דיאטנית מתוודה: שנים סבלתי מעודף משקל

כילדה הייתי רזה ונושא המשקל והאוכל לא היוו עניין עבורי. אכלתי כשהייתי רעבה, הפסקתי לאכול כששבעתי, בסה"כ בבית לא היו הרבה ממתקים או חטיפים והארוחות בד"כ היו מאוזנות.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

אך לקראת סוף התיכון, מצאתי את עצמי פונה אל האוכל כנחמה, אחרי משבר מסוים של גיל ההתבגרות. מצאתי את עצמי "ממציאה" ממתקים ממה שכן היה בבית, חוטפת בין הארוחות ואוכלת גם כשאיני רעבה, וכמובן מהר מאוד, הגעתי למצב של עודף משקל.

עוד כתבות דיאטה מעוררות השראה

ממידה 54 ל-42 בשנה. איך אהרון הצליח?

ירדתי ועליתי במשקל בלי הפסקה

את הדיאטה הראשונה שלי עשיתי עם סיום התיכון. ואכן, השלתי מעליי שבוע אחרי שבוע, קילו ועוד קילו, עד שהגעתי לירידה של כמעט 10 ק"ג.

באחד מהמפגשים, סיפרה המדריכה (שהייתה רזה מאוד) שפעם בחודש, היא מוצאת את עצמה על כיסא מול המקרר, אוכלת אותו, את המקרר, מעלה למחרת קילו, ובמשך השבוע שאחרי מורידה את הקילו וחוזרת למשקלה הקבוע. עד הבולמוס הבא.

ואני, שכבר סבלתי מהמחסור (הנפשי בעיקר) של מזון לנשמה, אחרי מס' חודשים בדיאטה, אימצתי את הרעיון. ערב שלם של "אכול כפי יכולתך", אחרי המחסור של הדיאטה. בול.

אז זהו, שלא. בעקבות "רעיון" המדריכה, הצלחתי לשמור על המשקל אחרי הדיאטה, לחצי שעה בערך, ומהר מאוד עליתי את המשקל בחזרה. כשאני אוכלת ערב אחד מה שאני רוצה וכמה, ובמשך שבוע מנסה לפצות בשמירה, אבל לא באמת מצליחה.

נטע אמירי. תאכלו כל מה שאתם אוהבים( )

לא הבנתי למה אני לא מצליחה לרזות

הניסיון הבא היה כשנתיים לאחר מכן. ירדתי כ-6 ק"ג. שמרתי על המשקל כחצי שנה ועליתי אותו בחזרה. כך העניין נמשך, כ- 10 שנים עליות וירידות, דיאטות שונות- בעצמי, עם דיאטנית בקופ"ח.

אפילו ביקרתי במחוזות OA (אכלנים כפייתיים) למס' שבועות, על מנת לנסות להבין- מדוע אני לא מצליחה לרדת במשקל ולשמור על הירידה? איך זה שעם סיום הדיאטה, אני תמיד עולה הכל בחזרה. מה לא בסדר אצלי?

גם במהלך לימודי התזונה שלי, בזמן שעבדתי כמדריכה בחדר כושר, לא הצלחתי לרדת במשקל ולשמור על הירידה. מי שמע על דבר כזה? דיאטנית ומאמנת כושר, שלא מצליחה לעזור לעצמה? אבל דבר אחד היה לי ברור כבר אז- הבעיה היא לא בי, הבעיה היא ב"דיאטה".

כבר במהלך הלימודים הבנתי, שדיאטה היא לא משהו שבאמת יכול לעבוד, כיוון שאי אפשר לקחת אדם שאכל עד היום 2000, 3000 ולפעמים אפילו 4000 או 5000 קק"ל ביום, ולהגיד לו- מעכשיו תאכל 1200 קק"ל ביום. זה לא עובד לאורך זמן. ובכל זאת, עדיין לא מצאתי, את הדרך לעזור לעצמי, לרדת במשקל ללא דיאטה.

השיא של עודף המשקל היה בטיול של 3 חודשים לחו"ל בסיום התואר, שם נתתי, לראשונה בחיי, דרור למחשבות על המשקל שלי או על האוכל, לראשונה בחיי, קיבלתי את עצמי ואת האכילה שלי כמו שאנחנו, ועליתי יפה במשקל במהלך הטיול. חזרתי לארץ בעודף משקל הגבוה ביותר שהייתי בו, אך נהניתי כל כך בטיול.

אכלתי על פי תחושות הרעב והשובע

והשינוי הגיע עם חזרתי לארץ. בעזרת הניסיון שהיה לי עם דיאטות, ובניגוד למה שניסיתי עד אותו רגע, פעלתי הפוך מכל מה שכל דיאטה שעשיתי בעבר המליצה- לא נמנעתי מאף מאכל ומשום מזון. אכלתי ה-כ-ל. אבל, לראשונה מזה זמן רב, אכלתי בהתאם לתחושות הרעב והשובע שלי, ואפשרתי לעצמי להנות מהאוכל ובמקביל לקבל את עצמי כמו שאני.

השתמשתי בידע התזונתי שרכשתי במהלך שנות התואר, ביצעתי פעילות גופנית ברמה גבוהה יותר (לראשונה בחיי הצלחתי לרוץ 10 ק"מ ברצף), ובמהלך הסטאז', והשנה שאחריו ירדתי כמעט כ-18 ק"ג במשקל.

הירידה לא הייתה רציפה, אבל העניין לא הטריד אותי ולא העסיק אותי. הירידה באותה תקופה, הייתה "תוצר לוואי" של האכילה שלי, ולא משהו שהיווה מטרה כלשהי. לראשונה, לא היה לי משקל יעד, וידעתי שכשהגוף שלי "יחליט" הירידה תיעצר.

