איך לבחור עדשה למצלמה?

רכשתם מצלמת DSLR ראשונה וכעת צריך לבחור עדשה, מה עדיף, זום גדול או איכות אופטית, מה מבדיל בין עדשות שונות? מה זה צמצם, מקדם קיטוע (קרופ) ומושגים נוספים?

אלי כרמי, dtownפורסם: 17.04.14 , 09:01

שוק המצלמות הקומפקטיות מצוי בירידה היות והטלפון החכם מסוגל כבר לצלם תמונות טובות מספיק לרוב השימושים. מצד שני, מצלמות הרפלקס שמכונות גם DSLR) עדיין מספקות איכות תמונה טובה בהרבה בזכות חיישן גדול ועדשות איכותיות, והן מושכות לא מעט חובבים חדשים אשר נכנסים למעגל הצלמים. ברוב המקרים, לפני וגם אחרי רכישת גוף המצלמה, עולה השאלה – איזו עדשה הכי תתאים למצלמה מבחינת איכות ותקציב?

מה זו מצלמות DSLR

מצלמת DSLR היא Digital single-lens reflex camera או מצלמה עם עינית אופטית שרואים בה דרך העדשה ( through-the-lens - TTL), בעזרת מנגנון של מראות. מצלמה אלו מגיעות עם חיישן גדול (הרבה יותר גדול מאלו שיש במצלמות קומפקטיות) מערכת פוקוס מאוד מהירה, יכולות שליטה עם מספר לחצנים של גישה מהירה להגדרות ערכי צילום וגוף גדול מזה שיש למצלמות קומפקטיות. כמובן שלמצלמות מסוג זה יש יכולת להחלפת עדשות.

תפקידה של העדשה הוא למקד את תמונת האובייקט המצולם על גבי חיישן המצלמה. העדשה מהווה רכיב חשוב ביותר בשרשרת בדרך לקבלת איכות תמונה טובה. מה שעדשה לא מסוגלת להביא אל החיישן, מעבד המצלמה מוגבל ביכולתו לתקן. יש האומרים כי עדשה טובה חשובה יותר מגוף המצלמה ובדרך כלל היא גם מאריכה חיים יותר ממנו.

(צילום: אלי כרמי, dtown)

מה לבחור? תלוי מה מצלמים

אין עדשה אחת מושלמת ואין אחת שטובה לכל דבר, יש עדשות שטובות למטרות מסוימות ועדשות המתחלקות למספר סוגים בעיקר לפי יכולת ההגדלה שלהן, כלומר לפי אורך המוקד שהן מספקות. עדשות ללא טווח זום כלל (אורך מוקד קבוע) נקראות עדשות פריים (Prime). הן מגיעות לרוב עם צמצם גדול המיטיב עם צילום לילה וגם מציגות פעמים רבות יתרון על עדשות זום בפרמטרים כמו חדות בכל שטח העדשה ופחות עיוותים אופטיים.

(צילום: אלי כרמי, dtown)

לעומתן, עדשות עם אורך מוקד משתנה מאפשרות לצלם לקבל הגדלה של האובייקט המצולם ולשנות זוית שדה ראיה בסיבוב טבעת הזום. הן מתחלקות לכמה קבוצות:

עדשות לטווח זום רחב (Wide) המכסות את זווית הראיה הרחבה עם פחות מ-30 מ"מ ועד לעדשות רחבות במיוחד עם אורך מוקד התחלתי שמתחיל בסביבות ה-10 מ"מ.

עדשות טלפוטו לטווחי זום גדולים (למשל 200-400 מ"מ).
עדשות טווח זום לשימוש כללי כמו 18-55 מ"מ.

באופן עקרוני, עדשות עם טווח זום גדול יחסית, למשל 18-300 מ"מ, נחשבות לפחות טובות מבחינה אופטית. רוב העדשות האיכותיות ביותר של החברות מגיעות עם טווח זום קטן יחסית של כפול 3 או 4 (לדוגמה, עדשת 24-70 מ"מ עם צמצם קבוע f2.8), כלומר, אם צריך טווח גדול, עדיף לשאת מספר עדשות ולהחליף. בנוסף, עדשות נבדלות גם לפי סוג מנגנון המיקוד שלהן, על פי גודל הצמצם המקסימלי שהן מספקות, יכולת בצילומי מאקרו וכמובן לפי איכות התמונה שהן מספקות.

(צילום: אלי כרמי, dtown)

עוד ב-dtown

שוק המצלמות מתכווץ, האם יש תקווה למצלמות ללא מראה?

