מתקדמים לאינתיפאדה הבאה?

תחילת 1987. השטחים שקטים ומתוחזקים על-ידי כוחות מינימליים, עשרות אלפי פלסטינים עוברים מדי יום לעבודה בישראל ולמטרות מסחר ותיירות, תיאום הפעולות בשטחים מפרסם את חוברת "השיבולים" שמהללת את הכיבוש הנאור ואת רווחת הפלסטינים שאין דומה לה בארצות ערב השכנות. אני אז ראש זירת טרור ופלסטינים שזה עתה הוקמה, בוגר מלחמת לבנון הראשונה ואיני מבין את השקט הזה. אין מודיעין על הנעשה בשטחים, כי שום גורם מודיעיני לא אוסף ולא חוקר.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

עסקות הטיעון - הגולם שקם על יוצרו / בועז סנג'רו

ישראל אשמה / שאול רוזנפלד

זירת הטרור קיימה דיונים, סיירה בשטח ולהערכות המודיעין השנתיות אצל ראש חטיבת מחקר, ראש אמ"ן והרמטכ"ל הציגה הערכה שלפיה השקט עומד להסתיים ובשנת העשרים לכיבוש יפרצו הפרות סדר חמורות שלא היו כדוגמתן עד כה. בתגובה להערכה זו, נזרקנו מכול המדרגות תוך שהסבירו לנו שאין זה בתחום אחריותנו וגם איננו מבינים. באוגוסט פרצו המהומות שכונו אחר כך האינתיפאדה הראשונה והיתר היסטוריה.

שקט שורר עתה ביהודה ושומרון חודשים רבים ומעזה משוגרים לעתים טילים ורקטות, התהליך המדיני גווע וספינת השוטים שעליה ישראלים ופלסטינים ממשיכה לשייט ולהתעלם מהתרעות המכ"ם על הקרחון שבאופק הקרוב. המצב לכאורה שונה, אך העיוורון והביטחון העצמי לא השתנו. דעיכתו של המשא ומתן המדיני, גם אם לא תגרום להתפרצות מיידית של מעשי איבה, תתחיל תהליך של הידרדרות שעלול להביא להתלקחות רבתי ביהודה, שומרון ועזה ואף לגלוש לישראל. גם אם ההתלקחות לא תתחיל למחרת בבוקר, את הניצוץ הדלקנו ערב הפסקת השיחות.

למרות הספקנות וחוסר האמון שהתהליך המדיני אכן יוביל למקום טוב יותר, מבחינת הפלסטינים הייתה זו התקווה הכמעט יחידה לשינוי במצבם. כשההבנה שהאופק המדיני נסגר תחלחל לתודעת הציבור הפלסטיני, צפויים הייאוש והיעדר התקווה לעשות את שלהם. בעיקר צפויה להתגבר תחושת התסכול של הצעירים הפלסטינים שרואים סביב את האביב הערבי משנה סדרי עולם, בעוד שבחברה הפלסטינית הכול קופא על שמריו - מהסיכוי למדינה עצמאית ועד לשחיתות שלטונית.

התעוררות הרחוב הפלסטיני עלולה להגיע מכיוונים נוספים: הקשיים הכלכליים שיגברו כתוצאה מסנקציות שתטיל ישראל על הרשות וצמצום התמיכה הכלכלית של העולם ובעיקר הקונגרס האמריקני. יש להניח שהעולם הערבי המסוכסך בתוך עצמו אינו צפוי להיחלץ לטובת הרשות הפלסטינית ויימנע מלהזרים תמיכה משמעותית לקופתה. לכך יש להוסיף גם את הירידה הצפויה במוטיבציה של כוחות הביטחון הפלסטינים "לשרת את ישראל" בלחימה בטרור ובהפרות הסדר שיתפתחו ובעיקר אם תהיה פגיעה בשכרם, נוכח הסנקציות שיוטלו על הרשות.

האופוזיציה להנהגת הפתח ואבו מאזן אישית צפויה להתחזק וחמאס יעצים את השפעתו ויעשה הכול כדי להפיל את השלטון. גם האופוזיציה הפנימית בהנהגת מוחמד דחלאן מצד אחד ומרואן ברגותי מהצד האחר תפעל כל אחד בנפרד נגד אבו מאזן וזה נגד זה.

מחנות הפליטים ביהודה ושומרון אינם שקטים והכוחות הפלסטיניים נמנעים מלהיכנס אליהם, דבר המוביל להתפתחות הנהגות מקומיות וכנופיות שעתידות לצאת לפעולות נגד מתנחלים בעיקר. אבו מאזן יימנע אמנם מלהפעיל את נשק הטרור, אך שליטתו בשטח ובכוחות הביטחון תמשיך להתכרסם עד כדי אובדן שליטה. ואם הזכרנו את המתנחלים, גם החיכוך המתמשך בזירה זו צפוי רק להתגבר אחרי הגושפנקה שקיבלו עם כישלון השיחות ואפס הקפאות הבנייה. סביר להניח שנראה יותר תופעות של "תג מחיר" ויותר השתלטות על אדמות ושטחי מחיה.

התוצאה תהיה תהליך איטי של הידרדרות במצב הביטחוני שייארך כמה חודשים. וכך המרנו "תהליך שלום" מדומה ולא יעיל ככל שהיה במסלול התנגשות בלתי נמנע שרק בחלקו יכול להיות נשלט על ידי שני הצדדים

תא"ל במיל' גדי זהר, יו"ר המועצה לשלום ולביטחון

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il