ידעתי שלא אהיה בזוגיות עד שאטפל בטראומה
"רק בגיל 40 התחלתי לטפל בהתעללות המינית שלי. הבנתי שאני מתרחקת ופוחדת ממערכות יחסים. תמיד חשבתי שזו לא זכות להתאהב בי אלא מזל שמישהו רצה אותי בכלל". סיפורה מעורר ההשראה של נטאלי בן דוד
השנה היא 1967. נטאלי בן דוד, אז תינוקת בת שנה ועשרה חודשים, עולה לארץ מקזבלנקה עם הוריה, אחיה ואחותה. על הרציף בחיפה מקבלת את פני המשפחה אילנה בן דוד, דודתם המתגוררת בארץ. אילנה, עובדת סוציאלית במקצועה, משכנעת את הוריה של נטאלי שיהיה להם קל יותר להתאקלם בארץ ולגדל שני ילדים, אם הם ימסרו את התינוקת לסבתא מצד האבא. ההורים משתכנעים, וב-14 לאוגוסט 1967, נטאלי מועברת לחזקת סבתה.
עוד בנושא:
נטאלי בן דוד היא מאמנת אישית, מפתחת "שיטת סאטיה" ותוכנית "נקודת מפנה", ואולי אחת הנשים הכי מעוררות השראה שהכרתי. אנחנו נפגשות בבית קפה ציורי בשכונת נווה צדק אשר בתל אביב, שם אנחנו מתיישבות ומזמינות קפה מרענן של בוקר. נטאלי מתיישבת מולי ואני חשה מיד ביכולת הנפלאה שלה לקרבה ואינטימיות, יכולת שמנפצת כל פחד שהבאתי איתי. היא מתקרבת אלי, יוצרת קשר עין ומחייכת בשלווה. אחר כך אופתע לגלות עד כמה הפסטורליות והיופי שמסביב יגיעו בניגוד לתכנים הקשים והמרגשים שנשוחח עליהם.
בגיל 5 החלטתי: אותי לא יזרקו יותר
תחילת השיחה, כמו החיים עצמם, מתרכזת בילדות של נטאלי. עד גיל 5 שהתה אצל סבתא שלא הכירה, עד שהאחרונה רבה עם אימה של נטאלי וביקשה להחזירה לחסות ההורים. "בוקר אחד", היא מספרת, "שוב ארזו אותי ומצאתי את עצמי בבית הורי. כשחזרתי לשם חיכתה לי משפחה חדשה שכבר מגובשת עם עצמה".
"כילדים, כשאנו חווים אירוע משמעותי בחיים שגדול עלינו במידותיו, אנו צריכים לעבד את האירוע הזה, ואחת הדרכים לעבד אותו היא להמציא את עצמנו מחדש. כילדה בת חמש החלטתי להמציא את עצמי מחדש וגמלה בליבי החלטה: אותי לא יזרקו יותר בחיים.
"אני אעשה הכל כדי להישאר. אעשה הכל כדי שכולם יזדקקו לי כל הזמן. אהפוך לנחוצה. אני זוכרת שכל הזמן חשבתי איך להיות ילדה טובה וצייתנית, אבל היה בי הרבה כעס וזעם עצום על הנטישה ההיא".
מה זה בשבילך להשתייך?
"להשתייך... אני חושבת שמה שעברתי בשנים הראשונות בחיי גרם לי תמיד לרצות להשתייך, להתקבל, להיות חלק מ... בשבילי זה לא עניין של מה בכך ולכן הפכתי להיות מצוינת. תמיד הייתי תלמידה טובה, מקובלת חברתית, דוברת במועצת התלמידים, מורה חיילת וקצינת הוראה בצבא. להשתייך זה מסע חיי".
הקיר הלבן
"המטפלת שלי, שרה פישמן, לה אני חבה את הטרנספורמציה האישית שלי, אמרה דבר חשוב שנגע בי: אנשים שבאו לעשות טרנספורמציה אמיתית בעולם, הייעוד האמיתי שלהם מתגלה להם גם בגלל הטראומות שהם עברו". וטראומות הילדות של נטאלי לא נגמרו כשהוחזרה לבית הוריה. בגיל 6 חוותה נטאלי בפעם הראשונה בחייה התעללות מינית.
"דוד שלי מצד אמי", משתפת נטאלי, "היה אז בן 22. אני זוכרת אותו כאיש צבא, תמיד על מדים. הוא גר בבית סבתי מצד אמי, וכשהתארחתי שם לא פעם הוא הגיע בלילה, נשכב מאחורי ונצמד אלי". נטאלי ממשיכה לתאר את הזיכרונות הקשים שלה ואני חשה איך מרגע לרגע קשה לי לנשום. "אני זוכרת את הקיר הלבן", היא משתפת. "רציתי להיכנס לתוכו. רציתי שהקיר הזה ייבלע אותי. אני זוכרת את ההצמדות החזקה שלו ואותי משותקת, את נשמתי נעתקת. אני מאובנת, גופי מסרב לציית לי ומסרב לזוז. היום אני יודעת שזה היה סוג של מנגנון הגנה כדי שלא ארגיש את כובד משקלו. כדי שזה יעבור כמה שיותר מהר.