מה שהיה מוזר הוא, שאחרי כשנתיים הגוף שלי נעצר בדיוק במשקל היעד שכיוונתי אליו בדיאטות בעברי. הגעתי למשקל הנמוך ביותר ששקלתי מאז התיכון.

איך עשיתי את זה?

הסוד הוא, שלא היה לי תפריט קבוע, אחת ההבנות שלי היו שתפריט קבוע כמו שעושים בד"כ ב"דיאטה" זו לא הדרך- אני לא רובוט, אלא בנאדם- ולכן סדר היום שלי משתנה, וכמו שסדר היום שלי משתנה כך גם סדר הארוחות, אבל בכל זאת היו כמה כללים ששמרו עליי, ושומרים עליי עד היום:

הארוחות העיקריות: כן שמרתי על ארוחות עיקריות קבועות, והחשובה בהן (כן, זו לא קלישאה) - ארוחת בוקר- מאוד חשוב לי לאכול משהו, גם כשקשה לי לאכול, אני מוצאת את מה "שעובר" בגרון כמו דייסת קוואקר או יוגורט. כשיש לי ארוחת בוקר היום שלי נראה אחרת.

תכנון מראש:בעיקר כשאני מבלה ימים שלמים מחוץ לבית, אני לוקחת את הארוחות שלי אתי- קופסאות ושקיות ופירות וירקות- ממש תיק שלם- בלי בושה.

לא להישאר רעבה: הבנה מאוד חשובה שהבנתי עם הניסיון הכושל בדיאטות היא- שעל מנת לרדת במשקל- לא צריך להישאר רעבים. להיפך! צריך לענות על הצורך לרעב, והצורך הזה משתנה מיום ליום.

זו הסיבה שבגללה גם אין לי תפריט קבוע, השלמתי עם הידיעה שלפעמים אני מאוד רעבה ואז אוכלת הרבה יותר ולפעמים אני פחות רעבה- ואז אוכלת פחות. וגם אם אכלתי לפני שעה ועכשיו אני שוב רעבה- זה בסדר.

לכן, אם במקרה נתקעתי מחוץ לבית בלי אוכל, אני אעדיף כמובן את המזון הבריא, אבל במידה ואין סביבי- עדיפה אפילו פיצה, מלהישאר רעבה.

הידע התזונתי שרכשתי כדיאטנית מאוד עזר לי, למשל- הבנתי שחלבונים משביעים יותר, ולכן בכל ארוחה אני משתדלת להוסיף מרכיב חלבוני- בשר או ביצה או גבינות, על מנת לשבוע. אני לא מוותרת על הפחמימות! אבל מוסיפה להן תמיד גם חלבון.

ירקות - לאנשים שעושים דיאטות יש נטייה לוותר על אוכל ולעבור לאכול ירקות. גם אני עשיתי זאת בעבר, אבל כשהצלחתי באמת לשנות את הדרך- הוספתי ירקות בצורה הגיונית, לאורך יום. לפעמים ירק בודד, לפעמים סלט. כתוספת לארוחה ולא כארוחה בפני עצמה.

לאכול את מה שאני אוהבת- הפעם, בניגוד לדיאטות- לא היה מזון אסור או מזון מותר- אכלתי גם עוגות, גלידות, שוקולד ועוד. אכלתי לפי הרצון או הצורך, ולא הרגשתי אשמה לאחר מכן, ולכן- גם לא הייתה אכילת יתר או חישוב קלורי או "פיצוי" או "צום" ביום שאחרי.

אלה השינויים שעשיתי ויש נוספים, שעזרו לי לרדת במשקל ועוזרים לי עד היום לשמור על הירידה.

מאז הירידה במשקל, ילדתי שני ילדים מקסימים, וגם במהלך ההריונות ואחריהם, שמרתי על העלייה המומלצת במשקל, וחזרתי למשקלי הקודם, ללא מאמץ מיוחד- הבנתי עם הזמן, שהידע התזונתי שרכשתי, יחד עם ההקשבה לגוף, הקבלה שלי את עצמי, עזרו לי לרדת במשקל ולשמור עליו.

הבנתי, שלימדתי את עצמי, לדעת- איך ארגיש בסיום ארוחה, עוד לפני שאכלתי אותה, ובעזרת ה"ידע" הזה, אני בוחרת מה לאכול, וכמה. ועוד דרכים שונות, לשמור על המשקל.

העצות שלי לדיאטה

אל תעשו דיאטה! במקום לפצוח בדיאטה (או שינוי אורח חיים, כמו שאוהבים לקרוא לזה היום), תלמדו את הרגלי האכילה שלכם- תנהלו יומן אכילה בשלב הראשון על מנת לבדוק בעיקר איך אתם אוכלים- מתי אתם אוכלים יותר מדי ולמה.

סבלנות- שינוי לוקח זמן! אל תעשו מירוץ לירידה במשקל. תעשו שינויים קטנים לאורך זמן- שינויים קטנים נטמעים טוב יותר ונשמרים לאורך יותר זמן! תבינו מה ההרגלים שלכם שצריכים לעבור שינוי, ולאט לאט תשנו אותם. לא ביום אחד להפוך את כולם, זה לא עובד.

קבלו את עצמכם ואת הצרכים שלכם- זאת לא קלישאה- תלמדו לאהוב את עצמכם ולכבד את הגוף שלכם, תנו לו את מה שהוא צריך בצורה מאוזנת- פחמימות, חלבונים, שומנים, וכן- גם מתוקים או מלוחים או מה שחשקה נפשכם. ברגע שתאפשרו לו לקבל את מה שהוא מבקש, הוא יאזן את עצמו באופן טבעי.

הכותבת היא דיאטנית קלינית ומאמנת כושר, מנהלת מרכז בר.