רפובליקת דונייצק: מדינה של בניין אחד
השבוע הכריזו תומכי פוטין בעיר הפרו-רוסית על הקמת "מדינת דונייצק" במבנה ממשלתי. הם חוששים מפגיעה בשפתם ומעלייה בפערים הכלכליים לעומת מערב אוקראינה, שם "יונקים את השנאה אלינו עם חלב האם"
כדי להגיע לרפובליקה העממית של דונייצק עליכם לעבור כמה צעירים רעולי פנים שאוחזים באלות, ולחלוף על פני מסדרון צר שמלא בשקי חול. אז תיכנסו לבניין משרדים אפור, שנמצא בלב העיר שבמזרח אוקראינה.
תומכי פוטין הכריזו עצמאות: "מדינת דונייצק"
עוד חדשות מהעולם :
מיגים, טנקים ו-40 אלף חיילים. רוסיה תפלוש?
צרות טובות בהולנד: יותר סוהרים מאסירים
מרקל ביוון: נאצות, כרזות ובגדי מלאך המוות
הרפובליקה שעליה הכריזו השבוע המפגינים היא למעשה בניין בן 11 קומות וסביבתו, אך הפרו-רוסים מתעקשים שמדובר בקולם האמיתי של 4.3 מיליון בני אדם שחיים באזור. דונייצק הפכה למוקד ההפגנות של דוברי הרוסית במזרח המדינה, מאז הדחתו של הנשיא ויקטור ינוקוביץ' בפברואר. ההתבצרות במקום, שנמשכת מיום ראשון, היא חממת ההתקוממות נגד הממשלה החדשה, שלטענת המפגינים לאומנית ומפלה.
"הם שונאים אותנו, הם לוקחים את זה עם חלב האם שלהם", אומרת הפנסיונרית נליה ולדימירובנה איבנובה, כשהיא יושבת עם מאות מפגינים בכיכר שסמוכה לבניין. במתכונתה הנוכחית לא מהווה "הכרזת העצמאות" של המפגינים חשש אמיתי לממשלת אוקראינה, וההפגנות שדורשות אוטונומיה משכו רק אלפים בודדים.
למרות זאת הגיע ביום שישי לעיר ראש הממשלה הזמני, ארסני יצניוק, והבטיח להעניק יותר סמכויות למחוזות ברחבי המדינה. "אנחנו חייבים לומר לאזרחים שאנחנו יודעים שזה קשה, אבל אנחנו יודעים איך לשמור על מקומות עבודה, להעלות את השכר, למשוך משקיעים, לחלק יותר סמכויות ומה לעשות כדי שאנשים יהיו שבעי רצון מחייהם", הסביר יצניוק.
כמה מתושבי דונייצק חושבים שהיחס העוין של הפעילים במזרח אוקראינה למערב המדינה לא מייצג אותם. ולדלן נרבאט, פעיל צעיר, אמר כי רוב העיר רואה הבדלים מעטים בין הרוסים לאוקראינים, ומוסיף כי הדורות הצעירים רואים אף פחות פערים. "הבעיות שאנשים רואים היום נוצרו בגלל בריתות פוליטיות. זה אותו דבר ברוסיה ובאוקראינה. אני לא רואה בעיה בין האנשים עצמם", הוא מסביר.
מיום שני ניצבים בכל שעות היממה מאות בני אדם מוקפים במחסומים ובצמיגים, שקי חול, חוטי תיל ולבנים בבניין הממשלתי, ומחכים בדריכות לפשיטה משטרתית שטרם הגיעה. קבוצות פרו-רוסים מתגודדות מסביב למדורות. על הבמה המאולתרת עולים נואמים זועמים, בדרך כלל לקול קריאות "משאל עם" מהקהל.
המחאה בעיר נראית כמו חיקוי חיוור למאבקם של תושבי קרים, שהסתיים בסיפוח של חצי האי לרוסיה. אך חוסר שביעות הרצון בדונייצק מצביע על מתח לאומי עמוק יותר. שיחות רבות בכיכר עוסקות בתלונות על השפה, ההיסטוריה וחוסר השוויון הכלכלי.
אחרי נפילתו של ינוקוביץ' ניסתה מפלגה לאומנית לקדם צעדים בפרלמנט להסרת השפה הרוסית ממעמדה הרשמי, באזורים שבהם היא נפוצה במיוחד. הרעיון נדחה, אך הנזק נעשה. "הדבר הראשון שהם עשו היה למנוע מאיתנו את הזכות לדבר בשפה שלנו", אומרת הפנסיונרית איבנובה. "אבל זו לא רק השפה שאנחנו נוהגים לדבר בה, אנחנו גם חושבים בשפה הזאת".
"מערב אוקראינה? אף פעם לא אהבנו אותם"
תומכי "הרפובליקה העממית של דונייצק" טוענים כי הגבולות של אוקראינה כיום הם חריגים - הגבולות במזרח נקבעו בתחילת העידן הסובייטי, ואלה שבמערב במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה. עבורם ברור שמערב אוקראינה זרה להם, והם מכנים אותה בביטול "גליציה" - שם חבל הארץ ההיסטורי במרכז אירופה. "בגליציה יש פולנים ואוסטרו-הונגרים. אנחנו שונים לגמרי. אי אפשר להדביק אותנו יחד. אף פעם לא אהבנו אותם", אומרת לנה מרצ'וק, תושבת דונייצק.
מרצ'וק מודאגת מכך ששמה הפרטי מצד אחד, שנחשב נפוץ באוקראינה, וההיסטוריה הרוסית של משפחתה מהצד השני מקשה על הניסיונות לשרטט הבדלים אתניים ותרבותיים במדינה כמו אוקראינה. במקומה קוראים המפגינים בקייב בשמו של סטפן בנדרה - לאומן אוקראיני שברוסיה ובפולין רואים בו מסייע לפלישה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
סקר שנערך לאחרונה בקרב 1,200 אזרחים ממוצא רוסי מראה כי 74% מהם לא מרגישים מאיומים בנוגע לשפתם. אבל יש גם דאגות נוספות שבגללן מרגישים המקומיים
מקופחים. "אנחנו רוצים שהם יפסיקו לקחת את כל הכסף שלנו באמצעות מסים", אומרת אוקסנה זרלניקובה, שחיה בכפר בפרברי דונייצק. "רבים מהאנשים במערב אוקראינה נוסעים לעבוד בחו"ל באביב ולא משלמים מסים. אנחנו נשארים כאן". יש לציין כי דונייצק מקבלת סבסוד ממשלתי שנועד לתמיכה בתעשייה הכבדה שלה.
החלטתו של ראש הממשלה יצניוק להגיע לדונייצק עשויה לסלול דרך להקלת המתיחות במזרח. בכירים אחרים בממשלה החדשה לא הצליחו לבקר באזור מאז הדחתו של ינוקוביץ'. "כמו שהפתגם הישן אומר - 'עדיף שלום רע ממלחמה טובה", אומרת זרלניקובה. "אנחנו יכולים לחיות באוקראינה מאוחדת, אבל רק אם נוכל להמשיך בדרכנו".
לפנייה לכתב/ת 
