רוצים ציון גבוה? עשו ואל תעשו במבחן
בסוף כל משפט שאתם כותבים בעברית יושב לו בודק וקובע לכם ציון. שננו את הכללים הבאים ואולי תרוויחו עוד כמה נקודות בבחינה. מדריך לסטודנטים
אתם לומדים לבחינה במשך שבוע ויש לכם כשלוש שעות להעביר את כל החומר שלמדתם. לבודקים שלכם, לעומת זאת, ייקח הרבה פחות זמן לעבור על הבחינה שלכם. אם תהיתם כיצד מתבצע תהליך בדיקת הבחינה, קבלו הצצה אל עולמם של בודקי הבחינות - האנשים שבאמת ישפיעו על הציון הסופי שלכם.
עוד כתבות בערוץ לימודים של ynet:
ניתוח מערכות מידע ויזמות טכנלוגית - יש כזה תואר
אינציקלופדיית הלומדים - להכיר את בני האדם
1. כתב יד קריא וברור
"כשאני פותחת מחברת בחינה וכתב היד לא קריא, בא לי לבכות", מודה עו"ד דבורה שארף, בודקת בחינות במשפטים באוניברסיטת בר-אילן. "זה ללא ספק הדבר שהכי מתסכל בודקי בחינות. רובנו בודקים בשעות הערב, והניסיון לפענח כתב חרטומים משפיע על הגישה שלנו לבדיקה. צריך לזכור שערעור מתקבל לעתים רחוקות. הסיכוי של סטודנט לאבד ניקוד בגלל שכתב טיעון שרק הוא מבין, הוא גבוה. כתב-היד לא צריך להיות יפה ועגול, אלא רק קריא".
"כשהבעיה כרונית", מציעה יעל גזית, בודקת בחינות בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה באוניברסיטת באר-שבע, "עדיף להשתמש באפשרות שמוצעת במרבית המוסדות ולבקש שיקלידו עבורכם את הבחינה".
2. ארגנו את התשובה שלכם
"בייחוד אם למישהו יש כתב לא ברור, שלפחות ינסה לפצות על זה בכתיבה מרווחת יותר, ובאותיות גדולות", מציע איתן לבנה, בודק בחינות בפיסיקה בטכניון בחיפה, "חשוב להקפיד על מספור ברור של השאלות ועל סדר הגיוני של התשובה מבחינת התוכן".
שארף מוסיפה: "לפני כתיבת התשובה מומלץ לכתוב אותה בראשי פרקים על דף הטיוטה".
3. הקפידו על ניסוח ברור והימנעו מסלנג
שארף: "לניסוח יש משמעות גבוהה. כתבו בצורה ברורה, קצרה ומדויקת. מבחן הוא כמו מסמך שאתם מגישים. הוא צריך להיות כתוב בשפה מקצועית, עניינית ורהוטה. אם ישנו סעיף של התרשמות כללית, בדרך כלל יורד בו הציון על כתיבה בסלנג או על ריבוי שגיאות כתיב".
4. בדקו את הבחינה
גזית: "כדאי לסמן בקו תחתון כותרות, מילות מפתח, ואת הנקודות החשובות בתשובה. צריך להיזהר מהדגשת יתר, ולהבחין בין עיקר לתפל".
עו"ד יריב פרידמן, מפקולטת מנהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן, מציע: "כשפותרים בחינה כדאי לחשוב בראש של צ'קליסט. בשביל זה אפשר להתאמן בבית על בחינות משנים קודמות. מבנה הפתרון לרוב חוזר על עצמו, והבודק נצמד אליו בעת הבדיקה".
5. אל תשאירו שורות ריקות
פרידמן: "תמיד כדאי לכתוב משהו, אלא אם כן זו שטות מוחלטת שלא קשורה לשאלה. הסיכוי לצבור כמה נקודות על עצם הניסיון הוא גבוה".
רותם דמתי, בודקת בחינות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, מוסיפה: "שיטת מצליח הרבה פעמים עובדת. באופן כללי, אם אתם מתלבטים בשאלה האם להעלות טענה, זכרו שעל טענה חסרה יורד הרבה יותר ניקוד מאשר על טעות או על מידע מיותר. לכן, עדיף יותר מפחות".
עם זאת גזית מסייגת: "צריך להיזהר עם זה. יש סטודנטים שלא יודעים את התשובה אז הם פשוט מעתיקים את נתוני השאלה, או כותבים משפט אחד שהם יודעים בשלושה ניסוחים שונים. אם אתם לא יודעים או מנחשים, לפחות תעשו זאת בתמציתיות".
6. אל תחרגו
גזית: "אני לא מורידה ניקוד בגין חריגה, אבל פשוט לא בודקת מעבר למכסת המקום המותרת".
ליבנה מציע לעומת זאת: "במקצועות הריאליים בדרך כלל אין מגבלת מקום, ונטיית הסטודנטים היא לצמצם את התשובות. ההמלצה שלי היא דווקא 'לשרוף יערות גשם' ולכתוב כמה שיותר. אם סטודנט טועה בתוצאה, לפחות אני יכול לתת לו ניקוד על שפירט את כל שלבי הפתרון".
7. אל תתעכבו על שאלה קשה
דמתי: "אם נתקעתם בשאלה קשה, המשיכו הלאה. עדיף לצבור ניקוד חלקי בכל שאלה, מאשר לענות רק על שאלה אחת".
לבנה: "כדאי לקרוא את כל הבחינה בהתחלה, ולהתחיל לפתור מהשאלה הקלה לקשה. חשוב גם להשקיע לפי התפלגות הנקודות, ולא לבזבז את מרבית הזמן על שאלה שהניקוד עליה שולי".
8. אל תתחנפו
לבנה: "טופס המבחן הוא לא המקום למכתבי חנופה ולתחנונים. זה מרגיש כמו ניסיון לסחוט נקודות בצורה מלאכותית. אם יש לכם בעיה אמיתית, תפנו אותה למרצה במייל בצורה מסודרת. הסיכוי שתזכו להקלה הוא גבוה יותר".
שארף: "ההערות האישיות הן דווקא אפיזודות משעשעות. הן גורמות לי לגחך ולא מעבר לזה. נדיר שאתייחס להערות כאלו ברצינות".
9. גשו במועד א'
שארף: "במועד א' הבדיקה יותר מקלה. בגלל כמות הבחינות שבודקים, סטודנט מצטיין יכול יותר להתבלט בהשוואה לאחרים, ואילו סטודנט חלש יכול יותר "להיבלע". במועד ב', הבדיקה היא יותר בפינצטה".
פרידמן: "הסיכוי ליהנות מפקטור כללי שמעלה את הציון, במועד א', הוא גבוה יותר".
10. תערערו רק אם אתם בטוחים
פרידמן: "אל תגישו ערעור כללי ותבקש בדיקה מחדש של הבחינה, מבלי לפרט באופן ספציפי על מה אתם מערערים".
לבנה: "תגישו ערעור רק אם מדובר בחישוב מתמטי שגוי של הציון, או בהתעלמות ברורה מנושא מסוים שכתבתם עליו. היזהרו מערעור קטנוני, כי יש מרצים שאף מורידים ציון".