Infamous Second Son: ניסוי כלים ל-PS4

פרולוג

Infamous Second Son הוא אחד המשחקים הראשונים הבלעדיים לקונסולה החדשה של סוני. הוא משלב בין עבודה עם יתרונות העיבוד שלה יחד עם אפשרויות המשחק החדשות - בעיקר בשלט.

סיפור

עלילת המשחק מתרחשת שבע שנים אחרי שני המשחקים הקודמים. העולם כפי שהכרתם מלא בגיבורי על עם כוחות שונים ומשונים שהם מקבלים מהסביבה. הם יכולים לירות מהידיים, לעוף, לקפוץ גבוה וכן הלאה. DUP ("מחלקת ההגנה המאוחדת") היא הסוכנות שרודפת אחרי אנשי העל האלה שאותם היא מכנה "ביו-טרוריסטים" וכולאת אותם. אנחנו יודעים, זה לא פייר (או לא מספיק), זה אולי גורם להם להיות באמת טרוריסטים, ולמה לא מנסים להבין אותם. כולנו היינו בסרט הזה גם אם לא שיחקנו עדיין.

הסיפור שלנו מתרחש בסיאטל, שבה מונהג סוג של ממשל צבאי. לגיבור קוראים דלסין רו, הוא ממוצא אינדיאני, יש לו אח שריף ואנחנו תופסים אותו כשהפך להיות איש על, כלומר נרדף.

אבל זה לא נורא כל כך כי דלסין שלנו אחד מאנשי העל החזקים: יש לו יכולת לספח כוחות של אחרים. נגזרת מכך יש לו אויבת גדולה: מנהלת DUP שהיא כלבה מהגיהנום ששולטת ברזי הבטון ויורה אבנים מהידיים.

כשהסיפור יתקדם נכיר עוד אנשי על כמונו ונקבל מהם כוחות.

ויש לדעת: אף אחד מהכוחות האלו אינו כריזמה.

החברים החדשים שלנו אינם מעניינים או מרגשים, כמו גם הגיבור ואחיו. הקטעים הסינמטיים לא מוסיפים כלום והתסריט הוא בדיוק מה שהייתם מצפים שיקרה. כלומר קלישאה. חסר בו גם סיבה ותוצאה או הסבר כלשהו פסאודו מדעי או אחר לדברים המטאפיזיים שקורים בו. כלומר, הגיון פנימי כלשהו.

משחקיות

רובם המכריע של האתגרים במשחק יהיו לוחמה באנשי DUP. די סטנדרטי - ירי, חבטות מקרוב קפיצות מתוזמנות ומנוחה בצד כדי להשיב את הבריאות.

אנחנו מתחילים עם כוח העשן - אנחנו יכולים להפוך לעשן ולהכנס למערכות מיזוג לירות פיסות עשן (לא יודע איך זה) וטילים. כדי לקבל כוח אנחנו ננקז אלינו עשן ממכוניות שמסתובבות באיזור (נוסעות או בחנייה). בהמשך נקבל גם את כוח הניאון שיאפשר לנו לנוע מהר על בניינים ולירות אורות על הרעים ואת כוח הוידאו יתן לנו כנפיים של מלאך ויכולת תעופה יחד עם ירי חרבות ממוקדות (כן. מה?).

הקרב זורם וזה מהנה נניח לקפוץ מגובה 10 קומות על רובו-משהו ולהשמיד אותו. היה חסר לי קומבואים ותנועות מגוונות וחדשות בקרב פנים פנים קרוב (באטמן ארקהאם עושה את זה מושלם לדוגמה).

הרעים, יש לומר, אינם מגוונים מספיק, אבל נלחמים טוב. כשמגיעים מסוקים תצרכו קצת לתכנן את הקרוב אולי. קרבות בוסים יחזיקו אתכם קצת יותר (שעה לבוס בערך - שיחקתי ברמה בינונית).

לאורך כל המשחק אנחנו נאסוף עוד שידרוגים לכוחות שלנו כמו תנועות חדשות או חיזוק הקיימות. אנחנו נרצה למצוא את הכוחות האלה, אבל לעולם לא קיבלתי כוח שממש שינה את התמונה או הוסיף משהו לחווית המשחק (ירי כדורי אור ניאונים לא באמת מאוד שונה מירי של כדורי ניאון גדולים יותר).

מרכיב משחקיות נוסף הוא הקארמה - איזה מין גיבור על אתם. לפי המעשים שתעשו במשימות ומחוצה להן תקבלו שדרוגים שונים במעט לכוחות וגם התסריט ישתנה קצת. מעשה טוב הוא לדוגמה רק לפגוע ברגליים של הרעים במקום להרוג אותם. מעשה רע הוא לרצוח אנשים ברחוב, נגיד.

