הכשיר מסעדה לפסח והיא נשרפה. מי אחראי?
חוסר תשומת לב של אברך שנשלח מטעם המועצה הדתית להכשיר מסעדה לפסח, גרמה לשריפה. בחברת הביטוח מיהרו לשלם, אך תבעו מנגד את המועצה הדתית על רשלנות. במועצה ביקשו להתנער מאחריות, אך השופטת לא עשתה להם חיים קלים
לפני שלוש שנים, בבוקר שלפני חג הפסח, נשרפה מסעדת בּלָה פּיצָה בבאר שבע. לאיש לא היו ספקות לגבי הגורם לשריפה. אברך צעיר הפעיל מבער כדי להכשיר לפסח את הכיריים של המסעדה. אלא שהאברך שכח לנתק את אספקת הגז אל הכיריים. התוצאה לא איחרה לבוא: אש המבער פגשה בגז והתפשטה ברחבי המסעדה.
בעל המסעדה, אדיר דנילוביץ', היה מבוטח בחברת הביטוח איילון. זו פיצתה את דנילוביץ' ותבעה ברשלנות את המועצה הדתית ששלחה את האברך אל המסעדה. תביעה זו נקראת תביעת תחלוף.
התביעה הונחה על שולחנה של הרשמת הבכירה עפרה גיא מבית משפט השלום באשדוד.
תשלום מהיר ושם משפחה מוכר
המועצה הדתית ניסתה להתנער מאחריותה לאירוע בשלל טענות. שימי לב לשתי עובדות, אמרו נציגי המועצה הדתית לרשמת. עובדה ראשונה: איילון מיהרה לשלם את תגמולי הביטוח. לא מתאים לחברת ביטוח לשלם כה מהר. עובדה שנייה: שם משפחתו של בעל המסעדה הוא דנילוביץ' כשם משפחתו של ראש עיריית באר שבע. מדובר באחיו של ראש העיר. במילים אחרות, איילון שילמה כאן תגמולי ביטוח רק משום קרבתו לראש העיר.
למה זה חשוב, התעניינה הרשמת.
זכות התחלוף של חברת הביטוח קיימת רק אם היא משלמת על פי הפוליסה והחוק ולא מתוך רצון לקנות את ליבו של ראש העיר, השיבו נציגי המועצה.
הרשמת דחתה את הטענה. "הטענה כי איילון מיהרה לשלם לבעל המסעדה המבוטחת מבלי לבדוק את קיומם של תנאי הפוליסה רק משום שראש עיריית באר שבע הוא אחיו לא הוכחה כלל וכלל. כך גם לא הוכחה תועלת כלשהי שהייתה צומחת לאיילון כתוצאה מהיותו של בעל המסעדה המבוטחת אחיו של ראש העיר".
מי אחראי על המכשירים?
נציגי המועצה לא ויתרו. האברכים שהמועצה הדתית שולחת למסעדות, אינם בכלל עובדי המועצה. מי שמשלם לאברכים את שכרם הם בעלי המסעדות שמבקשים תעודת כשרות לפסח כדי שיוכלו לפתוח את המסעדה בפסח. לכן חברת הביטוח צריכה לתבוע את האברכים שבאו להכשיר את מטבחו של דנילוביץ'. מה לה לחברת הביטוח כי תלין על המועצה הדתית.
גם טענה זו דחתה הרשמת. אכן, אברכים המשמשים מכשירי ומשגיחי כשרות מקבלים את שכרם מבעל המסעדה, אבל פרט לתשלום השכר אין לבעל המסעדה כל שליטה על עבודתם. המועצה הדתית בוחרת אותם, מכשירה אותם, אחראית על סידור עבודתם ומפקחת על אופן ביצוע עבודתם. המועצה הדתית היא הגורם הנותן הנחיות גם לבעל המסעדה עצמו. אם בעל המסעדה לא יפעל בהתאם להוראותיה, הוא לא יקבל תעודת הכשרה לפסח בה הוא חפץ בכל מאודו.
לסיבת פריצת השריפה אין כל קשר לשימוש במבער בעת ההכשרה, המשיכו נציגי המועצה הדתית לטעון כדי לחמוק מאחריות.
טענה זו מנוגדת לעדותו של האברך שביצע את ההכשרה, קבעה הרשמת. בעדותו הסביר כי "לפי ההלכה צריך לעשות הגעלה. מכיון שאי אפשר לעשות הגעלה לכיריים כל כך גדולים, אז עושים ליבון, כלומר מגע אש ישיר עם ברנר כמו מצית. עברתי עם הברנר על הכיריים, האש הגיעה אל מתחת לכיריים שם עבר צינור גז. פתאום ראיתי שיוצאת מלמטה אש". הנה כי כן, קבעה הרשמת, מדובר באש שפרצה כאשר האברך הפעיל את המבער לצורך ליבון הכיריים.
גם הדרכה בטיחותית היא דבר מחוייב
מהעדויות שהובאו בפניה גילתה הרשמת הבכירה תמונה מזעזעת. הכשרת האברכים הצעירים על ידי המועצה הדתית כמכשירי כשרות נוגעת אך ורק לסוגיות הלכתיות. אין בהכשרה כל התייחסות לסוגיות בטיחותיות. המועצה הדתית אינה מדריכה את האברכים כדי למנוע סיכונים הטמונים בביצוע ההכשרה והליבון בעזרת אש.
היא הנותנת, אמרו נציגי המועצה הדתית, האחריות שלנו היא רק להיבט ההלכתי של עבודת האברכים. אם האברך לא ידקדק בביצוע ההכשרה מבחינה הלכתית, האחריות עלינו. אבל אם האברכים שורפים את המסעדה בטעות, האחריות היא על בעל המסעדה.
זה לא מקובל עלי, פסקה הרשמת. המועצה הדתית שולחת את האברכים למסעדות לבצע עבודה הכרוכה בסיכונים. היא לא יכולה להתנער באמצעות טענה כי היא אחראית רק להיבט ההלכתי של עבודת האברכים. לא זו אף זו: לבעל העסק אין כל אפשרות להתערב בעבודת האברכים, שכן אם יתערב, לא יקבל תעודת כשרות לפסח בה חפץ.
בסופו של יום, הרשמת הבכירה עפרה גיא מחייבת את המועצה הדתית בתשלום פיצויים עבור הנזקים למסעדה ושולחת מסר לכל המועצות הדתיות בארץ: "הואיל ומדובר בעבודה המתבצעת כל שנה לפני חג הפסח ומפוקחת על ידי המועצה הדתית, אך ראוי הוא שלעתיד תקפיד המועצה הדתית לתדרך את האברכים המבצעים הכשרה לחג בבתי העסק השונים גם בפני הסכנות הטמונות באש ואופן עבודה ראוי נכון ובטיחותי ולא תסתפק בהדרכה הלכתית בלבד".
לפנייה לכתב/ת 
