כך הופל "הסנדק ממגדל W", האיש שהקים "בית חרושת לסחיטה באיומים"
בריחת עדי המדינה, הקלטות האימה, בלשי ימ"ר תל אביב שהתחזו לבריונים, הצוואה שהכין מנכ"ל קבוצת הכדורגל המפוחד - והווטרינר שלכד את כלבי התקיפה במגדל היוקרה. מאחורי הקלעים של פרשת "שותף סמוי": תפיסתו של איתן חייא, המיליונר ש"אי אפשר להגיד לו לא"
סגן-ניצב נסים דאודי ישב במשרדו והיה עסוק בגביית עדות בחקירה סמויה שניהל. השעה הייתה 18:00 ובסלולרי התקבלה שיחה מפתיעה. "אני חייב לפגוש אותך", אמר קול מן העבר, "עוד הערב". טון הדיבור לא הותיר לדאודי ספק - האיש נמצא בצרה. הוא ביקש לקבוע פגישה בבית קפה באזור מטה מחוז תל אביב ברחוב סלמה, אבל יוסי (שם בדוי) היה נחרץ: "לא, לא בתל אביב. אני לא יכול להיכנס".
מאה על 100 - לכל הכתבות
שעתיים לאחר מכן, בבית קפה בשרון החלה להירקם באותו ערב לפני כחודשיים תוכנית החקירה שכונתה בהמשך "שותף סמוי". סיומה הביא לכתב אישום נדיר שהוגש אתמול (יום ה') נגד מי שמוגדר ראש ארגון פשע ותיק ומוכר, איתן חייא (בן 62) ועוד 15 ממכריו ו"חייליו”. הוא חשף כיצד מתנהלים עסקי הסחיטה באיומים שמגיעים לפחד מוות של ממש, כפסע מרצח, באופן שיטתי ומתוחכם. ynet מביא לראשונה פרטים מאחורי הקלעים של החקירה המסועפת.
במשך שעתיים סיפר יוסי לקצין החקירות את הסיפור שהתחיל ביום שבו הגיע אליו איתן חייא ואמר לו "השותף שלך היה חייב לי 100 אלף דולר, אני רוצה את הכסף ממך". דאודי שמע את השם וכמעט לא האמין. כבר שנים שהוא וחבריו לימ"ר תל אביב מנסים לשים את ידם על חייא, מי שכונה במשטרה "הסנדק ממגדלי YOO”, אף שמקום מגוריו המדויק לפי כתב האישום הוא גורד שחקים אחר במתחם פארק צמרת - מגדל W, הבניין הגבוה בישראל למגורים בלבד.
במהלך השיחה הבין דאודי שיוסי מפוחד עד לשד עצמותיו. "עם איתן אי אפשר להתווכח", הסביר לו, וגם סיפר איך שילם את החוב: "כל חודש הייתי מעביר לו 20 אלף שקל. ידעתי שלא אגמור איתו לעולם. הוא כל פעם מקפיץ לי את החוב". הסכומים הועברו כ"משכורת" לבני משפחתו של חייא.
"יש חוזה על הראש שלך"
יוסי המשיך לפרט את מערכת העסקים הסבוכה שאליה נכנס. חייא הבין שיוסי מתמקצע בעסקאות נדל"ן וביקש להיכנס איתו לשותפויות. "השותפות עם חייא מאוד מיוחדת", מסביר מפקד ימ"ר תל אביב, ניצב-משנה גדי אשד. "כשהוא נכנס לעסק הוא מצפה רק לרווחים. הוא לא שותף להוצאות".
זה התחיל עם מגרש בנגבה, בנייה של וילה בנווה עוז בפתח תקווה, שותפות בבית קפה בקיבוץ גבעת השלושה (שאותו רצו להפוך לאולם אירועים) והשיא - שותפות באולם האירועים "יאפה" שביפו העתיקה. השקעותיו של חייא הסתכמו ב-9 מיליון שקלים, והוא ציפה לקבל את הרווחים מהר.
זמן קצר לאחר הפגישה, כשהאיומים כבר היו בלתי נסבלים, נמלטו יוסי ושותפו האחר (שגם הוא הפך עד מדינה) עם משפחותיהם לארצות הברית. ממש במקרה, דאודי, שהיה בשליחות המשטרה בארה"ב בשל חקירה אחרת, הוקפץ אל השניים והחל לרקום איתם את העסקה.
