תמונות ראשונות מהכור בדימונה. השבוע לפני
המתקן הגרעיני החשאי נחשף ב-1966 בצילומים מסתוריים שהשיגה רשת NBC האמריקנית. "העולם בסכנה", הזהירו אז בתוכנית מהנשק האטומי, ופרס ניסה להסביר. וגם: רוצה דירה? תצטרף למפלגה
השבוע לפני - לכל הכתבות
בניית הכור החלה בסוף דצמבר 1958 והוא החל לפעול ב-1963. על ההקמה פיקח מנכ"ל משרד הביטחון באותה תקופה, שמעון פרס. בתחילה, לאחר שמטוסי ריגול אמריקניים חשפו כי מדובר בכור, טענה ישראל שמדובר במפעל טקסטיל. אך בסוף 1960 ישראל אישרה כי היא עוסקת בבניית כור מחקר גרעיני של 24 מגאווט לשם פיתוח ידע מדעי לצרכים תעשייתיים, חקלאיים, רפואיים ומדעיים אחרים.
במשך כשעה רותקו צופי הטלוויזיה בארצות הברית לתוכנית הדרמטית בשם "ספירה עד אפס". כוכביה הראשיים של התוכנית היו נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, שר החוץ הישראלי אבא אבן, שמעון פרס ומומחים אמריקניים וצרפתיים נודעים לענייני הגרעין.
התמונה שפורסמה ובה צפו עשרות מיליוני אמריקנים צולמה ליד גדר שעליה התנוסס שלט "אסור לצלם - המצלם ייקנס". התמונה השנייה, שלא פורסמה, צולמה מזווית שונה שהראתה את הרקע הכללי של הכור והמדבר המקיף אותו.
תחילה הציגו עורכי התוכנית את הערכותיהם לגבי פיתוח הגרעין בישראל. "חוגים ישראלים", הם אמרו, רוצים לפתח פצצה גרעינית למרות התנגדותה החריפה של וושינגטון. ישראל הגיעה לשלב של התפתחות גרעינית שבו תוכל להשלים ייצור בניית פצצה גרעינית תוך שנתיים, נטען.
לאחר דברי הפתיחה שודר ראיון עם נשיא מצרים נאצר, שאמר: "אם נשתכנע שישראל עוסקת בהכנת כלי נשק גרעיניים – נפתח במלחמת מנע נגדה". הדובר הבא היה אבא אבן, שביטא את העמדה שבה אוחזים בירושלים עד היום, כמעט יובל שנים אחרי, ולפיה "ישראל לא יזמה ולא תיזום הכנסת סוגי נשק חדשים - קונבנציונלי ובלתי קונבנציונלי - למזרח התיכון". הוא האשים את מצרים, באמצעות ברית המועצות, באחריות למרוץ החימוש באזור.
פרס פיזר יודע מידע בראיון. "על ישראל לפתח כמה סוגי נשק מיוחדים, האופייניים לתקופתנו, בכדי לשמור על ביטחוננו והגנתנו".
עורכי השידור סקרו את זרימת הנשק למזרח התיכון משך 18 השנים מאז קום מדינת ישראל וטענו כי סכנת מלחמה גרעינית, כתוצאה מהחזקת פצצה אטומית על-ידי ישראל, גדולה במיוחד עקב התקריות המרובות באזור. בתוכנית הושמעו גם דבריהם של שרי הגנה לשעבר בארצות הברית, שהזהירו כי "אם יתפשט הנשק הגרעיני - יקטנו סיכויי העולם להתקיים".
מאוחר יותר התברר כי אנשי הרשת האמריקנית לא צילמו את תמונות הכור. פרד פריד, מפיק התוכנית ברשת NBC, השיב לשאלה מהיכן השיגו את הצילומים: "אנא עזוב. איננו רשאים לגלות מי צילם את התמונות וכיצד הן הגיעו לידינו".
רוברט גארלנד, שהיה אחראי על החלק הישראלי בתוכנית, אמר כי התבקש על-ידי פקידים ישראלים שלא לצלם את הכור בדימונה. "מילאנו בקשה זאת - לא צילמנו כל תמונות שהן בישראל", הוא אמר. גארלנד הדגיש כי לא הוציא עמו כל תמונות מישראל. העיתונאי האמריקני, שקיבל תגובות רבות על התוכנית, מסגר את תמונות הכור ותלה אותה על קיר משרדו.
"משך כל ימי שהותנו בישראל", הוא אמר, "עקבו אחרינו ללא הפוגה אנשי ביטחון ישראליים. הם גילו עניין רב בכל מעשינו. ככלל יש לשבח את יעילותם של שירותי הביטחון הישראליים".
שלושה ימים לאחר שידור הכתבה בארצות הברית פורסמה התמונה גם בישראל. נראו בה מרחוק כיפה מעגלית, שני מגדלים ומבנים אחרים. בחלק הקרוב נראית הגדר עם השלט.
כש-811 איש בארץ שילמו אגרה
באותם ימים פרסם מבקר המדינה, ד"ר יצחק נבנצל דו"ח עב קרס שכלל 760 עמודי ביקורת על משרדי הממשלה. בין היתר מצא המבקר כי חברה משכנת, שחתמה על חוזי חכירה עם עולים, חויבו משתכנים לקנות מניות בחברת השיכון וגם על הדרך להצטרף למפלגה שבה היא קשורה.
