגופם של ראשי הליכוד. פריצתו המחודשת והשאפתנית של משה כחלון אל החיים הפוליטיים, והפעם כמטאור עצמאי בעל שאיפות הנהגה ומי-יודע-אולי-ראשות-ממשלה, מסתננת לחלל משמעותי מאין כמוהו בנוף הפרלמנטרי שלנו. כחלון עומד למלא את החוליה המקשרת (והריקה, עדיין) שבין המצוקה המדינית למצוקה החברתית-כלכלית, בין חוסר האמון המוחלט הקיים בשני תחומים אלה בקרב הציבור, ובעיקר בציבור מסוים.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

משפטים לומדים בעברית / יהושע שופמן

האיש מציע את מה שלא קיים כאן - אבל התקיים לא אחת, לעיתים בדרך טרגית, בהיסטוריה הבינלאומית: שילוב בין ימין פוליטי, לאומי עד לאומני, לבין שמאל כלכלי-חברתי. קהל היעד המרכזי שלו הוא הבסיס הרחב ביותר של מצביעי הליכוד. אלה שאחרי כל מערכת בחירות היו תוהים לגביהם בתסכול מהצד השני של המפה "איך הם לא מבינים שדופקים אותם, וממשיכים להצביע ליכוד?".

מאגר זה, המרוכז שלא בטובתו בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, הוא מכרה הזהב הפוטנציאלי של כחלון. אזרחים ישראלים שחוקים וקשי יום, קורבנות השיטה הקפיטליסטית בתקופה קשה במיוחד, וגם ניצים שמעולם לא בטחו בערבים ולא התלהבו מוויתורים כלפיהם - בוודאי שלא כיום. אלה האנשים שהיו קונים בשתי ידיים את המחאה החברתית, אילו רק לא הייתה בעיניהם מתוצרת "שמאלנית".

כחלון כבר הוכיח עצמו כחברתי. הוא גם הוכיח עצמו כנץ שבניצים. עכשיו מעומעמת ימניותו המדינית - כדי להתבדל עוד יותר מהליכוד ולשחר לקולותיו - אבל היא תשוב ותזהר במלוא הדרה, גם אם בדרכו העניינית, הלא-מתלהמת, רכת הטון של הפוליטיקאי כחלון. המתכון של כחלון נראה מבטיח ועשוי בהחלט להצליח. הכחלוניות, הנהנית מדימוי ביצועי ונקי כפיים, היא על פניה התנועה הכי מתאימה לישראל המרוטה, דלת התקווה, חסרת האמון והאמונה, מודל 2014-15.

הפטנט הישן, ימין-מדיני שמאל-חברתי, שאותו שלף המועמד החדש ממחסן האידיאולוגיה, מסוגל להביא אותו לצמרת, אולי אפילו לפסגה. דווקא שם, אם ידבק בדרך שבה הלך, ייווכח כחלון במה שכבר הוכח: שזה פשוט לא הולך יחד. "צמצום פערים, רגישות חברתית, חמלה, אכפתיות לחלש", אם לצטט את יעדיו, אינם משתלבים בכיבוש צבאי ומדיני ובהמשך טיפוחה של ארץ המתנחלים. זה בלתי אפשרי כלכלית, מבחינת משאבים, ובמקרה שמישהו עדיין מתעניין - גם לא מסתדר מוסרית.

משה כחלון לא יהיה הראשון שימכור לנו לקראת בחירות הבטחה גדולה ומפתה לסדר יום לאומי שעדיין לא היה. חדי המחשבה שבינינו זוכרים בוודאי התרחשות דומה במערכת הבחירות האחרונה. אלא ששוב, כמו אז, כמו תמיד, יש מצב שנתעורר ביום שאחרי או בשנה שאחרי, ונגלה שקנינו אידיאולוגיה בשק, אשליה של עולם שלא קיים. ואולי הפעם נבין סופסוף שאין לנו ברירה אלא להכריע בשאלה, באיזו יד אנחנו אוחזים את גורלנו - שמאל, או ימין.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il