מנוע פוקוס של עדשות

נושא המיקוד (פוקוס) היינו נושא מאוד רחב וכאן רק נציג מושגים בסיסיים בלבד: בכל העדשות ניתן למקד את הפוקוס בצורה ידנית (צלמי סטודיו נוהגים לעבוד כך). בנוסף לכך יש מערכת פוקוס אוטומטי ויש עדשות ללא יכולת פוקס אוטומטי כלל - הן בדרך כלל זולות יותר ועבור מי שמוכן "לעבוד קשה יותר" הן מציעות תמורה נהדרת לכסף.

מנגנון מיקוד אוטומטי מודרני מסתמך על חיישני פוקוס במצלמה והוא מתבצע ע"י העברת פקודות מהמצלמה למנגנון של תזוזת עדשות בתוך גוף העצמית. לצורך זה, העדשות המודרניות מכילות מנוע מיקוד פנימי. הדורות הקודמים של עדשות ניקון מגיעים ללא מנוע פוקוס (מצלמות ניקון הגיעו עם מנוע מיקוד פנימי בתוך המצלמה שהתחבר לעדשה). במקרה הזה, שימו לב כי דגמי הכניסה של מצלמות ניקון (סדרות 3XXX / 5XXX) אין מנוע כזה כך שאם תחברו אליהן עדשות ניקון ישנות, לא יהיה מיקוד אוטומטי אלא ידני בלבד.

מנועי הפוקוס נחלקים למספר סוגים כאשר הסוג הפשוט שקיים בעדשות הזולות הוא איטי יותר. בצד השני של הסקאלה, יש מנועי פוקוס אולטראסונים שקטים ומהירים יותר. הם מסומנים כ- USM בעדשות קנון, SWM אצל ניקון, HSM בסיגמא ו- USD בטמרון.

עדשת STM קנון(צילום: אלי כרמי, dtown)

לאחרונה, נושא צילום הוידאו במצלמות DLSR תופס תאוצה ולייצור נכנס מנגנון חדש של פוקוס מבוסס Stepping Motor. מנגנון זה מגיע למיקוד בתנועה חלקה ולא בקפיצות מהירות כמו במנוע האולטראסוני. קנון התחילה לשווק מצלמות עם עדשות כאלו בשנת 2012 בשם STM וגם בעדשות של מצלמות ללא מראה מתוצרת ניקון יש מנוע כזה. אנו מאמינים כי נראה בזמן הקרוב עוד עדשות עם מנגנון כזה.

מייצב רעידות

חלק מהעדשות מגיעות עם מייצב תמונה, בחלק קטן מהצלמות אנחנו פוגשים מייצב בתוך גוף המצלמה, כמו במצלמות "ללא מראה" של אולימפוס או פנסוניק, אבל לא במצלמות DSLR של ניקון או קנון ומי שרוצה מנגנון המייצב תמונה בעדשה צריך עדשה שמסומנת ב- IS בקנון או VR בניקון, OS בסיגמא ו- VC בטמרון. חשוב להבין כי מייצב תמונה אומנם עוזר להתגבר על רעידות היד בזמן צילום (במהירויות סגר נמוכות), אבל עדיין לא יעזור אם האובייקט זז.

בניגוד לדעה של צלמים מתחילים לא ממש חייבים מייצב בכל עדשה ולפעמים כדאי לרכוש עדשה ללא מייצב בכדי לקבל איכות תמונה טובה יותר. לדוגמה, עדשת 17-50 F2.8 ללא המייצב מתוצרת טמרון נחשבת חדה יותר מהדגם עם המייצב והיא גם זולה יותר, כך שצלמים רבים מעדיפים אותה על גבי הגרסה המיוצבת. מצד שני, אם אתם חושבים לצלם וידאו במצלמה ללא חצובה, אזי חשיבות המייצב עולה.

מפתח צמצם

כדי לצלם תמונה עם כמות אור נכונה, יש להגדיר את גודל הצמצם, זמן החשיפה ורגישות החיישן (ISO). המצלמה יכולה לעשות זאת אוטומטית או שהצלם יכול לשלוט על כך ידנית במגוון דרכים. הצמצם קובע כמה אור יעבור דרך העדשה, הוא מורכב מעלי מתכת הנפתחים ונסגרים ומשפיע גם על עומק השדה (צמצם גדול יותר = עומק שדה פוקוס צר יותר).

נתון הצמצם המקסימלי אליו מסוגלת להגיע העדשה מסומן עם מספר F (מספר קטן יותר מסמן צמצם גדול יותר). כלומר עדשת 17-55 מ"מ F2.8 מסוגלת לספק ערכי צמצם שונים מ- F22 (הצמצם המינימלי) עד לערך הגדול ביותר של F2.8. כאשר מסומן על העדשה ערכי F שונים כמו בעדשת הקיט 18-55 F3.5-5.6 זה אומר באורך המוקד הרחב 18 מ"מ, העדשה יכולה לספק צמצם מקסימלי של F3.5 וערך זה עולה בהדרגה עם הגדלת הזום (כלומר הצמצם המקסימלי קטן) עד ל- F5.6 באורך מוקד של 55 מ"מ.

