לצאת מהארון של איקאה

דמיינו לעצמכם גבר הודי עני שעושה את כל הדרך הארוכה לפריז כדי להגשים חלום. נשמע קצת קיטש, לא? עכשיו החליפו את דמות הגבר בפקיר הודי שרלטן שמגיע לפריז כדי לרכוש את "המילה האחרונה" במיטות מסמרים, לא פחות ולא יותר מאשר ברשת הענקית איקאה!

זוהי נקודת הפתיחה המשונה והמשעשעת של "המסע המופלא של הפקיר שנתקע בארון של איקאה", קומדיה משוגעת ומתוחכמת שכתב רומן פוארטולס, סופר צרפתי המתגורר בספרד, ותרגמה דורית שילה (הוצאות כנרת זמורה-ביתן ומודן). ואם חשבתם שהסיפור מיוחד במינו, אז מחברו עולה עליו פי כמה.

"עפתי בכדור פורח מעל לים התיכון". ספרו של רומן פוארטולס

"לפחות חמישה סיפורים צצים במוחי מדי יום", מספר פוארטולס בראיון עמו. "זאת מעין מחלה. יש לי מאות סיפורים והכול משפיע עלי. כשאני ער, המוח שלי תמיד יוצר. אני מוכרח לעצור את כל מה שאני עושה, ולכתוב את הדברים במכשיר הטלפון הסלולרי שלי, או על גבי נייר עטיפה של מסטיק, בכל מקום, כיוון שהרעיונות מגיעים אלי איפה שלא אהיה: בתור במאפייה, כשאני מקלח את ילדיי, ברכבת התחתית. את הספר הזה, למשל, כתבתי בשלמותו בטלפון הנייד, ושלחתי את הקטעים למייל שלי, בזמן שעמדתי ברכבת התחתית בשעות העומס.

"הייתי מוקף בקהל שנסע לעבודה או חזר ממנה בערב, ובזמן שכתבתי כבר לא הייתי עוד ברכבת התחתית - טיילתי בארון יחד עם הפקיר שלי, עפתי בכדור פורח מעל הים התיכון. זה היה פנטסטי. בהתחלה, כתבתי את שני הפרקים הראשונים בעט על גבי החולצה שלי, ושלחתי להוצאה לאור. הם אהבו את הרעיון, רצו לדעת עוד על הספר, ובסוף החליטו להוציאו לאור".

פוארטולס נולד בצרפת ב-1970 ובקורות החיים שלו ניתן למצוא ניסיון מקצועי של קוסם, נווט, דייל, מלחין, זמר, מורה ללשון, מתרגם, די. ג'יי, ושוטר במשטר הגבולות. הוא שלח שבעה כתבי יד להוצאות לאור, אך רק השמיני התקבל, עוד לפני שהושלם.

פוארטולס הוא אחד הסופרים הבודדים שכתב יד שלהם לא רק התקבל להוצאה לפני סיומו, אלא גם נמכר ליותר משלושים וחמש מדינות לפני שראה אור במדינת המקור. לצד הסיטואציות המצחיקות הקורות לגיבור, שיוצא למסע כפוי ומשונה אחרי שנתקע בארון באיקאה, ויוצר קשר מיוחד עם צרפתייה ענוגה, נמצא בספר גם התייחסות מעמיקה ונוקבת למצבם של פליטים מאפריקה, המשתלבים במסעו של הפקיר.

להיוולד במקום הלא נכון

גישתו החיובית והאופטימיסטית של פוארטולס ניכרת בספר ובשיחה עמו. הוא מאמין שלספרות יש כוח רב: "היא מדברת אליך כשאתה קורא אותה. אתה קורא לבדך וכך אתה לא מחויב או מושפע מאחרים. אתה מבצע את הבחירות שלך כקורא, ואתה חי במאה אחוז את הקריאה שלך את הספר. לכן ספר יפה יכול לשנות את חייך. אני מאמין בזה".

