שתף קטע נבחר
 

הכל בפיתה: אוכל רחוב תל אביבי

מעגלות עם בורקס, ועד לדוכני נקניקיות גורמה ובטטה מדורה. רפי אהרונוביץ' משרטט קווים לדמותה של סצינת אוכל הרחוב בעיר הלבנה לאורך השנים. 2 המלצות וגם מתכון לתבשיל שמנצל את כל השאריות מארוחות החג

אני אוהב מאד אוכל רחוב. כל סיבוב בעיר, בכל עיר, משול בעיני לארוחת טעימות אינסופית, עם מבחר מתעתע של טעמים מקומיים.

 

כתבות נוספות בערוץ:

  

בימי נעוריי, תל אביב הייתה משופעת בעגלות ודוכני אוכל. מכרו שם הכל, מבורקס ומלאבי בעגלה ועד לסטייק לבן, קבב, שיפודים, ונקניקיות ותירס (גם כן בעגלה!) ולקינוח - צמר גפן מתוק.

 

פעם היו מוכרים אותו בעגלה. מלבי (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
פעם היו מוכרים אותו בעגלה. מלבי(צילום: ירון ברנר)

 

תלת אופן נשא חלביצות משובצות באגוזים וכן תפוחי עץ מסוכרים, ומי שסתם רצה לנשנש - יכול היה להתענג על עגלות שנשאו שפע של פיצוחים. פלאפל היה הכוכב הבלתי מעורער של סצנת הרחוב, ודוכנים עמדו בכל פינה. בשדרות, הקיוסקים מכרו גזוז כשאת הכוס היו שוטפים במתקן "מתקדם ומתוחכם", כמו שאהבו בעלי הקיוסק לומר בחיוך מנצח, שאחריו היו מצמידים את הכוס, לוחצים והופ! זרם מים קרים היה שוטף אותה בין הרף, שתהיה מוכנה מיד לסודה או לגזוז הבא.

 

היום הקיוסקים הפכו לבתי קפה. מקיאטו, אמריקנו מאפה צרפתי וכריכים עם רוסטביף החליפו את הפלאפל, והגזוז המסכן חזר כגימיק היתולי מימים עברו.

 

בעבר היו הרחובות אלנבי ודיזינגוף האקרופוליס של אוכל הרחוב התל אביבי. ב-10 השנים האחרונות הוא העתיק את עצמו משני המתחמים שטענו לכתר ועבר מזרחה - לאבן גבירול. הפינה הלוהטת ביותר בבירת אוכל הרחוב היא זו שמתחיל בה דיזנגוף ונגמר קפלן. שם מתחרים על קיבות הגרגרנים שפע חומוסיות, פלאפליות, המבורגריות, גלידריות, מוקפצים דיינרים ועמדות טוגנים כשעל כולם מנצח "המזנון", שבעיני הצליחו לפצח את הגנום של אוכל הרחוב הישראלי באופן ייחודי ומעורר השראה ולא פחות חשוב - ברמת ביצוע שמעטים מצליחים לשמור עליה לאורך זמן.

 

 (צילום: נועם הוד) (צילום: נועם הוד)
(צילום: נועם הוד)

 

במזללה העמוסה הזו אכלתי מספר מכובד של פעמים את מנת כבד העוף בפיתה, שהיא באמת ובתמים כל מה שייחלתי ורציתי לקבל שנים בשיפודיות המסורתיות ללא הצלחה. בתוך פיתה אווירירית וחמה נחים כבדים ורדרדים, אליהם משתדכת טחינה מעולה וקצת חריף. תענוג צרוף.

 

בעודי כותב את השורות האלה וחושב על הכבדים הנימוחים, נמלאתי באופן לא מפתיע בדחף עצום לרדת על עוד מנה. "הכבד נגמר", בישרה לי בעצב עלמת החן מעבר לדלפק, בעודי מסדיר את הנשימה לאחר שדהרתי למקום בין הרף. מבלי להתבלבל, הזמנתי מהר סטייק עם ביצה. בתפקיד המשנה, הזמנתי בטטה אפויה.