צמצם גדול הינו נתון חשוב, ככל שנשתמש בצמצם גדול נוכל לצלם תמונות עם זמן חשיפה מהיר יותר (לכן עדשות עם צמצם גדול נחשבות עדשות מהירות) וללא צורך בהעלאת רגישות החיישן (ISO). צילום בזמן חשיפה מהיר מאפשר לקלוט תנועה ביתר חדות ולקבל תמונה חדה יותר.

מעבר לכך צילום עם צמצם גדול, יוצר תמונה עם עומק שדה רדוד – בו האובייקט נמצא בפוקוס ומופרד מהרקע המטושטש - העין מאוד אוהבת צילום כזה עבור פורטרטים ומצבים בהם נרצה להדגיש את האובייקט.

עדשת סוני 24-70(צילום: אלי כרמי, dtown)

מה לא מסמנים?

לכל עדשה יש יכולת אופטית כזו או אחרת, אבל זו אינה מסומנת במספרים על גוף העדשה. לדוגמה, עדשות יספקו חדות שונה בערכי אורך מוקד שונים וכן חדות שונה במרכז מול החדות בפינות. עדשה יכולה לספק תמונה רכה בעת שימוש בערכי צמצם גדולים. עדשה יכולת לספק בוקה (האזור שלא בפוקוס) שהינו רך ונעים או פחות רך, עדשה מקבלת עיוות בתמונה באורכי מוקד שונים וכן עיוותים שונים. הבעיה שאין סימון על גבי העדשה לגבי נתונים אלו ואחרים ויש צורך לבדוק באתרי ביקורת או לשאול חברים על נקודות אלו בעת תכנון רכישת עדשה.

יש דברים נוספים שאינם מסומנים, אבל ניתנים לבדיקה בקלות - יש עדשות שבנויות מפלסטיק ומרגישות זולות ויש כאלו ממתכת, יש עדשות בהן שינוי אורך המוקד שלהן עובד חלק וקל ויש כאלו בהן פעולה זו נוקשה ולא חלקה.

אז מה מומלץ

רוב הצלמים החובבים בתחילת בדרך רוכשים בטעות גוף יקר ועדשות פשוטות. לעומת זאת, צלם רציני יודע שהוא עתיד להחליף גוף מצלמה ואילו עדשה איכותית תמשיך לשרת אותו גם בגוף החדש, כך שהוא משקיע יותר בעדשות מאשר בגוף המצלמה. הדילמה היא האם לרכוש גוף יקר או יותר זול כך שישאר תקציב גדול לרכישת עדשות איכותיות או האם להסתפק בעדשות פשוטות.

עדשות קיט

עדשות הקיט הן עדשות שבדרך כלל מגיעות עם המצלמה כקיט, איכותן האופטית נמוכה, בעצם הן בעלות האיכות האופטית הנמוכה ביותר של החברה. כך למשל עדשות קנון 18-55 מ"מ ו- 18-200 מ"מ הן עדשות קיט פשוטות, גם הקנון 55-250 מ"מ היא עדשה ברמה דומה לעדשות הקיט. מצד שני עדשת הקנון 18-135 נחשבת בעלת איכות אופטית טובה יותר מעדשות אלו ועדיין מספקת טווח זום גדול.

בדרך כלל, ככל שטווח העדשה גדול יותר כך היא פחות טובה אופטית (אבל זה לא אומר שעדשה עם טווח קטן תמיד תהיה איכותית). ומה עם עדשות בעלות צמצם גדול? הן לרוב אינן זולות - פרט לעדשת 50 מ"מ F1.8.

(צילום: אלי כרמי, dtown)

אז מה עושים?

אפשר לרכוש את עדשת הקיט 18-55 מ"מ עבור ניקון / קנון (מקבילה ל- 14-42 מ"מ במצלמות החדשות של פנסוניק / אולימפוס) ולראות כיצד אנחנו מתקדמים בתחביב הצילום. בעתיד, ניתן להחליף אותה בעדשה יקרה ואיכותית יותר, להתקדם לפי הצורך ולהפוך את עדשת הקיט לעדשת גיבוי.

לחילופין, אם איכות עדשת הקיט מספקת אתכם, אפשר לרכוש עדשה עם איכות דומה אבל עם טווח זום משלים כמו 50-250 מ"מ (640 ש"ח) או את זו העדיפה, ה- 70-300 מ"מ (1600 ש"ח). מי שמבקש לעשות שימוש בעדשה אחת להכל (מכונה גם "עדשה מרותכת למצלמה"), יכול לרכוש עדשת קיט בעלת טוות רחב, כמו 18-200 מ"מ ( מחירים: עדשת קנון 2,000 ₪, עדשת סיגמה 1400 ש"ח). לחילופין, אם תוותרו על חלק מהטווח בתמורה לאיכות אופטית טובה יותר, תוכלו לרכוש את עדשת ה- 18-135 מ"מ שמספקת טווח זום יפה עם איכות אופטית טובה יותר מזו של עדשות הקיט. אם אתם זקוקים לעדשת זום עם טווח רחב, אזי דגמים כמו 16-85 מ"מ f3.5-5.6 של ניקון או 15-85 מ"מ f3.5-5.6 של קנון יעניקו לכם טווח זום שימושי מאוד, עם איכות תמונה טובה.

