קופסת גלידה ב-31$. העיר הענייה הכי יקרה
כ-6 מיליון איש באנגולה עניים, אבל הבירה לואנדה הוכתרה בשלל דירוגים לעיר היקרה בעולם עבור זרים, דבר שמשפיע גם על המחירים למקומיים. כעת היא צועדת לעבר ייקור נוסף, אבל הממשלה נשבעת לאזרחים: זה לטובתכם
בסופרמרקט "ג'מבו" בלואנדה, קופסה של חצי ליטר גלידת וניל מיובאת עלתה פעם 25 דולר, מה שכבר הצדיק את מעמדה של בירת אנגולה כאחת הערים היקרות ביותר בעולם. אלא שתעריפי הייבוא החדשים שנכנסו לתוקף בחודש שעבר הקפיצו כעת את המחיר ל-31 דולר, סכום שגורם אפילו לעשירים המקומיים ולאנגולים שחיים בחו"ל לעצור ולחשוב פעמיים אם לקנות את המוצר, ומרחיק אותו עוד יותר מהישג ידם של מיליוני אנגולים עניים שמתקשים להאכיל את משפחותיהם.
עוד חדשות מהעולם :
- המסיבה השנויה במחלוקת של אשת רוחאני
- האזינו: בן 10 שר שעות לחוטף, עצבן ושוחרר
- מעצמת הבירה בקמפיין נואש: אזרחים, שתו!
- אהבה בלי שיפוט: יוצאים לפאב בחליפת חייזר
לואנדה בירת אנגולה מדורגת כעיר היקרה ביותר בעולם עבור זרים, והנוכחות של אלפי פועלים זרים שם, שרבים מהם מועסקים בתעשיית הנפט, תורמת גם היא לעליית המחירים. יצרנית הנפט השנייה בגודלה באפריקה שמדרום לסהרה עדיין משתקמת אחרי 27 שנות מלחמת האזרחים שהסתיימו בשנת 2002, והיא מייבאת כשלושה רבעים מהסחורות שהיא צורכת. לפי סקר של חברת מרסר מהשנה שעברה, כרטיס קולנוע שם עולה 10.42 דולר, עיתון יומי 5.42 דולר וכריך ושתייה 20.06 דולר.
ממשלתו של הנשיא ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש, ששולט במדינה מאז 1979, הגדילה בחודש שעבר את המיסוי על ייבוא של מאות מוצרים - החל בשום וכלה במכוניות. המטרה המוצהרת היא לנסות לגוון את כלכלת אנגולה, התלויה מדי בנפט, ולטפח את החקלאות והתעשייה, מגזרים שנותרו חלשים.
אלא שהמהלך הזה צפוי גם לייקר את המוצרים שלהם זקוקים הצרכנים ולפגוע באופן חמור במיוחד במגזרים הנחשלים יותר בחברה. נשיא אנגולה, אחד השליטים הוותיקים ביותר באפריקה, הואשם על-ידי מבקריו כי הוא מגדיל את הפער המסוכן בין העשירים לעניים, שעלול לגרום לתסיסה חברתית. "המצב היה קשה עוד לפני כן, וזה יהפוך אותו לקשה אפילו יותר", אומרת ג'סי אנדרדה, אם לארבעה בת 32, שהגיעה לערוך קניות בסופרמרקט. היא הצביעה על המוצרים המעטים בשקית שלה לפני שחזרה לעבודה.
חלק מהמוצרים - קמח, שעועית, אורז, שמן דקלים, סוכר, אבקת החלב וסבון - יקבלו פטור מהמכס החדש. אבל ירקות ופירות שונים, המיובאים מאירופה או ממדינות שכנות כמו נמיביה, לא יקבלו פטור דומה, ויישאו בצדם מס בגובה 50%. הממשלה מאמינה שאת המוצרים האלה אפשר לייצר באנגולה עצמה, ולדבריה המכס נועד לעודד זאת.
ייצור הנפט הרקיע שחקים מאז 2002, אולם החקלאות והתעשייה של המדינה שבמערב-אפריקה אינן מפותחות, באופן יחסי. הן מהוות רק 17% מהתוצר המקומי הגולמי, בהשוואה ל-41% של מגזר הנפט. הממשלה רוצה לבודד את המגזרים האלה מתחרות זרה. "עליית המכס תיצור אינפלציה, לפחות בטווח הקצר, ותשפיע על הצריכה, במיוחד על בעלי ההכנסה הנמוכה", אומר סלים ואליממדה, כלכלן מהאוניברסיטה הקתולית בלואנדה.
הנשיא דוש סנטוש העריך בשנה שעברה ש-36% מ-18 מיליון אזרחי אנגולה חיים בעוני, אבל דחה את הטענה שסכנת חוסר השוויון בהכנסות עלולה לגרום להתקוממות חברתית. לדבריו, רוב האנגולים תומכים במדיניות הממשלה. לנציבת האו"ם לענייני זכויות אדם, נאבי פיליי, יש עמדה שונה, והיא קוראת לדוש סנטוש להפחית את הפערים בין אזרחיו ומזהירה מיוקר המחיה הגבוה.
הפערים ניכרים במיוחד באיליה דו קאבו, חצי האי של אנגולה שמפריד בין מפרץ לואנדה לאוקיינוס האטלנטי. פאבים מהודרים על החוף ובנייני דירות יוקרתיים לאנגולים גולים או עשירים שוכנים לצד מזללות צנועות שבהן עניי לואנדה יכולים ליהנות מבירה קרה ומדג צלוי.
סנדרה אוליביירה, אחת מכמה נשים שצולות תמנונים על מנגלים במגרש שאותו הן מאיישות כבר כמה עשורים, משרתת לקוחות שיובים על
כיסאות פלסטיק מרופטים הניצבים על דרך עפר. "אני יכולה למכור בירה בדולר ומנת תמנון בעשרה דולר, אבל הגבולות דקים מאוד, העלאת מחירים תיגמר בזה שנצטרך לעזוב את המקום הזה. באיזה עסק לדעתך המחירים הגבוהים יפגעו, בברביקיו הקטן שלי או במקומות היקרים?".
בצד האטלנטי של חצי האי מסעדות מהודרות בהרבה מושכות לקוחות עשירים יותר. בירה יכולה לעלות שם בקלות ארבעה דולר וארוחה בפחות מ-50 דולר נחשבת למציאה. "זאת גם ככה עיר שיוקר המחיה שלה מטורף עבור כולם", אומר עובד בריטי המועסק במגזר הנפט בעודו עומד מחוץ למסעדה שם, "ביקור שבועי בסופרמרקט כדי לקנות מצרכים לשניים כבר עולה 500 דולר".
לפנייה לכתב/ת 