בזמן גביית העדויות הראשונות הציגו עדי המדינה בפני דאודי את מסכת האיומים שהם עוברים. שליחיו של חייא החלו לחפש את השניים בכל הארץ. הגיעו למשפחה ושאלו איפה הם. כשהבינו שאינם כאן, הצליחו להגיע לטלפון בחו”ל. הנמלטים הקליטו. באחת השיחות נשמע האיום המפורש על יוסי: "יש חוזה על הראש שלך. מחפשים אותך בכל העולם".
התרגיל עבד
באמצע פברואר כינס מפקד מחוז תל אביב, ניצב בנצי סאו, את קציניו הבכירים. בתום הדיון הוחלט על הבאתם ארצה בצורה סמויה של עדי המדינה ובני משפחותיהם. בד בבד הנוחו פקד יוני חג'ג' ושוטריו למפות את הארגון של חייא ולעקוב אחרי אנשיו. הם זיהו שכל החבורה ממשיכה לחפש את עדי המדינה.
רכב השטח "אינפינטי" שהשאיר יוסי בנמל התעופה בן גוריון עם בריחתו לחו"ל נגנב, הועבר למשחטת רכב בצפון ופורק עד היסוד. החוקרים שחזרו את המקרה: מנכ"ל קבוצת כדורגל - ששמו עדיין אסור בפרסום - בא עם עובד של שני עדי המדינה לביתו של יוסי, לקח את המפתחות והעביר את האוטו לפירוק. במקביל הבינו החוקרים שחייא ואנשיו מחפשים עוד נכסים וכספים. הם הגיעו לבית הקפה בקיבוץ גבעת השלושה, נכנסו למשרד וזרעו הרס.
הם ביקשו לדעת היכן המחשב ששומר את צילומי האבטחה, על מנת לראות מי ביצע את הפוגרום. התרגיל עבד. העובדים לא חשדו במאום, חשבו שהבלשים הם עבריינים שנשלחו על ידי הבעלים ומסרו לידיהם את ההקלטות שתיעדו את כל מעשיהם של חייא ואנשיו במקום.
במשטרה ידעו שחלק מהנסחטים יפחדו להעיד והפעילו את יוסי על מנת להקליט את אחד מהם: אדריכל בשם שמשוני. האיש שהכיר את חייא לווה מחייא 2 מיליון שקלים, והחזיר במהלך כשנה 3.7 מיליון. "אני מפחד ממנו. זה לא נגמר", נשמע שמשוני אומר בהקלטות שמאוחר יותר שימשו את החוקרים על מנת לעודד אותו להעיד.
סיפור האדריכל היה רק דוגמה קטנה לשיטת העבודה שמייחסים במשטרה לחייא. פעם אחר פעם הוא קבע ששמשוני לא עומד בתשלומי והעלה את המחיר. "הוא הגיע יום אחד עם 600 אלף שקל במזומן לבית של חייא", משחזר דאודי. "אשתו עלתה ומסרה את הכסף. הם עוד לא הגיעו לרכב, כשחייא התקשר אליו ואמר 'חסר 130 אלף'". לשמשוני כמובן לא היה מה לומר. מאוחר יותר הסביר בחקירה: "אם הוא אמר אי אפשר להתווכח איתו".
ירי בזמן נסיעה בכביש 6
לטענת המשטרה, בכל המקרים חייא סחט את האנשים שפנו אליו לעזרה בהלוואה, או קשרו איתו קשר. כך קרה למשל לאלי לוי, שאחיו, איש עסקים מחיפה, לווה כ-300 אלף שקלים מחייא. כשלא הצליח לעמוד בהחזר, התדפקו חייא ואנשיו על דלתו של אלי ודרשו שיעמוד בהסדר החובות של אחיו. הוא לא נכנע מיד, אבל זה עלה לו.
