'אחד מגדולי הכותבים בעולם'. פרידה ממארקס
מנהיגים, סופרים ואנשי רוח נפרדו מזוכה פרס הנובל לספרות שהלך לעולמו. אובמה: "איש בעל חזון". הנשיא לשעבר קלינטון: "לכבוד היה לי להיות לו לחבר ולהכיר את לבו הרחב ואת מוחו המבריק". גם הזמרת שאקירה ספדה לו
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
עוד חדשות בעולם:
מחקר: ארה"ב לא דמוקרטיה, אלא אוליגרכיה
מרד חגורות במטוס: נוסעים מנעו גירוש פליט
חטיפת 100 הילדות: רצנו ליער וחיכינו בחושך
המוני מעריצים במכסיקו, שבבירתה התגורר מארקס, הגיעו אמש לביתו של חתן פרס הנובל לספרות לאחר שנודע על מותו. "בשם מכסיקו, אני מבטא את העצב שלי על מותו של אחד הכותבים הגדולים של זמננו", אמר נשיא המדינה אנריקה פנה נייטו.
מארקס, יליד קולומביה, היה עיתונאי פוליטי חתרני שהעביר ביקורת על הממשל בארצו ובמדינות אחרות באמריקה הלטינית לאורך המחצית השנייה של המאה העשרים. ההכרה הבינלאומית שלה זכה בעקבות ספרו "מאה שנים של בדידות" הובילה למינויו כמגשר בין ממשלת קולומביה ללוחמי הגרילה במדינה בסוף שנות ה-60. "אלף שנים של בדידות ועצב על מותו של הקולומביאני הגדול בכל הזמנים!" הביע את צערו נשיא קולומביה, חואן מנואל סנטוס.
בעקבות התבטאויותיו הפוליטיות תויג בארצות הברית כאישיות חתרנית, ונאסר עליו להיכנס לגבולות המדינה - איסור שהותר רק כשביל קלינטון התמנה לנשיא. "מאז שקראתי את 'מאה שנים של בדידות', לפני יותר מ-40 שנה, נדהמתי תמיד מהדמיון המיוחד שלו, מבהירות המחשבה שלו, ומכנותו הרגשית", ספד לו הנשיא לשעבר קלינטון. "לכבוד היה לי להיות לו לחבר ולהכיר את לבו הרחב ואת מוחו המבריק במשך יותר מ-20 שנה". נשיא אקוודור, רפאל קוראה, הביע גם הוא צער על מותו של הסופר הלטיני ואמר כי מארקס "עזב אותנו ונכונות לנו שנים של בדידות. אך עבודתו ואהבתו למולדת נשארו".
סופרים ועורכים רבים מאמריקה הלטינית ספדו אף הם למארקס. "הייתה לו היכולת לראות סיפורים שנמצאים מולנו ורובנו אפילו לא מבחינים בהם", סיפר עליו הסופר סרחיו רמירז מרקדו מניקרגואה. "הוא כמו מנדלה של הספרות – מארקס השפיע על קוראים בכל העולם. השפעתו הייתה אוניברסלית, וזה דבר נדיר מאוד", אמר קריסטובל פרה, עורך ראשי בהוצאה לאור "בית הפינגווין המקרי" במכסיקו. ב-8 בדצמבר 1982 הוענק למארקס פרס נובל לספרות והוא נשא נאום תחת הכותרת "הבדידות של אמריקה הלטינית", שבו טען בצניעות כי הפרס ניתן לספרות האמריקנית-לטינית כולה, והוא מקבל אותו בשמה.
חלק מיצירותיו המפורסמות, ובראשן "מאה שנים של בדידות", מתרחשות בעיירה בדיונית בשם מקונדו - שלדעת רבים נוצרה בהשראת מקום הולדתו של הסופר, העיירה ארקטקה. "יצירתו מלאה כל כך בדמיון ובעומק שהיא גורמת לכל דבר להיראות אפשרי. הוא הרחיב את עולמנו ואת האפשרויות ליצירה עבור סופרים אחרים. אם קראת אותו, אתה יודע שהוא לא באמת הלך. הוא בעולם אחר שמורכב מיצירתו, במקונדו משלו", ספד לו אדוויג' דנטיקט, סופר מהאיטי שחי במיאמי, ארה"ב.
ב-2012 הודיע אחיו של מארקס בהודעה רשמית כי הסופר הפסיק לכתוב עקב מחלת הדמנציה שבה לקה. רפאל טובאר אי דה טרזה, מנהל המועצה הלאומית לתרבות ואומנות במכסיקו, סיפר כי "בשנים האחרונות לא היה פשוט לתקשר איתו, אך הוא הבין והמשיך את השיחה. הוא תמיד היה אוהב, אדיב וחכם להפליא".
גם בתעשיית המוזיקה הפופולרית זוכרים את מארקס. בהודעת פרידה שפרסמה הזמרת הקולומביאנית שאקירה באתר האינטרנט שלה, ושלה צירפה תמונה שבה היא מחובקת עם הסופר המנוח, היא כתבה: "החיים שלך ייזכרו על ידי כולנו כמתנה אחת ויחידה, וכסיפור המקורי ביותר מכולם".