בדרך לפארק: על מי נכתב השיר? תשאלו את עידן רייכל

הבוקר (א') נפתחת מכירת הכרטיסים להופעת הפרויקט של עידן רייכל, שתתקיים ב-3 ביולי בפארק הירקון במיוחד עבור חיילי צה"ל. זו הפעם הראשונה שרייכל יופיע על הבמה הגדולה שתוקם בפארק, בהפקת צוות מועדון "יותר" של האגודה למען החייל - המפיקה מדי קיץ פסטיבל למתגייסים. רייכל יעלה עם 14 חבריו למופע חד פעמי, שלדברי ההפקה "יותאם לאופי הפארק ולקהל החיילים, בחגיגה בלתי נשכחת של אנרגיה, רגש ולהיטים".

ויש לו לא מעט להיטים, לרייכל. השירים בביצועו ובביצוע הזמרים עבורם יצר, כובשים כבר מעל לעשור את תחנות הרדיו ואת מצעדי ההורדות הסלולריות. זה התחיל מ"בואי" ו"אם תלך" ב-2002, המשיך ל"ממעמקים", "יש בי עוד כוח", "מילים יפות מאלה" - והלאה ל"בין קירות ביתי", "מחכה" (שהלחין עבור ריטה) - ועד ל"שאריות של החיים" ו-"בלילה" שזכה בתואר שיר השנה במצעד השנתי של גלגלצ לתשע"ג.

לכבוד המופע ובמיוחד עבור ynet, כותב רייכל על כמה מלהיטיו הגדולים - ומספר על ההשראה לכתיבתם, ועל ההשפעה שלהם לאחר שכבר יצאו אל אוויר העולם. בנוסף, הוא מזמין אתכן החיילות ואתכם החיילים, לשאול אותו שאלות שתמיד רציתם לשאול - כאן בתגובות, או בעמוד הפייסבוק שלנו. את התשובות תקבלו בקרוב, בראיון מיוחד עם הזמר.

בואי

"כשאתה כותב שיר, והוא יוצא לאור, הוא כבר לא שלך יותר, ואם התמזל מזלך - הוא הופך להיות פס קול בחייהם של אחרים. פעם באחד מסיבובי ההופעות בארה"ב, ביקשו ממני לעצור בבוקר בבית ספר יהודי. נכנסתי לשיעור של כיתה א', וראיתי שהם לומדים עברית עם השיר "בואי". הילדים לא הכירו אותי, והחזות עם הראסטות רק הבהילה אותם. כנראה שבצדק מסוים היתה אצלם הפרדה בין השיר שהם אוהבים ולומדים איתו עברית, לבין הדמות של כותבו. שם חשבתי לעצמי שוב: כשאתה כותב שיר, והוא יוצא לאור, הוא כבר לא שלך יותר, ואם התמזל מזלך - הוא הופך להיות פס קול בחייהם של אחרים".

sememen

"במשך תקופה ארוכה רצה לי בראש המנגינה הזו עם הגרוב של השיר, וכל פעם ניסיתי לנגן אותו בחצי ג'יבריש עם חברים בלהקה. עד שיום אחד ווגדרס וואסה סיפר לי שה'אהוד מנור' של אתיופיה עלה לישראל והוא גר ברמת גן, וששווה לפגוש אותו. נפגשנו - והוא כתב טקסט מעולה לשיר - ומאז אנחנו מסיימים איתו כל הופעה בארץ ובעולם".

אם תלך

"אני תמיד מקליט באולפן את הזמר בשלב הראשון של ההקלטות, כלומר כמעט אקפלה, אולי עם משהו בסיסי שנותן את הקצב והטון, אבל ללא נגנים. זה מאפשר לזמר להביא דיוק בהגשה ולהוביל באמת את השיר. כשדין דין אביב שרה את 'אם תלך', ליווה אותה תו אחד נמוך, וזה נשמע אצלה כמו תפילה מדיטטיבית. הרגשתי שאין צורך להביא נגנים, וקצב ותופים, והכל רק יפריע לה. עם ליוויי של גיטרה פשוטה של סינגולדה הרגשתי שדין דין מעבירה את כל השיר כולו".

ממעמקים

"יש משפט של אגתה קריסטי שאומר שהדברים החשובים ביותר כבר נאמרו - ונשאר לנו רק לחזור עליהם בדרך בת זממנו. אני חוזר לתנ"ך וקורא בו, והוא מקור השראה רציני ליצירה. תחילת מזמור תהילים של ממעמקים - קפץ לי לעיניים ולא עזב את המחשבות: מאיזה מקום אנחנו קוראים לאלוהים, או לאהובה? אחר כך הטקסט כבר זרם מעצמו".