"ומצד שני, האימה הזו שאחזה בי תמידית כשהלכתי לאירועים משפחתיים והוא נכח שם... ההרגשה של חוסר אונים טוטאלי. זה היה סוד, וכילדה, סוד היה שווה לאימה. בחוויה שלי, אם הסוד הזה יתגלה להוריי - הם ימותו, ולכן חשבתי שסודות צריך לקחת לקבר. היום אני יודעת שאין סוד בעולם ששווה לקחת אותו לקבר. לימים גם מערכת היחסים שלי עם אוכל נבעה מתוך ההתעללות הזו. הרגשתי שאם אהיה שמנה, כלומר אם שומן יעטוף אותי, ומישהו ינסה לפגוע בי, השומן יהיה מה שיציל אותי".
מתי התחלת לטפל בהתעללות הזו?
"כשהייתי בת 32 ההתעללות שוב צפה על פני השטח. אחותי הגדולה, שגם בה הוא התעלל מינית, הציפה את זה בתהליך שעברה עם עצמה. רק בגיל 40 התחלתי לטפל בהתעללות המינית שלי. הבנתי שאני מתרחקת ופוחדת ממערכות יחסים. תמיד חשבתי שזו לא זכות להתאהב בי אלא מזל שמישהו רצה אותי בכלל. לא היתה בחירה הדדית".
"הקיפאון שחוויתי התבטא בכך שבמערכות יחסים שהיו לי עד לפני 7 שנים שתקתי ולא אמרתי דברים, גם כשהם לא מצאו חן בעיניי, או בזה שנשארתי במערכות יחסים מזיקות למרות שרציתי ללכת. הסתפקתי במה שקיבלתי. היום, כשאני במקום אחר לגמרי, כמאמנת, אני תמיד מבקשת מאנשים הנמצאים במערכת יחסים זוגית לשאול את עצמם האם סך הכל של הקשר מחליש אותם או מחזק אותם. הרי תמיד יש קונפליקטים וקשיים, אבל אם הקשר כולו מחליש זה לא קשר טוב ובריא, זו התעללות".
מתי החלטת לטפל במה שההתעללות המינית עוללה לך?
"בערך לפני כ-7 שנים הבנתי שאני חייבת לעשות עבודה עם התחושות הפנימיות והרגשות בתוך התהליך האימוני. אם לא אעבוד על מקומות שבהם הגוף שלי לא יכול לתפקד, כולל הפה שלי ששותק, כלום לא ישתנה. יצאתי לדרך של עבודה עצמית והחלטתי שעד שאני לא מתמודדת עם ההתעללות המינית שעברתי, הקיפאון, פחד הנטישה של הילדות שלי, אני לא נכנסת למערכת יחסים זוגית. המשימה שלי היתה הרצון למערכת יחסים ארוכת טווח ולא פחות מזה".
מתי הרגשת שאת מוכנה?
"אחת ההפתעות הגדולות שלי בתהליך האימון האישי", מחייכת נטאלי, "היא שהבנתי שאני מוכנה באמת כששחררתי את הקיפאון. כשהקיפאון השתחרר הפכתי להיות אדם חופשי, חופשי לומר מה שהוא רוצה בכל מישור, לעשות מה שהוא רוצה. אך אני יודעת שהטיפול בהתעללות המינית שעברתי טרם הסתיים. נשים שעברו התעללות מינית, הצקות ופגיעות - גם העור שלהן מדבר, ואצלי העור עוד לא נרפא לגמרי. אני מתגרדת הרבה ולעיתים עד זוב דם. כשעולה איזשהו כאב בגוף מגיע גם הרצון להתגרד".
להקל על הסבל
את השינוי המלא שלה עשתה בגיל 37. "התעוררתי והחלטתי להפסיק לחיות ליד החיים. הבנתי שאין קיצורי דרך ואני לא יכולה לברוח מהעבר שלי. העבר שלנו זו מגירה שאם לא נטפל בה, בכל פעם שנפתח את מגירת העתיד - העבר יצא ממנה ולא נוכל לחמוק ממנו. לכן הבנתי שאני חייבת לחקור את העבר שלי, לא לשם החיטוט, אלא על מנת שאוכל לברר את האחיזה הרגשית שלו עלי כיום, בהווה, לפרק את מה שאוחז בי ולהמשיך הלאה. אפשר לומר שדרך הטראומות שלי והמהמורות בחיי הבנתי את היעוד האמיתי שלי".
מהו היעוד שלך?
