ההולנדית שניצחה במאבק למען ניצולי השואה

גיבורה בתוך סבך ביורוקרטי אטום: שרלוט ואן דר ברג החלה לעבוד לפני כשלוש שנים במשרת סטודנטים בארכיון העיר אמסטרדם כשהייתה בת 20, ותוך זמן קצר גילתה יחד עם חבריה המתמחים ממצאים מדהימים: מכתבי תלונה של ניצולי שואה שתוהים מדוע מחלקת הגבייה של העיר ההולנדית דורשת מהם תשלום מס וקנסות איחור על נכסים שהופקעו מהם במהלך מלחמת העולם השנייה. בתום מאבק בודד ועיקש במנגנון הבירוקרטי העירוני, שוקלת כעת הולנד להחזיר את הגלגל לאחור ולפצות את הניצולים על שנות גבייה אטומה.

סיפורים חמים נוספים - בפייסבוק שלנו

הניצולים ביקשו להבין מדוע הם מקושרים בכוח למסים על נכסים שמשטרו של היטלר גזל מהם, ובהם חשבונות גז שהוסיפו להצטבר למרות שהועברו כבר למחנות או ששהו במסתור. תשובת עיריית אמסטרדם, עם זאת, שמרה על לקוניות והסבירה כי "מסי הבסיס וקנסות האיחור חייבים להיות מוסדרים, ללא קשר לפעולות צד שלישי וגם אם זה החזיק בפועל בנכס לתקופה מסוימת". העמדה נשענה על החלטה רשמית שהתקבלה בעירייה בספטמבר 1947, שלפיה "זכות הגבייה קיימת ורוב התירוצים - לרבות של תושבי נכסים שנתפסו על ידי הנאצים - אינם תקפים".

ואן דר ברג באמסטרדם. "אי-צדק שלא ניתן להניח לו"(צילום: AP)

במקרה אחד, שאותר על ידי ואן דר ברג ועמיתיה, ביקש ניצול ארכה לתשלום מס על ביתו. הנכס, התברר, הוחרם על ידי ארגון נאצי שכל תכליתו הייתה גירוש יהודים מבתיהם. חשבון הבנק שלו הוחרם אף הוא על ידי הרייך השלישי והוא נותר ללא בית וללא אפשרות לשלם את חובו. "אבקש מעט התחשבות בשל המצב", כתב, אך שום תגובה לא אותרה בארכיון.

הסטודנטית הצעירה אספה את המסמכים, ערכה מחקר עצמאי ויצאה למאבק. "הרגשתי שהם חשובים מכדי לשכב שם. היה זה אי-צדק, לא משהו שאפשר להניח לו או לשכוח ממנו", סיפרה לסוכנות הידיעות AP. היא העבירה את הממצאים לעירייה וקיבלה הבטחה כי אלו ייבדקו בקפדנות. התהליך הארוך התקדם בעצלתיים, ובמארס אשתקד היא גילתה כי המסמכים המקוריים נמצאים "מרחק חתימה אחת מגריסה", תוצאה של הפיכת הארכיונים לדיגיטליים.

היא התעקשה לשמרם מתוך תחושת חשיבות להימצאות הוכחות ממשיות בפרשה, כדבריה, ובסופו של דבר אלו הועברו לבדיקת מכון מחקר הולנדי (NIOD, המכון ללימודי מלחמה ושואה). הבדיקה גילתה מאות מקרים שבהם נדרשו ניצולים יהודים לשאת בתשלום על נכסיהם ו"להדביק את הפיגורים". היועץ המשפטי של עיריית אמסטרדם, נטען, הורה בעבר לפוליטיקאים לא לגבות את התשלום האמור, אך המלצתו

נדחתה, בעיקר מתוך חשש לסחף של תביעות ניצולים ופיצויים.

תוצאות הבדיקה הודלפו לשני עיתונים ופרסומן הוליד תגובת-נגד ציבורית. "העיר הגיעה להחלטה מודעת ודחתה את המלצת היועץ. לא ניתן לתאר זאת אלא כמהלך חסר רגישות ומיותר כלפי התושבים שביתם נלקח במהלך המלחמה", ציטט "הטלגרף" את הדו"ח. המכון המליץ בנוסף על פיצוי הניצולים וקרוביהם בסכום של 6.7 מיליון דולר. "לא ציפיתי שמשהו מזה יצליח, אך אני שמחה שזה קרה", אמרה ואן דר ברג. "לא חלמתי שהמאבק יסתיים בפיצוי".

יותר מ-70% מיהדות הולנד בזמן המלחמה נספתה בשואה, ו-21,662 בתים באמסטרדם הכילו תושבים יהודים שנרצחו לאחר מכן. "ואן דר ברג דחפה את מנהליה ונציגי הציבור לפעול בנושא למרות שאלו אמרו לה לא לטרוח", אמר גורם בכיר בעירייה. "היא גיבורה אמיתית".