מינהר אל משיטי (יא מאמא)

"תמיד רציתי להקליט עם בוסקילה בפרויקט. אימו נפטרה כשהיה בן תשע וחצי. באחת השיחות שלנו בטיילת בתל אביב הוא לפתע אמר לי, שהוא חושב עליה בכל יום, ועל דברים שהיה מת להגיד לה. שאלתי אותו אם הוא כתב לה פעם, והוא אמר שלא. סיפרתי לו על המנגינה הזו והלחן שיש לי כבר איזה זמן בראש, ושאלתי אם ירצה לכתוב מילים לאמא שלו לשיר שאני מקליט בפרויקט.

"הוא חזר אחרי שבוע עם טקסט נפלא בעברית. שאלתי אותו אם דיבר בעבר עם אמא שלו בעברית - והוא ענה שרק במרוקאית, אז ביקשתי ממנו שיכתוב מחדש, במרוקאית, כדי שהיא באמת תבין".

שאריות של החיים

"ערב ראש השנה לפני כמה שנים, אני בסיבוב עם חבר, שלא מוצא את עצמו, תקופה מבלבלת בחיים, עם תחושה שהחיים עוברים לידך ושום דבר לא קורה. שאלתי אותו מה היה קורה אם שום דבר לא היה קורה שלוש שנים או אפילו חמש שנים - ולאחריהן הוא פתאום היה פורח. הוא ענה שזה יכול לקרות - אבל נראה שצריך לזעזע את הכל כבר עכשיו. אחרי ארוחת החג - כתבתי לו את שאריות של החיים".

אמא, אבא וכל השאר

"הטקסט המושלם הזה של ראובן פוליטי ז"ל, נכתב כמו ששום מחזאי או תסריטאי לא יכול לכתוב. ראובן הגיע לשדה הקרב בן 19, וכתב את כל מה שנגלה לעיניו בבוקר שאחרי. הלחן לשיר הזה פשוט מאוד, כי לטקסט מרגש, פגיע, חודר שכזה - בעיקר צריך לא להפריע בלחן מורכב.

מפעל הנצחת החיילים דרך שירים, 'עוד מעט נהפוך לשיר', הוא מהמרגשים שיש לנו בתרבות הישראלית".

רוב השעות

"אנחנו מחפשים תמיד את הזמר הנכון לשיר, ותהליך הליהוק שלו מעניין אותי מאוד תמיד. אני יכול לנסוע לסוף העולם כדי להקליט את הנגן המתאים, או את הזמר המתאים - אבל לפעמים זה נמצא לך מתחת לאף: אילן דמתי שהוא התאורן של הפרויקט - תמיד מנגן עם גיטרה בין הופעות, ושר מקסים. שאלתי אותו פעם אם יהיה מוכן לעזוב קצת את התאורה ולשיר איתנו. הוא הגיע לאולפן ושר נפלא - ומאז הוא גם הרבה איתנו על הבמה".

מחכה

"כבר הרבה זמן שאני חושב להופיע עם השירים בצורה פשוטה ולהגיד אותם בצורה אישית, פסנתר ושירה, כמו שנכתבו בסלון בבית. לא הרבה פעמים אני מעז, אבל את השיר 'מחכה' שהלחנתי למילים המרגשות של ריטה - רציתי להגיש כמו שהלחן זרם בסלון בדירה שכורה בתל אביב לפני הרבה שנים. זה היה ניסיון ראשון להגיש את השירים בצורה עירומה - ואני מקווה שיהיה לי את האומץ לעשות את זה גם בעתיד על הבמה בערב שכולו פסנתר ושירה".

בלילה

"לכל שיר יש את ה-DNA שלו, מן משפט שאם מוחקים את כל הבתים והפזמונים - ויישאר רק הוא - המשפט הזה יכיל בתוכו את כל השיר. השיר 'בלילה' נכתב בכמה לילות, על פתקים של מחשבות, וכל הזמן בלט משפט ה-DNA של השיר: 'אתה כאן, יש עוד זמן, והכל ישתנה'. המשפטים כולם נאספו בלילה אחד כשישבתי לשיחה ארוכה עם יעקב גלעד האגדי - וביחד הכל נאסף לכדי שיר".

בקרוב

"על אי אחד בברזיל, שאחותי גרה בו כמה שנים, חשבתי שהשקיעה היא אותה שקיעה כמו בישראל, אבל אחרת. כל כך אחרת. והימים והלילות גם דומים, אבל כל כך אחרים. חשבתי על כל כך הרבה אנשים, שהם רחוקים מהבית האמיתי שלהם, מהמקום שהם יצאו ממנו, ואליו אולי יחזרו. גם אני, חשבתי, אחרי כל הנסיעות, בקרוב, בקרוב אחזור".