ליל סדר בצל הירי בקנזס: "הרֶשע הלך בינינו"
ראש העיר ומפקד המשטרה הגיעו לציין את פסח בבית האבות היהודי שבו בוצע המתקפה הקטלנית: "הוא חשב שיעורר בנו פחד, אבל הוא קירב בינינו"
עוד בחדשות:
- השר אהרונוביץ': קורבן הפיגוע - אבידה גדולה"
- "ניו יורק טיימס": אובמה, הנח למו"מ
- דיווח: נחשפה חוליית חיזבאללה בתאילנד
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
ראש עיריית הפרבר אוברלנד פארק ומפקד המשטרה המקומית הצטרפו לסועדים והבהירו שלא יעברו על המקרה לסדר היום: "הרֶשע הילך בינינו, הוא פלש לקהילה שלנו. הוא חשב שיוכל לעורר בנו פחד, להטיל עלינו מורא, להפריד בינינו ולהבליט את ההבדלים בינינו, אולם בעצם הוא רק קירב בינינו".
מהירי נהרגו שלושה בני אדם: טרי למאנו (53), מרפאה בעיסוק ואם לשניים, שביקרה את אמה הקשישה שמתגוררת בבית האבות "ווילג' שלום", וכן הנער ריט גריפין אנדרווד (14) וסבו וויליאם קורפורון (69), שביקרו במרכז הקהילתי היהודי שנמצא במרחק כמה עשרות קילומטרים משם. איש מהנרצחים לא היה יהודי.
החשוד ברצח, פרייז'ר גלן קרוס, היה חבר בארגון הגזעני "קו קלוקס קלאן". הוא מוכר למשטרה כפעיל אנטישמי וגזעני והורשע בעבר בכמה עבירות בגין פעילות זו. בעברו היה קרוס חבר גם בארגון הניאו-נאצי "המסדר", שתמך באלימות נגד שחורים ויהודים.
בתו של קורפורון ואמו של הנער סיפרה במסיבת עיתונאים אתמול כי השניים הגיעו למרכז הקהילתי כדי שבנה יוכל להיבחן לתחרות כישרונות שנערכה במקום. שניהם נפגעו מירי בראשם. הסב מת במקום, ומותו של הנער נקבע מאוחר יותר בבית החולים. "ריט התרגש לקראת האודישן", סיפרה האם מינדי קורפורון לוסן על הפעם האחרונה שבה ראתה את בנה.
לדבריה, הוא ביצע בפניה שני שירים לפני שיצא בדרכו למרכז הקהילתי – אחד מהם שיר ששמו "You're Gonna Miss Me When I'm". לוסן נסעה גם היא למרכז כדי לפגוש את בנה אולם הגיע לשם דקות ספורות לאחר שהיורה נמלט ומצאה את אביה מוטל על הקרקע ליד רכבו ללא רוח חיים. בנה היה שרוי אז בזרועותיהם של זרים שביצעו בו פעולות החייאה וניסו להזעיק עזרה.
"זה היה לא מציאותי", היא סיפרה, "איש לא צריך לחוות דבר כזה. זה לא הרגיש כמו זירת פשע מבחינתי. זו הייתה המשפחה שלי". לוסן הוסיפה כי "זה מעשה אלימות נוראי, אבל אנחנו רוצים שמשהו טוב ייצא מזה. אנחנו עוד לא יודעים מה זה יהיה". במשפחה עוד ממתינים להחלטת הרופאים אם איבריו של אנדרווד מתאימים לתרומה להשתלה. "הוא היה איתנו במשך 14 שנים נפלאות. בורכנו בזכות כך".