 

המקום היה מפוצץ. המוזיקה רועמת - לי רועמת מידי - ורובה התבססה על שירים אוריינטלים מתקופות שונות. לאחר המתנה לא ארוכה, קראו בשמי וניגשתי לקחת את המנות. הסטייק הדקיק היה טעים והשתלב נפלא עם ביצת העין ותוספת השמנת (אפשר גם בלי כמובן). הבטטה שמכונה כאן "מדורה" הגיעה עם קליפה היישר מהתנור ואחרי שנטבלה בשמנת, כמו פעם, הייתה טעימה למדי הגם ששגרתית לחלוטין ונטולת מעוף במעט. עכשיו, כשכבר הייתי שבע (מעט), שמתי לב שהחבר'ה במטבח לא חבשו שום כיסוי ראש, שאולי בהתחשב לאורך שיערם היה נחוץ - נקודה שבאופן אישי, הייתי ממליץ לתת עליה את הדעת .

 

ניגבנו את הפה ושיפרנו עמדה, הישר לדוכן שמשמאל ל-"מזנון" - הנקניקיות של פרנק . כאן, על אף הקרבה הרבה, היה שקט ונעים יותר. הזמנתי צמד נקניקית עגל עם חרדל וחזרת שהגיעו פריכות ושמנוניות במידה. תפוחי אדמה מז'אנר "פוטטוס" קיבלו צלייה מוספת על הפלנצ'ה שעליה ניצלו הנקניקיות וספגו משם שומן וטעם, באופן שממש הזכיר לי את טעם קוביות תפוחי האדמה על פלנצ׳ה שמגיעות עם שפאק בגרמניה. כל זה הלך נפלא עם בירה. ועוד אחת. עייפים אך מרוצים, התחלנו את המסע הביתה, שהפך פתאום לארוך פי שניים לפחות משהיה בדרך הלוך. תם עוד יום.

 

תבשיל "היום שאחרי"

לרובנו אולי נמאס לשמוע על אוכל אחרי חג הזלילה הגדולה, אבל בכל זאת אי אפשר לקנח בלי מתכון. הנה מתכון קלאסי לניצול שאריות מארוחות חגיגיות. הכנתי אותו בחג בשתי גרסאות והוא בהחלט מתאים גם לשימוש יום יומי.

 

המרכיבים ל-6 סועדים:

2 כוסות אורז (או 4 כוסות אורז מבושל)

1 בצל סגול, קצוץ גס

1 צרור בצל ירוק, קצוץ בינוני

8 שיני שום, קצוצים גס

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר מגורד

1 פלפל צ'ילי אדום, קצוץ דק

1/3 כוס שמן בוטנים

מעט שמן שומשום

2 כפות סויה

1 כף חומץ בלסמי

500-600 גרם בשר צלי, רוסטביף, קורנביף, לשון או תערובת של כל מה שנשאר מצלי מבושל, פרוס לרצועות לא דקות

10 עלי בזיליקום או נענע קצוצים

 

אופן ההכנה:

  1. מבשלים את האורז ב-4 כוסות מים רותחים במשך 14 דקות ובמכסה מכוסה. לא פותחים את המכסה לאורך כל הבישול ומניחים לאורז להמשיך ולהתקרר בסיר המכוסה 5 דקות לפחות ועד ל-40 דקות – כמה שיותר, ככה יותר טוב.
  2. בווק או במחבת עמוק מחממים שמן ומוסיפים בצל ומיד אחריו שום, צ'ילי ושורש ג'ינג'ר מטגנים עד לשקיפות הבצל ומוסיפים את הבשר. מערבבים במשך מספר דקות ומוסיפים את האורז. מערבבים ומטגנים במשך 6 דקות שבמהלכם מוסיפים חומץ, סויה ושמן שומשום.
  3. מערבבים דקה נוספת ומוסיפים בצל ירוק ובזיליקום. מערבבים ומכבים את האש. מוסיפים מלח ופלפל ומגישים מיד.

 

 (צילום: רפי אהרונוביץ')
(צילום: רפי אהרונוביץ')

 

 

לאתר של רפי אהרונוביץ' , מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רפי אהרונוביץ'
קלאסי. תבשיל "היום שאחרי"
צילום: רפי אהרונוביץ'
מומלצים