במידה רבה, זה מה שהוא מנסה לעשות בספרו - באמצעות סיפור קומי-סאטירי ומלא אירוניה וסרקאזם, הוא מצביע על האיוולת שבהפרדות הגזעיות הקיימות בעולם ועל חוסר הצדק שנעשה כלפי אלו שנולדו מהצד הלא נכון של הגבול.

"במשך ארבע שנים עבדתי כשוטר במשטרת הגבולות, והייתי אחראי על פירוק רשתות של מהגרים לא חוקיים", הוא מספר. "ראיתי את מה שאני כותב עליו ברומן מדי יום. ראיתי את הקורבנות של רשתות עתירות כוח שעושות כסף וגורמות לאנשים עניים לחצות גבולות. זו חרפה. אני שוטר, אבל באופן הבסיסי ביותר אני קודם כל בן אדם. אם הייתי נולד בסודן, אתה יכול להיות בטוח שהייתי בסופו של דבר מתחבא בתא מטען של מכונית כדי לחצות את הגבול.

"בכלל, גבולות הם קונספט מוזר. כולנו נולדנו בכוכב-לכת יפהפה ויש לנו רק תקופת חיים אחת. אבל הכל תלוי איפה אתה נולד, כי על פי זה נקבע אם יש לך גישה לכל העולם - או שאתה נידון לחיות ולמות בזה שלך. זה עצוב. ושוטר גבולות אומר לך את זה."

"כן, אני מנסה לפתוח לאנשים את העיניים בנוגע למשהו בסיסי כל כך: כולנו בני אדם, ומה שקורה לשכן שלך יכול לקרות לך. עולם עם כל כך הרבה צבעים ותרבות הוא יפה מאין כמוהו - זהו ציור נהדר, צבעוני. אנחנו לא בוחרים היכן להיוולד, במשפחה עשירה או ענייה, או במדינה עשירה או ענייה. אחרת כולם היו בוחרים במשפחה עשירה במדינה עשירה. או טוב יותר, משפחה עשירה במדינה ענייה, בגלל שכך אתה משיג יותר.

"אבל בחיים אתה לא בוחר, והם לא צריכים להיות מוכתבים על בסיס המקום שבו נולדת".

פוארטולס אמנם מציג עמדה ביקורתית חריפה אך לטענתו שום דבר לא כתוב מראש. "העתיד שלך לא נכתב. יכולת להיוולד במקום עני ולהיהפך לעשיר מאוד, זה הקסם שבחיים. אתה צריך לעשות מאמצים. זהו הגורל של המהגרים הסודנים בספר שלי. הם נולדו במדינה ענייה אבל יום אחד בחרו לעזוב אותה ולהסתתר כדי לחצות את הגבולות. הם נאבקים, ובסוף הם זוכים לפיצוי. כי החיים מפצים את אלו שנאבקים ומענישים את העצלנים. העצלנים יכולים רק להתלונן ולבכות. אני נלחם".

ניתן להתווכח עם הקביעה הזו, אך בספר שכתב אכן ניכרים המאמצים והלחימה המתמדת לעתיד טוב יותר, כשהם מתווכים על ידי דמותו הסוריאליסטית-משהו,

של הפקיר ששמו אזאטשו לוב פאטל. הרעיון לדמות זו והבחירה לשים אותה דווקא באיקאה, הגיעו גם כן מחייו הפרטיים של פוארטולס. "נהגתי לחשוף אמני רמייה שעושים כסף מלהעמיד פנים שיש להם כוחות-על", הוא מסביר. "זו דמות מצחיקה לשחק אתה כיוון שהוא מהתל בכולם.

"בחרתי באיקאה בגלל הארון של איקאה שבחדר השינה שלי. חשבתי שיהיה מצחיק לחקות את תעלול הקוסמים המפורסם של היחלצות מארון קסמים נעול עם ארון של איקאה, כיוון שזה מעניק ניגוד בין הדמות הקלאסית המסורתית של הפקיר, לבין ההקשר המודרני של איקאה, שהיא התרבות שלנו".