יום בבסיס המסתננים: הלילה נחדור לאירופה
האביב הגיע, והים השקט ומזג האוויר הנוח מביאים גל של רבבות מסתננים לאירופה. ממש בשעה זו, במחנה פליטים בהרי מרוקו, הם מחכים לרדת הלילה, אז יצאו למתקפה נוספת. החזקים ביותר יצלחו את הגדר לספרד, אלה שייכשלו - ינסו שוב מחר. הכירו את הסיפור שלהם
הם ישבו על קצה גדר תיל במשך יותר משבע שעות כשרגליהם וידיהם מדממות, ומסביבם רוחות מקפיאות מכות בצוקי החוף הים התיכוני של יבשת אפריקה.
27 המהגרים האפריקנים, שהגיעו מאזור אפריקה שמדרום לסהרה, מצאו עצמם באותו רגע בדיוק בין האומללות הכלכלית של אפריקה לבין העושר של אירופה שעליו חלמו זמן רב כל כך: בצדה האחד של הגדר מרוקו, ובצדה השני המובלעת הספרדית מלייה, שנמצאת אמנם ביבשת אפריקה, אך נחשבת לשטח ריבוני אירופי.
עוד חדשות מהעולם :
- תכירו, שביזות יום א'. שירות חובה גם במפרץ
- פיסטוריוס: ריבה מתה לי בידיים אחרי שיריתי
- לאחר 25 שנות מאסר: זוכה מאשמת רצח
- תינוק נאשם בניסיון רצח: 'בקושי מרים בקבוק'
צמאים, רעבים ומותשים - הוכנעו המהגרים. בזה אחר זה הם ירדו בעזרת הסולם שהציבו הרשויות הספרדיות בצד שלהן של הגדר. משטרת ספרד הובילה אותם בחזרה למרוקו - לידי המשטרה המרוקנית שהמתינה להם בשטחה.
ספרד טרם פרסמה נתונים רשמיים על שנת 2013, אולם לפי ההערכות באותה שנה חצו את הגבול לתוך מלייה כאלף מהגרים, ורק בשלושת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית עשו זאת יותר מאלף. ב-18 במרס לבדו חדרו לשטח מלייה מאפריקה כ-500 בני אדם, מספר שיא, ובשבועות שלפני כן חסמו המרוקנים את דרכם של כ-700 מהגרים, מספרים שכמותם לא נראו בעבר.
הלחץ הגובר של מהגרים אפריקנים מורגש ברחבי אירופה, והאו"ם מדווח כי באביב זה חלה עלייה של כ-300% במספר המהגרים שמנסים להגיע לאי האיטלקי למפדוזה, הקרוב לחופי אפריקה יותר משהו קרוב לפנים היבשה האיטלקית. ביומיים האחרונים לבדם אספה איטליה כ-4,000 מהגרים מהים התיכון. רק השנה הצילה איטליה מהים כבר כ-15 אלף מהגרים, וכ-300 אלף מהגרים נוספים ממתינים בלוב לתורם לעלות על סירות המבריחים הלא בטוחות בדרכם לאירופה - או למוות.
עבור המהגרים במלייה, שרובם העבירו לפחות שנתיים במסע מבתיהם הרחוקים במרכז אפריקה ובמערבה כדי להגיע למרוקו, הירידה בסולם מהגדר היא רק מכשול זמני. בתוך כמה שבועות, סביר להניח שהם ישובו וינסו שוב להיכנס לאירופה. עשרות מהגרים כאלה נפצעים בכל ניסיון. לעתים קרובות יש גם הרוגים, כולל 15 בני אדם שטבעו במים בסמוך לסאוטה ב-6 בפברואר השנה אחרי שמאבטחים ספרדים ירו לעברם כדורי גומי.
בית המשפט העליון של ספרד אסר להשתמש בכדורי גומי בעקבות הזעם שעוררה אותה תקרית. ייתכן שהפסיקה הזו רק חיזקה את רוחם של המהגרים. "הם מרגישים מאוימים פחות", אומרת אנקה שטראוס מהארגון הבינלאומי להגירה.
מלייה וסאוטה הן הדרך היבשתית היחידה בין היבשת העשירה ביותר בעולם לבין זו הענייה ביותר. כמעט מדי שבוע מאות מהגרים מסתננים ממחנות בהרים כדי לנסות לטפס על שלוש שכבות של גדר תוך שימוש במוטות בניסיון למשוך מטה את גדר התיל והיעזרות זה בגופו של זה. "כל עוד יש הבדל גדול כל כך ברווחה ויש בעיות באפריקה, תמיד תהיה הגירה", אומר עדיל עקיד מההתאחדות המרוקנית לזכויות אדם, שמטפל במהגרים החונים סביב העיר המרוקנית נדור, הסמוכה למלייה. "אירופה היא היבשת העשירה והקרובה ביותר".
