שתף קטע נבחר

פרשת קדושים: צדק (חברתי) תרדוף

בפרשת השבוע נדרשים בני ישראל להיות "קדושים". כיצד עושים זאת? על ידי עשייה חברתית והקפדה על ערכי מוסר, יושר וצדק. קדושה - לא מה שחשבתם

בעידן בו אנו חיים, נחשב אדם לקדוש רק אם הוא פורש מחיים ראוותנים וחי בסגפנות. אך בפרשתנו, ההנחיות כיצד ליישם את הדרישה להיות קדושים, מדגישות דווקא התערות ועשייה חברתית, עם הקפדה על ערכי מוסר, יושר וצדק.

 

לטורים האחרונים של פרשת שבוע כלכלית :

בחזרה לעתיד: חטא עגל הזהב של ימינו

מכורים לעבודה? שנו את גורלכם בחג החירות

גם במקרא ידעו: רק צדק חברתי יביא שלום

 

דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְאַָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם... וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט: וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזב אתָם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: לֹא תִּגְנבוּ וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ: וְלֹא-תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָֹה: לֹא-תַעֲשׁק אֶת-רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזל לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד-בּקֶר: לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָֹה: לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא-תִשָּׂא פְנֵי-דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפּט עֲמִיתֶךָ: לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמד עַל-דַּם רֵעֶךָ אֲנִי יְהוָֹה: לֹא-תִשְׂנָא אֶת-אַָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ וְלֹא-תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא... לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: מאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ויקרא יט, 2, 17-9, 36-35)

 

העם עושה צדק חברתי

הנחיות אלו כוללות את תחומי החקלאות, המסחר, העסקת עובדים, חוזים, מיסוי חברתי, מו"מ וניהול קשרים חברתיים. הציווי להיות קדושים הוא לא על ידי היבדלות מחיי העולם הזה, אלא ביצירת חיי מסחר הוגנים. הפרשה מזמנת אותנו לעסוק במשמעותנו כעם, וגם האדם הפרטי מוזמן לבדוק את שאלת משמעות קיומו האישית והמעשית, המצוּוה לחתור לקדושה ולעשיית צדק חברתי.

 

ספר ויקרא והפרשה שלנו, פרשת קדושים, גדושים בהלכות הנובעות מייעודו של עם ישראל; מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹש (שמות יט, 6). הם כוללים הלכות המחייבות את כלל עם ישראל, בהן הלכות שבין אדם למקום והלכות שבין אדם לחברו. אדם, המקיים הלכות אלו, מממש ומוציא לפועל את ייעודנו כעם. הציווי לעם היהודי הוא להיות קדושים, לא על ידי היבדלות מחיי העולם הזה – אלא מתוך עבודה ויצירת חיי חברה ומסחר (ויקרא יט).

  

כל אחד מאתנו יודע, במקומות עמוקים ונסתרים בתוכו, לְמה הוא נועד. כשחוקרים את עצמנו, כשמצליחים לבדל את החלומות והרצונות הטהורים שלנו מחסמים פנימיים וחיצוניים המעכבים אותם, ניתן להגיע לתשובות ואז לתרגם אותן לתוכנית פעולה מעשית. האם אנו בוחרים את הייעוד שלנו – או שהוא בוחר אותנו? התשובה איננה חשובה. אם אתם מאמינים שהייעוד שלכם קיים - עליכם להתאמץ ולחפש אותו. אם אתם מאמינים כי אתם אלה הבוחרים את ייעודכם - כדאי להתאמץ להגדיר את אותו הייעוד, זה שיספק לכם חיים משמעותיים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דור שפיר
מרים שפיר
צילום: דור שפיר
צילום: shutterstock
צילום: shutterstock
מומלצים