בעיקרון, נראה שעדיף להישאר באותה דרך לפחות כד סוף העלילה כדי לקבל מקסימום יכולת. בכל מקרה, לעבור לצד האפל יכולים אתם בכל רגע עם השתוללות של 10 דקות לערך בבית קפה הומה.

משימות הצד מציעות בזמן הסיפור הראשי ולאחריו, לנקות את העיר ממפקדות DUP, מרדף אחרי סוכנים סמויים, תקיפת סוחרי סמים (כי סמים זה רע) וציור גרפיטי. כן.

ציור הגרפיטי הוא נקודה מעניינת. נראה כי הסיבה היחידה לעניין הוא ניסוי כלים של שלט הסוני. כאשר תעמדו מול קיר מסומן תתבקשו להחזיק את השלט לאורך ולהתייחס אליו כמו מיכל ספריי. כלומר לנער אותו ולצבוע את השבלונות שיתנו לכם. למרבה הצער אי אפשר לצייר באופן חופשי (ונניח - להעלות לפייסבוק). הקריאה של תזוזת השלט כדי לצייר גרפיטי מצוינת. נחכה כמובן למשחק שיארגן פעולה יותר מעניינת מהצופים עם הפיצ'ר הזה.

עוד פיצ'ר הוא הרמקול הקטן בבקר הסוני שמתעורר לחיים כשנספוח כוחות וכשמישהו יתקשר אלינו. אני מודה שעוד לא הבנתי את העניין הזה עד הסוף - כלומר למה זה טוב. יחסית לסראונד של המשחק רמקול קטן ביד לא מוסיף כלום וסתם נשמע מוזר.

בסופו של דבר השטויות הקטנות ומשימות הצד שומרות על הרוח הנחמדה של המשחק המהנה לפרקים. זו אינה משחקיות מספיק מעניינת, היא לא אפית - ולא נראה שלמדתי דבר לאורך המשחק מבחינת ההתנהלות, ואני נמצא באותן יכולות מבחינת ההבנה שלי את הרעים. נניח, בסיסי הצבא מאוד דומים אחד לשני ובדרך כלל יש להתקיף אותם בצורה זהה. היכולות של הדמות שלי יותר גבוהות עכשיו אז זה רק פחות מעניין.

טוב המשחק הזה נראה מעולה. זה כולל רקעים, עטיפה גרפית, צבעים, וממש אין תלונות על הסאונד ומשחקי האור והצל שנראים מעולה ומגבשים יחדיו סיאטל נהדרת, עם מזג אוויר נאה עד גשום ועם מחזור יום ולילה מלא ומושקע. מצד שני, העיר הפתוחה אינה מספקת חוויה אמיתית. המסתובבים בסיאטל קצת זומבים כמו גם המכוניות שנעות באיטיות בסיבובים. ממש לא 5 GTA.  

סיכום

בתקופה הזו של השנה בה אין משחקים גדולים, ועוד בתקופה של קונסולות מתחלפות, Infamous Second son עשוי להיחשב משחק סביר. הוא מושקע מאוד ונראה טוב והוא גם מראה את מה שהקונסולה הזו מסוגלת לעשות וזה די הרבה. בחודשים הקרובים יש להניח שיהיו שירתמו יותר השראה לסוסים האלה.

שלב הבונוס: משחק סלולרי

אמרו לי שמונומנט וואלי הוא משחק אדיר. הקשיתי ודרשתי לדעת למה משחק, כל משחק, לסלולרי יכול להיות שווה 14 שקל - אמרו לי שאני אבין. זה נכון. באמת הבנתי.

להורדת Monument Valley מאייטיונז  (לאייפון, אייפד ואייפוד טאץ' - על פי החברה אנדרואיד ייצא בקרוב)

מדובר במשחק פאזל בו נעזור לנסיכה לעבור שלבים במבנים שנראים כמו ציורים של האמן אשר. כמו בציורים שלו, גם בשלבים ישנם משחקי פרופורציות, אשליות אופטיות ופרספקטיבה. כלומר, יכול להיות שגרם מדרגות שנראה שמחובר למקום אחד, עשוי להיות מחובר גם למקום אחר.

אז כן, שווה לשלם על המשחק הזה שמהווה ממש יצירה אמנותית שהיא גם מעניינת וגם מאתגרת, ותוך התאמה לפלטפורמה לא פשוטה (ממש ההפך מ-Infamous Second son).