"לחזור אחרי כל מה שעברתי? אני לא יכול"
זרם המהגרים אל המובלעות הספרדיות גובר כנראה במידה מסוימת גם בגלל הצלחתן של מרוקו וספרד להניא מהגרים מהרעיון להפליג בסירות דרך הים התיכון בדרכם לספרד. בפברואר השנה הודיעה מרוקו כי הצליחה להפחית את ההגירה הבלתי חוקית לספרד בעזרת סירות דרך הים התיכון ב-93%.
ספרד הזהירה מפני ההגירה הבלתי חוקית, וראש ממשלתה מריאנו ראחוי ביקש בשבוע שעבר "מחויבות גדולה יותר" בכל הקשור לטיפול בלחץ המהגרים בסאוטה ומלייה. הרשויות בספרד ובמרוקו מעריכות כי במרוקו יש לא פחות מ-30 אלף מהגרים בלתי חוקיים - ורובם מקווים להגיע לאירופה.
ארגוני זכויות אדם מתריעים כי תחת לחץ שכזה המדינות נאלצות לנקוט שיטות אכזריות יותר ויותר. בפברואר השנה תקף ארגון Human Rights Watch את כוחות הביטחון של ספרד ומרוקו בטענה כי אנשיהם מכים מהגרים ומגרשים בחזרה את מי שצלחו את הגדר מבלי לבדוק את זכאותם למקלט.
אבל היחס הנוקשה אינו מרתיע את המהגרים.
ברחובות נאדור אפשר לראות מהגרים אפריקנים נשענים על קביים אחרי ששברו את רגליהם בניסיונות כושלים לטפס על הגדר. יש עוד רבים שמחכים לתורם לנסות.
הר גורוגו משקיף על נאדור ומלייה, ובמדרונותיו המיוערים, שלעתים קרובות גם מכוסים בערפל, שוכנים אלפי מהגרים אפריקנים. הם חיים במחנות מאולתרים ונערכים לחדור בשעת לילה את הגדר. עבור כולם זהו השלב האחרון במסע בן כמה שנים בדרך חתחתים.
"אני לא יודע אפילו כמה זמן עבר מאז שעזבתי את הבית", סיפר צעיר עייף למראה מסנגל כשהוא נושא עמו בקבוקי פלסטיק ריקים במעלה ההר אחרי יום שבו חיטט בזבל בכפרים מרוקניים סמוכים. "כשאני חושב על המקום שהשארתי מאחוריי, אני לא יכול לחזור הביתה - לחזור הביתה בידיים ריקות אחרי כל זה? זה בלתי אפשרי".
חבריו, בהם נער בן 16 מקמרון, מהנהנים בהסכמה בעודם מכתתים רגליהם במעלה הגבעה, כשגשם קל מתחיל לרדת. אף אחד מהם לא הסכים למסור את שמו המלא, מחשש שהדבר יפגע בסיכוי שלהם להגיע לספרד.
רעש סירנות וגברים צועקים נשמע לפתע ממרחקים. המגרים אומרים כי זהו רעש העולה מהפעולה היומית של משטרת מרוקו בקרב המהגרים על ההר. למרות מאמצי המשטרה, כמה מאות מהגרים יוצאים מההר לניסיון הסתננות דרך הגדר מאוחר יותר באותו לילה. 27 מביניהם מצאו עצמם תקועים בגדר בבוקר שלמחרת. השאר נהדפו חזרה.
"יש לנו רק חמש דקות לחצות את הגדר כי השומרים מזעיקים תגבורת, ואם אנחנו חוצים אותה לפני שהם באים - אנחנו יכולים להצליח", מסביר אבה, צעיר שרירי מקמרון שניצב מחוץ למחנה הפליטים הזמני במלייה.
בניגוד להבעותיהם הזועפות של אלה הנמצאים על ההר, המהגרים במחנה הפליטים שנמצא במלייה דווקא מחייכים בקלות - משום שהם כבר
נמצאים מבחינה רשמית על אדמת אירופה. אחרי כמה חודשי המתנה הם יועברו למרכז היבשה הספרדית ושם הם יחלו באחד משני תהליכים: השבה למולדתם (תהליך קשה ליישום במקרה שאין עליהם מסמכים מזהים ושהם משקרים בנוגע לארץ מוצאם) או שחרור לחופשי (תהליך שסיכוייו להתרחש גדולים יותר).
"שום דבר בעולם לא קשה כמו הגדר הזו, ותמיד יש מי שמאבדים את חייהם", אומר ג'קי מפירה, ראפר מהרפובליקה המרכז אפריקנית שנהדף בחזרה למרוקו שלוש פעמים לפני שהצליח לחצות את הגבול למלייה. אולי הלילה זה יקרה. אולי הלילה.
לפנייה לכתב/ת 