ומה עם עדשת צמצם גדול? כאן טווח הזום מצטמצם, למשל ל- 17-50 מ"מ המציעה צמצם F2.8 לכל האורך ויש לה גם איכות אופטית מוצלחת. העלות נעה בין 1500 ש"ח לדגם של טמרון ל- 1800 ש"ח לדגם של סיגמה, כאשר עדשה מקבילה של קנון עולה בסביבות 5000 ש"ח. עדשות איכותיות יותר כמו 24-70 מ"מ עם צמצם F2.8 של ניקון / קנון או 12-35 מ"מ של פנסוניק / 12-40 מ"מ של אולימפוס יעלו אלפי שקלים יותר. מחפשים פתרון לצילומים בתנאי תאורה חשוכים ואפשרות לקבל שדה פוקוס רדוד? (טשטוש הרקע), עדשת פריים 50 מ"מ עם צמצם F1.8 לא תעלה הרבה (כ- 600 ₪) ותציע איכות אופטית מפתיעה.

למתקדמים: איזה טווח נקבל?

בעידן הפילם (פילם = "פריים מלא" 35 מ"מ), המצב היה פשוט יותר: המספרים שהודפסו על העדשות, הראו את טווח אורך המוקד של העדשה והיו שווים לכולם, כלומר עדשת 70-200 מ"מ סיפקה את אותו הטווח על מצלמות של קנון, ניקון, סוני וכלל המותגים. כיום, העניינים מסובכים יותר, היצרניות ממשיכות להשתמש באותם מספרים, אבל גודל החיישן הדיגיטלי שבמצלמה, משפיע גם הוא על אורך המוקד. בגלל שכל יצרן משתמש בגודל חיישן אחר, צריך להכפיל את אותם מספרים במקדם הקיטוע (קרופ) של החיישן ורק לאחר מכן מתקבלת התוצאה האמיתית. חשוב להבין את הכלל הזה, רק כך תדעו את אורך המוקד הנכון עבור המצלמה שלכם בחיבור לעדשה שרוצים לקנות.

מצלמות ה- DSLR מגיעות עם גדלי חיישן וחיבורי עדשות שונים (Mount). למצלמות הבכירות בד"כ יש חיישן "פריים מלא" (Full Frame) (או FX לפי ניקון), כלומר, החיישן בגודל שווה ערך לזה של מצלמות פילם 35 מ"מ. עדשות למצלמות קנון עם חיישן זה צריכות להיות עם חיבור מסוג Mount EF ועבור ניקון FX Mount. שאר מצלמות ה-DSLR מגיעות עם חיישן APS-C קטן יותר אשר נהוג גם לקרוא לו "קרופ" היות והוא בעצם קולט רק מקטע (Crop) ממרכז העדשה. מקדם הקיטוע הוא היחס שבין מידות שטח החיישן ביחס לחיישן פריים מלא (35 מ"מ).

(צילום: אלי כרמי, dtown)

מצלמות אלו מסוגלות לקבל גם עדשות עם מחבר של מצלמות ה FF וגם עדשות מיוחדות לחיישן. חשוב להבין שעדשת פריים מלא (35 מ"מ) בחיבור למצלמה עם חיישן קרופ קולטת רק חלק ממרכז העדשה. לכן, ערכה של העדשה משתנה בהתאם ליחס בין מידות החיישן לבין חיישן פריים מלא. למשל כפול 1.6 עבור קנון ויחס של כפול 1.5 עבור ניקון. כך שעדשת 35 מ"מ על מחבר EF-S של קנון תהפוך להיות 56 מ"מ ו-52.5 מ"מ על DX של ניקון.

במטרה לשמור על אחידות, גם עדשות עם תמיכה חיבור לחיישן הקרופ מסומנות בערכי הזום (אורכי מוקד) של מצלמות ה- Full Frame. כך שעדשת הקיט 18-55 מ"מ היא מציגה בפועל אורך מוקד של 28.8-88 מ"מ במצלמות קנון ו- 27-82.5 מ"מ על ניקון. על מנת לתרגם את הערכים של שדה הראיה על פי קנה המידה של פריים מלא, יש להכפיל את ערכי המילימטרים המסומנים על גוף העדשה, במקדם הקיטוע (Crop) של חיישן המצלמה שלכם.