קשישים במצוקה: "בחג הבדידות גדולה יותר"
אנג'ל מוסיקנט מנסה להתקיים מ-2,700 שקל, אבל החשבונות מקשים עליו לשרוד, והבדידות מעיקה. הוא לא לבד: כרבע מהקשישים בארץ מוגדרים עניים
אנג'ל מוסיקנט אף פעם לא התרגל לעובדה שהוא לבד. הוא בן 70, גר בדירת חדר וחצי של עמידר ברחובות, מבכה את מות אחותו שהייתה מארחת אותו בחגים ונפטרה, וגם את המרחק מילדיו, שאיתם ניתק קשרים אחרי הגירושים מאמם. "אני לא יודע היכן אעביר את החג. את הבדידות אני מרגיש בכל רגע, ובחגים זה קשה יותר. אתה מאבד את עצמך לחלוטין, מרגיש שאין קרן אור", הוא מתאר בעצב.
- עוד סיפורים חמים בעמוד הפייסבוק שלנו
הכנסתו של מוסיקנט מסתכמת ב-2700 שקל בחודש - קצבת זקנה והשלמת הכנסה, שאותן הוא מקבל מביטוח לאומי. אם תשאלו אותו, העוני מטריד אותו יותר מהבדידות. "לא הייתי רוצה להיות בחג אצל משפחה זרה, אבל כן הייתי מבקש שמישהו ילווה אותי ויעזור לי להתמודד עם החובות", הוא אומר. "אני חי בחרדה מתמדת שכל רגע מישהו ידפוק בדלת ויפנו אותי מהבית או ינתקו אותי מהחשמל והמים. יש לי חשבונות של מים, דיור וחשמל שאני לא מצליח לשלם מהקצבה שאני מקבל. הבדידות? אליה כבר התרגלתי".
עוד בחדשות ynet:
מוסיקנט מספר כי כל חייו עבד בעבודות זמניות, ולא צבר זכויות לפנסיה, ממש כמו קשישים אחרים שנמצאים במצבו. "מה-2,700 שקל לא נשאר לי כלום", הוא מסביר. "כל יום הוא מלחמת קיום והכסף לא מספיק לפעמים, אפילו לאוכל. אני יודע שהכול מגיע מלמעלה ומישהו שם החליט שאני צריך לחיות בגיהנום שהוא החיים שלי. אני חולם לפעמים שאני בחלום רע, אבל זו המציאות שלי".
יעקב בן ה-80 מכיר היטב את המציאות שאיתה מתמודד מוסיקנט. כמוהו, גם הוא נעדר זכויות פנסיוניות ונאלץ להתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסך 2,900 שקל. "הממשלה צריכה לעזור, אבל היא לא נותנת פתרון", אומר יעקב, שסובל לדבריו מבעיות בריאותיות שונות, ובהן כאבי גב כרוניים המקשים מאוד על ניידותו. "אני לא מצליח להסתדר עם הכסף הזה ומוותר לפעמים על קנייה של חלק מהתרופות".
לדברי יעקב, החג המתקרב לא משמח אותו."בימים הקרובים אשאר לבד אחרי ליל הסדר, אחזור לבית ריק כדי לחיות חיים ללא כבוד. זה לא משנה אם זה בימי חול או חג, אין הבדל", הוא אומר. "כדי שאני ועוד אלפים נוכל להתקיים הממשלה הייתה צריכה לתת יותר, אבל נראה לי שזו טחינת מים. הקשישים צועקים ושום דבר לא קורה. החלום שלו הוא לקבל סיוע ברכישת קלנועית. אני בקושי יוצא מהבית והייתי רוצה שמישהו יעזור לי לממן קלנועית כדי אוכל לצאת החוצה ולהיות עצמאי".
לא רק בודדים
סקר שערכה בחודש ינואר "הקרן לידידות בישראל" בקרב 600 קשישים מעלה כי חמישית מהם חשים בדידות בחיי היום יום. לצד הבדידות בולטים גם מימדי העוני.דו"ח העוני והפערים החברתיים שפורסם בדצמבר האחרון קבע כי שיעור הזקנים העניים עלה ל-22.7%: מ-156 אלף בשנת 2011 ל-186.7 אלף ב-2012. דוח מרכז טאוב, שפורסם באוקטובר האחרון, הראה כי לפני תשלומי המס והקצבאות, הקשישים בישראל במצב מצוין בהשוואה בינלאומית, אולם לאחריהם - קצבת הזקנה בישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי. על פי הדו"ח, חמישית מהקשישים בישראל חיים מתחת לקו העוני, פי שבעה ממרבית מדינות העולם המפותח.
"הקשישים בישראל הם הקבוצה הכי פגיעה ולצערי הכי פחות מטופלת מצד המדינה", טוען יו"ר הקרן לידידות, הרב יחיאל אקשטיין. "קצבאות הקיום של כ-200 אלף קשישים הן הנמוכות ביותר בין מדינות ה-OECD ומספיקות בקושי לכיסוי מחצית מצרכיהם הבסיסיים ביותר. לצד העוני קשישים רבים סובלים מבדידות והזנחה מצד סביבתם. אם חשובה לנו דמותה המוסרית של ישראל וחוסנה החברתי בעתיד, עלינו כחברה וכמדינה לעשות הרבה יותר למען הקשישים".
הקרן לידידות החלה בשנה האחרונה להפעיל תוכנית ארצית לסיוע לקשישים נזקקים בשם "בכבוד ובידידות". במסגרתה מעניקה הקרן סיוע חודשי וקבוע לאלפי קשישים החיים מהשלמת הכנסה במזון, תרופות, ציוד רפואית ופעולות להפגת בדידות. כיום כלולים בתוכנית כ-9,000 קשישים בערי הדרום וירושלים ועד סוף השנה היא תסייע ל-35 אלף איש בפריסה ארצית. אנשים המעוניינים לסייע לקשישים יכולים לפנות לדף הפייסבוק של הקרן לידידות או לכתובת המייל kyedidut@ifcj.org.il
בנוסף, אמש השתתפו עשרות ניצולי שואה נזקקים בארוחה שנערכה עבורם ביוזמת חברת אוצר מפעלי ים המלח ועמותת "לתת". נחמן, בן 89, סיפר כי "החגים הם תקופה קשה של זכרונות, ההגעה לכאן ביחד עם כל החברים מקלה עלינו מאוד". לדבריו, "האירוע היה מרגש מאוד, המתנדבים שהגיעו לכאן חיזקו אותנו, כשאנשים עושים בשבילך משהו זה גורם לך לזקוף את הראש ולהאמין שאפשר להתגבר על הכול".