העלאת גיל הפרישה? הגבר רוצה לפרוש בשיא

המחשבה של קובעי המדיניות במשרד האוצר, כי המציאות השתנתה וכי גברים יכולים לעבוד עד גיל 70 אינה סבירה ורק תרע את מצבם של הגברים. בפועל מעטים הגברים המועסקים או מסוגלים לעבוד בגיל זה.

• גמל פנסיה וביטוח: הדו"ח לחוסך הגיע, איך קוראים אותו?
  

גברים שמגיעים להתייעץ לא אחת טוענים "שאינם מעוניינים למות בעבודה, אנחנו רוצים לחיות אחרי הפרישה", אומר עוה"ד טבצ'ניק. חלקם אף סוחבים בעיות רפואיות שונות כגון: סוכר, יתר לחץ דם, בעיות בכלי דם ועוד.

לא בכל המקצועות אפשר לעבוד בגיל 70, יש הבדל מהותי בין מהנדס שעובד במשרד ממוזג לבין מהנדס בשטח, בין עורך דין לבין עובד הוראה במשרד החינוך שמרבית היום עובד על הרגליים, בין פקיד בשירות המדינה לבין טכנאי שטח.

שלא נחשוב לרגע שמשהו במשרד האוצר באמת דואג לנו, מדובר בכסף, בהרבה כסף, שלכאורה המדינה תחסוך ומתעלמים מהמציאות הכואבת.

בישראל אפילו בני 45 פלוס נחשבים מבוגרים ומתקשים למצוא עבודה. ישנם גברים רבים שאינם מועסקים כבר מגיל 65 וממתינים לפנסיה ללא הכנסה חלקם אף התחיל לקבל קצבת פנסיה מפוליסות הביטוח כבר בגיל 60. הממשלה צריכה לדאוג למקומות עבודה ולתשתיות מותאמות לסביבת עבודה בגיל מופלג, ורק אז לבחון את העלאת גיל הפרישה.

הסיכוי למצוא גבר בן 67 עובד ובריא הוא קלוש, זאת למרות העלייה בתוחלת החיים. יתרה מזו, העלאת הגיל תגרום למעסיקים להוצאות שכר גבוהות לעובדים וותיקים ותשושים שבסופו של יום יושתו על הצרכן.

מה קרה מאז העלאת הגיל ל-67?

עובדים מבוגרים ויקרים לא מפנים את מקומם לעובדים צעירים וזולים, שנשארים מובטלים מחד. ומאידך, מעסיקים מנסים לפטר עובדים מבוגרים ויקרים בטענות יצירתיות במיוחד. בנוסף, ההתפתחות הטכנולוגית מביאה לכך שעובדים בני 60-67 אינם רלוונטיים יותר למעסיק ואלה מוצאים עצמם במופטרים. לדוגמא: א.ש בת 57 עסקה כמנהלת מפעל ידוע במשך 20 שנה, ושכרה הלך וגדל בהתאם. בימים אלו פוטרה בטענה, "עבודתך הינה בניגוד לנהליי החברה", ומצאה עצמה מתדיינת על זכויותיה בבית הדין לעבודה.

מעבר לחישובים האקטואריים היבשים, באוצר לא חשבו על הטבע האנושי לפיו, בני אדם רוצים להספיק ליהנות מהשנים שנשארו להם ולא לעבוד, ולהשקיע בילדים ובנכדים במקום.

הנתון המדהים ביותר הוא, שבניגוד לנעשה במדינות רבות, כגון צרפת, בישראל העלאת גיל הפרישה עוברת ללא דיון ציבורי מעמיק ובשקט יחסי, מצד ארגוני העובדים והציבור. המהירות והחוסר אחריות שבה נקבע גיל 67 לגברים, מחייבים דיון ציבורי ולא ייתכן שהדבר יופקר בידי אנשי האוצר בלבד.

מעניין לציין שזהו הגיל המבוגר ביותר בכל המדינות המתועשות. אסור לשכוח כי מעבר להבדלים הפיזיולוגיים בין גברים לנשים קיימים גם הבדלים מנטאליים מהותיים האופייניים לגבר הישראלי. גבר הישראלי רואה עצמו כלוחם בעל כמות גדושה של אגו ובשל כך רובם יעדיפו לפרוש מהעבודה במצב בריאותי ונפשי אופטימאלי, כדי למנוע מבוכה הכרוכה בכך. מצב בריאות אופטימאלי בגיל 65-70 לגבר היא תופעה נדירה יחסית.

מנתוני סקר נשים וגברים שנערך בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בין השנים 1990- 2009 עולה כי ב-10 השנים שחלפו לא חל כל שינוי באחוז הגברים המשתתפים בכוח העבודה בישראל. לפי נתוני הסקר, הן ב-1990 והן ב-2009 היה שיעור השתתפות בכוח העבודה 62% (במהלך התקופה השיעור אף ירד עד 60% ועלה שנית). לעומת זאת, שיעורן של הנשים המשתתפות בכוח העבודה בישראל עלה מ41% בשנת 1990 ל52% בשנת 2009.

עוד מציינים בסקר, כי שיעור השתתפות בכוח העבודה של הגברים בישראל 62% נמוך מזה שבמדינות המערב. בלתי מועסקים בשנת 2009 היו 121 אלף גברים בלתי מועסקים ו108אלף נשים. האבטלה ממושכת שכיחה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. שיעור הבלתי מועסקים מעל שנה מכלל הבלתי מועסקים היה 24% בקרב הגברים לעומת % 17 בקרב הנשים.

עולה למעשה, כי למרות העלאת גיל הפרישה לגברים, לא חלה עלייה מספר הגברים המשתתפים בכוח העבודה. לגברים עדיין קשה יותר למצוא עבודה בישראל והאבטלה שכיחה יותר בקרבם, זאת למרות שבאוצר קיוו כי הארכת גיל הפרישה תתרום לנתונים הפוכים.

הכותב הוא עורך דין המומחה בדיני פנסיה