עוד לפני שהפך עד מדינה, יוסי נסע אז עם יד ימינו של חייא, אבי לויה, והראה לו היכן מתגורר אלי לוי. לכל הצדדים היה ברור מה מטרת זיהוי הבית. כמה ימים לאחר מכן נזרק רימון - אבל עם טעות קטנה. הוא הושלך לבית השכן, שם מתגוררת רשמת בית משפט השלום בתל אביב, מירב אליהו. הכותרות הדהדו על אשת חוק מאוימת, ובמשך חצי שנה היא ובני משפחתה זכו לאבטחה צמודה.
רק כמה חודשים לאחר מכן התבררה הטעות, והעובדה שהרימון היה מיועד בכלל לאלי לוי. זה קרה כשאותו אח מאוים נסע בכביש 6, מכונית סובארו עקפה אותו והוא האט. במקביל הגיח אופנוע ועליו שניים שפתחו בירי לעבר רכבו של לוי. "בנס הוא לא נרצח", אמרו במשטרה. "זאת הייתה הדרך - איומים, אלימות ואלימות", מסביר נצ"מ אשד.
בין המאוימים - מנכ"ל קבוצת הכדורגל, שבעצמו נאשם בפרשה. הוא הכיר את חייא כשנכנס לשותפות בבניית הווילה בנווה עוז. כאשר ברחו שני עדי המדינה, שאחד מהם היה חבר טוב של המנכ”ל, דרש ממנו חייא הסברים וגם כסף. זאת גם הסיבה שהמנכ"ל היה מעורב לפי כתב האישום בעבירות ההתפרצות לביתו של עד המדינה וגניבת הרכב.
בסופו של דבר זומן גם המנכ"ל לביתו של חייא, שם זכה לארכה של כמה שבועות להחזיר את הכסף. המנכ"ל שחש מאוים התקשר לשני אחיו ועדכן אותם בתוכן הפגישה. בסיום אותה שיחה, מיהר לעורך דין והכין צוואה. "הוא פשוט פחד על החיים שלו", סיפרו במשטרה.
תעלומת המיליונים
במשטרה מודים שלא פענחו את התמונה כולה. מי שכונה "ראש כנופיית ניו יורק" או "ראש המאפיה הישראלית בניו יורק" חזר לישראל ב-2003 עם כסף לא קטן. בשנת 2010 הוא הצהיר בפני רשויות המס על הון של 15 מיליון שקלים, אבל החוקרים בטוחים שההון האמיתי שלו מגיע לכמה עשרות מיליוני דולרים.
טיב הקשרים שלו עם אנשים "נורמטיביים" כפי שנוהגים לכנותם במשטרה, עדיין מוגדר כתעלומה. מה בדיוק הסיפור עם הלוואה שהעניק לעורך דינו אמנון זכרוני בסך 150 אלף שקלים? עוד גילו החוקרים שאיש העסקים בבו קובו העביר לו זכויות על דירה בשווי כמה מיליוני שקלים. בעדותו, קובו לא ממש הסביר. דווקא בתו של חייא, שנאשמת גם היא בפרשה, אמרה בחקירה שקובו אהב את אביה והעניק לה מתנה.
"הוא ממש הפעיל בית חרושת לסחיטה שהניב לו עשרות מיליונים", הסבירו בימ"ר תל אביב. "העסקים שלו כל כך הצליחו שהם הניבו לו תמיד רווחים. הוא בנה על השם שלו, וידע שאף אחד לא יעז להתלונן עליו. עכשיו הוא בבעיה".
סנגורו של חייא, עו"ד מחמוד נעמנה, מכחיש בשם מרשו את המיוחס לו. "את כל טענותינו נעלה ונוכיח בבית משפט. מרשי השקיע בתום לב ובאופן כשיר לחלוטין כספים, במענה להצעת ויוזמת עדי המדינה להכניסו כשותף בכל מיני השקעות. אחרי שעד המדינה קיבלו ממרשי כספים הם פשוט עקצו אותו ועקצו רבים אחרים, וכשמרשי חשף מעשה תרמית ומרמה עדי המדינה מצאו מפלט במשטרה".
עו"ד שחר חצרוני, שמייצג את אחד ממקורבי חייא הנאשמים: "מדובר בכתב אישום מנופח שיתברר בבית המשפט". נאשמים אחרים מיוצגים על-ידי עו"ד יניב שגב.
לפנייה לכתב/ת 