"בשנת 2002, בגיל 37, פיתחתי שיטה שנקראת 'סאטיה' והקמתי חברה שמטרתה להקל על הסבל של אנשים ובעיקר על הסבל שלי. קראתי לה 'אמושיין'. אני מלמדת לפתח את היכולת שלנו לפגוש אנשים ולהיות איתם באינטימיות, בנוכחות, בקרבה, מבלי לפחד, כי הפחד הכי גדול של בני אדם זה בעצם בני אדם. אני מלמדת לפתח את היכולת לחיות עם הפחד, להרגיש אותו ולא לברוח ממנו. אנשים יכולים, ורצוי שינסו, לקחת את טראומות חייהם ולהפוך אותן לתרומה לעולם".
מהו המסר שלך לאנשים שעוד לא מצאו את היעוד שלהם?
"בבקשה אל תוותרו ואל תתייאשו. הרבה פעמים אנשים הולכים לטיפול ואחרי שנה-שנתיים מפסיקים בטענה שלא השיגו את התוצאה לה ציפו. ובכן, אני כבר 22 שנה עובדת על ההתפתחות האישית, ואני בטוחה שאעבוד עוד 22 שנה, ולכן עד שאתם לא מרגישים חופשיים, נינוחים ושלווים בתוך עורכם לחלוטין, אל תפסיקו".
לדברי נטאלי, "בסופו של דבר, הריפוי הכי גדול שלנו, בני האדם, הוא אהבה. לא משנה מה נחפש בעולם, המכלול הזה של להיות אהוב ולבטא אהבה מרפא כל פצע או צלקת. והיום, בעקבות הדרך שעשיתי ב- 11 שנים האחרונות אני מבינה את ההנחה הזו הרבה יותר טוב".
בחצי שנה האחרונה נטאלי נמצאת בזוגיות. "הזוגיות שיש לי היום היא הכי בריאה וטובה שיכולה להיות, וזה רק כי עשיתי תהליך מאוד משמעותי של התפתחות אישית. אני חושבת שאתה פוגש בן זוג ביחס להתפתחות האישית שלך".
במה הקשר האחרון כל כך שונה מהאחרים?
"הרבה מאוד שנים הייתי מספר 2. תמיד יצאתי עם גברים שמערכת היחסים שם לא יכלה להתממש. בתת המודע פחדתי להיות פנויה לגמרי, להיפגע, כי במחשבה שלי, אם לא אהיה הראשונה והם יעזבו זה בסדר, הרי גם ככה ידעתי שאני לא מספר אחת. במערכת היחסים הזו לראשונה אני מספר אחת. זה חדש לי. זו התפתחות אישית עצומה עבורי".
איך באה לידי ביטוי ההתפתחות העיקרית שעשית בקשר הנוכחי?
"ההתפתחות הכי גדולה שלי בקשר הנוכחי היא לא לפחד לאבד אותו. אני לומדת כל יום שאני יכולה להיות הכל בזוגיות הזו בלי פחדים. ואם צצים רגעים כאלה שהפחד שוב משתלט, אני שוהה בהם, יודעת לטפל בהם ולנהל אותם".
אז בעצם אפשר לומר שנולדת מחדש?
"כן בהחלט! אחד הדברים היפים שקורים לי בקשר איתו זה שאני מגלה אותי כבת זוג מולו בלי לדעת מה יהיה ואיך אהיה. כשהייתי בזוגיות תמיד פחדתי לומר דברים או להתווכח, לעמוד על שלי, ובן הזוג שלי אמר לי משהו שתמיד אשא אותו איתי. הוא אמר לי: 'לא משנה על איזה קוצים תדרכי או איזה מקומות קשים את תפגשי בדרך איתי, אנחנו יחד. אני פה בשבילך ואני לא הולך לשום מקום'. המילים האלה גרמו לי לתחושת ביטחון ולהתמודדות עם מה שלא התמודדתי איתו עד כה. בן הזוג שלי הוא בהחלט שליח השפע והאור הפרטי שלי".
"תביני", מוסיפה נטאלי, "זוגיות היא ההתפתחות הרוחנית הכי גבוהה שאדם נמצא בה. כששניים מצליחים להביא יחד אור לעולם, זו פסגת הזוגיות, וזה מה שאני מרגישה שקורה לי בזוגיות הנוכחית שלי".
מהי העצה שלך לאנשים שרוצים קשר ולא מוצאים אותו?
"אל תצאו לדייטים! קודם תעשו עבודה אישית על עצמכם. אם תצאו לדייטים ולא עשיתם עבודה אישית התפתחותית, אתם תשחזרו כישלונות, ומה שתחזקו בגוף שלכם זה את תחושת הייאוש של 'אני לא מוצא'. הבינו שהמפגש הזוגי חייב להיות אישי וגורלי, הוא לא יכול להיות מתוכנן. תחיו את החיים שלכם כאילו שאתם כבר בזוגיות. שאלו: מה זה קשר בשבילכם? מהי זוגיות בשבילכם? גם כשאתם לבד".
לפנייה לכתב/ת 