לאחר התערבות המבקר הודיע מנהל מקרקעי ישראל כי הוא מכין נוסח חדש של חוזה בין ובין חברות השיכון, שבו יכללו סעיפים להגנת זכויות הדיירים ולמניעת אפשרות שהחברות יפיקו טובת הנאה ממתן ההיתר להעברת זכויות הדיור.
במשרד הדואר מצא המבקר כי מ-70 אלף בעלי מקלטי רדיו לא נגבו אגרות במשך חמש שנים ושהחוב הכולל שלהם מגיע למיליוני לירות. המשרד לא נקט פעולות לגביית הכספים. למעשה מצא המבקר כי רק 2,700 איש שילמו ב-1965 אגרה על מכשיר רדיו שבמכוניותיהם, אף שבאותה שנה היו בארץ 30 אלף מכוניות עם מקלטי רדיו. אגרת טלוויזיה נגבתה רק מ-811 איש, בעוד מספר המכשירים הגיע ל-15 אלף.
המורה הנערץ נעצר
שנתיים קודם לכן, השבוע לפני 50 שנים בדיוק, תפסו את הכותרות ב"ידיעות אחרונות" פרשת המורה הזייפן מרחובות. "עצרו אותי, הסתבכתי בזיוף צ'קים", אמר המורה באמצע חודש אפריל 1964 כשהסגיר את עצמו לתחנת המשטרה בעיר. הוא היה אחד המורים הנערצים בבית הספר על סמילנסקי.
לפני שהסגיר את עצמו, היה ידוע למשטרה כי צ'קים מזויפים של עיריית רחובות נמצאו בבנקים שונים בארץ. הזיופים הסתכמו ב-15 אלף לירות.
בזמן שהשוטרים היו עסוקים בניסיון לאתר מי מפזר את ההמחאות, זימן המורה מאות מתלמידיו לבית הספר. רבים מהם הגיעו בשמחה לכנס המיוחד עם מורם האהוב. לתדהמתם הוא התוודה ואמר להם: "עשיתי טעות ואני מצטער עליה. הסתבכתי בזיופים ועשיתי מעשה לא יפה. קראתי לכם כדי לספר לכם על כך בעצמי מפני שלא רציתי שתשמעו על כך ברחוב. אני יודע שאתן את הדין על כך ואני מבקש שתוסיפו להגיד לי שלום גם אחר כך". לאחר מכן הסגיר את עצמו.
התלמידים לא האמינו למשמע אוזניהם, אך אז הם הבינו כיצד נסע מורם האהוב במכוניות שכורות יוקרתית וניהל רמת חיים גבוהה. ראש העיר רחובות יצחק כץ אמר כי נדהם לשמוע על החשדות.
למחרת שיחזר אחד התלמידים את ההודעה הדרמטית. "הוא עמד מולנו כשבר כלי. כל העסק נראה לנו כחלום בלהות. לשבנו שהוא 'מותח' אותנו. תמיד אהב 'לעשות צחוק'. הוא חזר שוב על דבריו והסביר לנו כי כינס אותנו כדי להתנצל בפנינו".
בספטמבר 1964 הוגש כתב אישום נגד המורה ושלושה חודשים לאחר מכן הודה בהאשמות נגדו במשפט שהתנהל נגדו בבית משפט המחוזי בתל אביב.
במשפט התברר כי המורה גנב צ'קים בלשכת הסעד ובלשכת ראש העיר.
בלשכת הסעד גנב האיש, שהיה מופת ודוגמה לתלמידיו הצעירים – לא פחות מ-28 צ'קים שהיו
מיועדים לנזקקים. הוא לא הסתפק בכך. המורה פרץ למשרדו של גזבר העירייה וגנבו ממנו פנקס צ'קים, שעליהם זייף את חתימת ראש העיר והכניסם לחשבונותיו בבנק. עירנות של פקיד בנק עלתה על התרמית.
סנגורו של המורה טען כי הוא היה תחת השפעת גלולות הרזיה, ושבכל יום נטל בין 12 ל-15 גלולות. השופט מקס קנת גזר על המורה שנת מאסר ועוד יום אחד וקבע: "גם ילדים צריכים לדעת שיש עונש למעשה פשע".
מתל אביב לליברפול
באמצע חודש אפריל 1979, בזמן ששחקנים ישראלים מעטים יצאו לשחק מחוץ לגבולות המדינה, החתימה קבוצת הענק ליברפול מהליגה האנגלית את בלם נבחרת ישראל ומכבי תל אביב, אבי כהן. "אנו רוצים שתעזור לנו לזכות בשנה הבאה בגביע אירופה לאלופות", אמרו נציגי קבוצת הפאר לשחקן הישראלי.
נציגי ליברפול צפו בכהן במשחק רבע גמר הגביע מול מכבי יפו, שהסתיים בניצחונם של התל-אביבים 0:1. השער החל ממבצע יחיד של כהן, שחילץ כדור ברחבת שערו ודהר אל רחבת היריב תוך שהוא עובר את כל שחקני יפו. ב"ידיעות אחרונות" תיארו כיצד לאחר שגמא 75 מטרים מסר כהן שמאלה לעבר בני טבק שרץ עמו במקביל. טבק בעט לשער והכניע את השוער הרצל קביליו. כהן עורר התפעלות בקרב הצופים מהמבצע וכן עורר את השתאותם של האורחים.
מכבי תל אביב קיבלה עבור המכירה 9 מיליון לירות (כ-450 אלף דולר), סכום שיא באותם ימים. כהן נהרג לפני כשלוש שנים וחצי בתאונת דרכים כשרכב על קטנועו ברמת גן.
לפנייה לכתב/ת 
