הכל נשבר במשפחה
ב-2002 ניפצה אירינה לנסקי את שיאה של אסתר רוט ב-100 מטר משוכות, שהחזיק מעמד 36 שנים. אתמול הגיע תורה של הבת אולגה לנסקי לרסק שיא מיתולוגי אחר של רוט שעמד 42 שנה, הפעם ב-100 מטר - 11.42 שניות. הפגשנו את השיאנית היוצאת והשיאנית הנכנסת לוועידת פסגה
השבת הגדולה של אולגה לנסקי:
שבת, 19 באפריל 2014, אצטדיון הדר יוסף. מקצה המוקדמות בריצת 100 מטר לנשים במפעל לזכרם של האחים חיים ולוי אידלסון שנערך בפעם ה־82 (!). לוח התוצאות האלקטרוני לא בשימוש. אולגה לנסקי בת ה-22 מזנקת ומשייטת בראש החבורה. כשהריצה מסתיימת והזמנים נמדדים, מתברר לתדהמת כולם – כולל אולגה עצמה – כי היה זה שיעור היסטוריה. כמעט 42 שנה אחרי מינכן, השיא המיתולוגי נשבר: 11.42 שניות.
צפו באולגה לנסקי שוברת את השיא
"אני עדיין לא מעכלת את זה", אמרה אולגה, שניפצה את שיאה האישי בלא פחות מ-13 מאיות. "לא חשבתי ששברתי שיא, זה הרגיש לי כמו ריצה
אולגה בחרה אתמול לוותר על ריצת הגמר, אחרי שכבר עשתה את שלה. מי שנהנתה מכך הייתה ויקטוריה צ'יסום (18), בת למהגרים מניגריה ממועדון דרום הסמטה ת"א, שקבעה שיא אישי של 12.28 שניות.
את אולגה, שעלתה מאוקראינה בגיל שש, מאמנת אמה אירינה, שגם היא שברה בשנת 2002 שיא אגדי של רוט ב־100 מטר משוכות. השיא
רוט, נשיאת הכבוד של איגוד האתלטיקה, לא נכחה אתמול בתחרות. כמה דקות אחרי הריצה, מישהו סימס לה שהשיא שלה סוף סוף נמחק. "זה מדהים", אמרה הישראלית הראשונה שהופיעה בגמר אולימפי, "שני השיאים הכי משמעותיים שלי נמחקו על ידי אם ובתה. אין דבר כזה בכל העולם". אגב מספר 1: אירינה גם שיפרה את שיאה של אסתר ב־200 מטר, 23.57 שניות, והעמידה אותו על 23.15. אגב מספר 2: אירינה לנסקי מחזיקה בתוצאה השלישית בטיבה בכל הזמנים ב־100 מטר (11.61), אחרי בתה ורוט.
כשאולגה לנסקי שברה אתמול את השיא, היא פשוט חזרה הביתה לראשל"צ, שמה את הראש על הכרית ונרדמה. כולם – כולל שרת הספורט לימור לבנת - ניסו להשיג אותה כדי לברך או להשיג ראיון, אבל ללא הצלחה.
אחרי שהתעוררה, חשבה שהיא עדיין בחלום. מבול טלפונים והודעות סמס, והיא רחוקה מלענות לכולם. היא אפילו התלוצצה שכל מה שעובר עליה הרבה יותר מעייף מהריצה עצמה.
אבל היום המרגש הזה לא יכול להסתיים בלי ועידת פסגה בהשתתפות מלכת האתלטיקה הבלתי מעורערת והטוענת לכתר. השיאנית היוצאת והשיאנית החדשה נפגשו אמש בביתה של רוט ברמה"ש, וגם אנחנו היינו שם.
עוד לפני שהן מספיקות להתיישב, כבר מופיעה בטלוויזיה על השיא החדש. דממה משתתרת בבית. לנסקי נראית נבוכה מהסיטואציה הלא מוכרת, לשחמורוב נמרח חיוך רחב על הפנים. אולי הקלה על כך ששיאה סוף סוף נשבר.
בין שלל הכתבות, הטוקבקים וההודעות, לנסקי פתאום משנה את מבטה. פניה נעצבות. הסיבה: סבתה, שמאושפזת בבית החולים במצב קשה. "אני מקדישה לה את הריצה", סיפרה לאסתר ולמשפחתה.
"הדבר הראשון שאמרתי לאולגה זה שמעכשיו היא הולכת לפרוץ קדימה. היא לא אחת שהולכת לשבת על זרי הדפנה", משחזרת רוט את השיחה שלהן כבר בצהריים. לנסקי: "היה לי חשוב לשבור את השיא, כי רציתי להתקדם. תמיד ישב לי בראש שאני מסוגלת לפי התוצאות של השנה שעברה".
רוט נכנסת לדבריה: "זו רק ההתחלה שלה. לי היה חשוב בתור אוהדת אתלטיקה שהיא תתפוס את המקום שלה בארץ ותתפוס ייצוג בזירה הבינלאומית עם אתלטים ברמה. היה צריך למלא את השורות, מאחוריה עכשיו עומד עם ישראל שכמה לכל הישג של ספורטאי ורוצה בהצלחה בעיקר בזירה מספר אחת באולימפיאדה – האתלטיקה הקלה".
לנסקי מבקשת טיפים מהאגדה שיושבת לצדה. "את המחסום הפסיכולוגי עברת עכשיו", אומרת רוט. "עשית תוצאה יפה שמקנה לך את הזכות להשתתף באליפות אירופה, ועכשיו את בזירה של הגדולים. משם את צריכה לחשוב על ריו. את צעירה ויכולה לחשוב על שתי אולימפיאדות נוספות. הכי חשוב – סבלנות, לתפוס את המומנטום".
"איך לא להיכנס ללחץ בתחרויות?" שואלת לנסקי, ורוט עונה: "לחץ זה עניין של איך את מוכנה לזה. אם את בכושר טוב את תמיד בלחץ. העיקר זה ריכוז".
מה הלאה?
לנסקי: "אני רוצה עוד שיאים ומסוגלת לעשות את זה בהמשך".
רוט: "היא עשתה את השיא שלה בגיל מאוד טוב, גיל שהוא שיא של האישה. היא כבר מקצוענית. יהיו ציפיות ממנה, אבל היא כבר לא בת 16. היה מנוסה ויודעת לאן היא הולכת".
כאמור, התוצאה של אולגה הקנתה לה את המינימום (11.60) לאליפות אירופה שתיערך בציריך בקיץ. אשתקד כבר קבעה 11.55, והעונה היה עליה להוכיח לפחות פעם אחת נוספת שכושרה עדיין תקף.
צריך לזכור שהתוצאה של אסתר ב-1972 הייתה אז בצמרת העולמית, וחסרה לה רק אלפית שנייה כדי להעפיל לגמר האולימפי במינכן. כיום, 11.42 היא תוצאה בינונית ששווה רבע גמר באולימפיאדה או באליפות העולם, לא יותר מזה. קריטריון A לאולימפיאדת לונדון היה 11.22 שניות, וקריטריון B (תוצאה שצריך לקבוע פעמיים) עמד על 11.38, כך שאולגה עדיין לא יכולה לראות את עצמה בריו 2016. יש לה עדיין הרבה עבודה, אבל אין ספק שהיא בדרך הנכונה.
ynet ספורט ברשתות החברתיות: