"התייקרות ההטמנה מעודדת הפרדת פסולת"
היטלי הטמנת הפסולת עלו פי 8.5 תוך שבע שנים, דבר שמעודד את התעשייה לשים דגש על הפרדת פסולת ושליחתה למיחזור. כמה שווים החומרים שניתן למחזר ונזרקים לאשפה?
כנראה שאם נסמוך על שיקולים ירוקים שינחו את התעשייה בישראל, לא נגיע רחוק. מצד שני, שיקולים כלכליים עשויים להקטין את כמות הפסולת בתעשייה, בשל עלויות ההטמנה הגדלות - כך טענו מנהלי איכות סביבה בחברות בכנס של חברת AVIV AMCG העוסקת בייעוץ לניהול בתחום התשתיות והסביבה.
עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה :
ביוב וחיידקים צואתיים בצינורות ניקוז לחופים
10 צעדים שיעזרו לכם לחסוך בחשמל
מנקים לפסח? המדריך המלא להפרדת פסולת
צדק סביבתי: החלה חפירת הבוצה בקישון
השווי הכספי של הפסולת שהולכת לאשפה והייתה יכולה להיות ממוחזרת עצום. "מדינת ישראל זורקת לפח מדי שנה פסולת בהיקף כספי של כ-600 מיליון שקלים", אמר אבי רדעי מהמשרד להגנת הסביבה. לדבריו, כיום כ-20% מהפסולת הביתית ממוחזרת, מקום לא טוב ביחס למדינות ה-OECD. "בגרמניה מטמינים רק כ-1% מהפסולת", אמר.
מיכל גרוסמן, מנהלת תחום מדיניות סביבתית ב-AVIV AMCG, אמרה כי יש סיבה לאופטימיות: "שוק הפסולת הפך בשנים האחרונות מבלתי נראה לנראה. היטל ההטמנה משמש כלי כלכלי מרכזי על מנת להפנים עלויות חיצוניות ולאפשר למיחזור להתחרות בהטמנת הפסולת, ולכן הוא הולך ועולה עם השנים".
85 שקלים להטמנת טון אשפה
היטל ההטמנה לפסולת מעורבת עלה בשבע השנים האחרונות פי 8.5, מ-10 שקלים לטון ל-85 שקלים לאותה הכמות. ההטמנה של פסולת יבשה עלתה גם היא בשיעורים דומים ואילו ההטמנה של פסולת בניין ירדה בשל העובדה שהרגולטור מעוניין לעודד קבלנים לעשות זאת במקום להשליך את הפסולת בשטחים פתוחים.עלויות אלו הופכות את ההקפדה על הפרדת הפסולת במקור, שתביא ליותר מיחזור, לכדאית מבחינה כלכלית. "עם זאת", אמרה גרוסמן, "הפרדת פסולת דורשת פתרונות קצה, שמחיריה גם הם עולים. כיום יש זמינות חלקית בלבד של פתרונות קצה ברחבי הארץ, ויש אתרים רבים שנמצאים כעת בתהליכי תכנון. באמצעות חקיקה, רגולציה ותמיכה ניתן להגיע למצב של מינימום פסולת במשק הלאומי".
גדי בוקסנבאום, מנהל לוגיסטיקה בריבוע הכחול, סיפר בכנס כי ההשקעה בטיפול בפסולת היטיבה כלכלית עם החברה. "הגדלנו את השימוש בדחסניות אשפה, אשר מאפשרות למקסם את ההפרדה בין קרטון לשאר הפסולת שבסניפי מגה. כך גם צמצמנו משמעותית את כמות האשפה שהולכת להטמנה ב-20%-50%, וגם הבאנו לעלייה של 20% בתפוקת הקרטונים בסניפים".
לדברי בוקסנבאום, "השינוי הזה נעשה בעלות אפסית, שלצדה רווחים מרובים, כלכליים וסביבתיים. ההשפעה הסביבתית של דחיסת הקרטונים מתבטאת בהפחתה של זיהום אוויר ודלק ממשאיות פינוי האשפה, לצד צמצום מפגעי רעש".
בעיה נוספת שעלתה בכנס היא ההתנגשויות בין משרדי הממשלה לרשויות, מה שמקשה על "האצת פרויקט המחזור". "אנו עוסקים בבניית מדיניות אינטגרטיבית בנושא מיחזור. לדאוג לכך שלא יהיה מצב שבו מצד אחד משרד הכלכלה מסייע למפעלי מיחזור לקום, ומצד שני ישנה חקיקה שלא מאפשרת למפעלים הללו להתקיים", אמר דורון אברהמי, מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה.
לפנייה לכתב/ת 
