איך להיות ב-5% שמצליחים בדיאטה? 8 עצות

כולנו כבר יודעים ש-95% מהאנשים שמנסים לרדת במשקל מעלים אותו בתוך שנה עד חמש שנים. וכולנו בכל זאת רוצים להיות בין ה-5% ה"זוכים‭,"‬ אלה שמצליחים לשמור על ההישג ולהישאר רזים.

ממחקרים כבר ברור לנו שמשקל הגוף הוא לא תוצאה של מאזן קלורי וגם לא של כוח רצון, ואם אדם נמצא בעודף משקל זה לא מעיד על כישלונו. ולמרות זאת אנחנו לא רודפים אחרי אושר ובריאות באותה להיטות שבה אנחנו שואפים להיות רזים. בסתר לבנו אנחנו יודעים שרזון כמשאת נפש מקבע אותנו וגורם לנו הרבה כאב וסבל. חלקנו כבר יודעים גם שדיאטות רק משמינות ומשבשות את האכילה, אך עם זאת אנחנו מתקשים להרפות.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

התחלתם דיאטה ? קראו עוד:

• מה בריא יותר להרזיה: דיאטה או ספורט?
• 12 יום ואתם כמו חדשים: דיאטת ניקוי לגוף
• מדריך: כל משקאות האלכוהול - והמחיר הקלורי
  

אבל יש אור בקצה המנהרה המאפשר את עצירת ההשמנה והתקפי הזלילה, את הפסקת יחסי האיבה עם האוכל, את החופש לבחור מה וכמה לאכול ואפילו ליהנות מזה - וכן, גם ירידת משקל מתונה ובעיקר שמירה על המשקל החדש. איך מגיעים למצב האידיאלי הזה?

1. תרגיעו זה בגנים

השמנה היא בעיקרה נטייה גנטית. לא בכדי נאמר כי מראה הילדים כמראה הוריהם. כ-80% מהילדים ששני הוריהם שמנים יהיו שמנים, ואם שני ההורים רזים - רק 5% מילדיהם יהיו שמנים.

אין פה כוונה לייאש אתכם, אלא דווקא לתת לכם "סולם" שיקל עליכם לוותר על החלום ולקבל את המציאות. אז הביטו בעץ המשפחתי שלכם וראו מהי הנטייה הגנטית שלכם ומהו מבנה הגוף השכיח. עץ זה משקף את פוטנציאל המשקל ומבנה הגוף שלכם. כל מה שנותר הוא להשלים עם עובדה זו ולברך על המטענים הגנטיים החיוביים שגם בהם התברכתם.

2. הגוף מככב בהישרדות

הגוף שלנו לא אוהב דיאטה. כל רעב מתורגם אצלו לאיום ואז הוא עושה את מה שהוא יודע לעשות: מתגונן. מנגנוני ההגנה שלנו מקטינים את רמת ההוצאה האנרגטית שלנו במנוחה ובפעילות ובהשפעה התרמית. פירוש הדבר שהגוף שלנו נעשה יעיל וחסכן: אחרי דיאטה הוא שורף ‭400-250‬ קלוריות פחות ביום.

הגוף הרעב אך החכם שלנו מתגונן בעוד דרכים. הוא מפריש יותר הורמוני רעב ופחות הורמונים מעוררי שובע. לכן אנחנו מתקשים להסתפק בכמות קלוריות מצומצמת ונאבקים במנגנון ההישרדותי של עצמנו. אז אם אחרי הדיאטה הגוף מתחיל להשמין - זה בעצם אומר שהגוף שלכם יודע את העבודה שלו.

3. תעזבו את הילדים בשקט

ככל שמתחילים עם דיאטות בגיל צעיר יותר - מתרחקים יותר מנקודת שיווי המשקל של הגוף והסיכוי להגיע למשקל הרצוי הולך ופוחת. בשני העשורים הראשונים לחיים ההשמנה מאופיינת בריבוי של תאי שומן. בעשורים הבאים ההשמנה מאופיינת בגידול הנפח של אותם תאי שומן שנוצרו בגיל הצעיר. לגוף אין אפשרות להיפטר מתאי השומן עצמם, אך יש לו אפשרות מסוימת לצמצם את נפחם.

ככל שיהיו לנו יותר תאי שומן - כך ישאף הגוף שלנו "למלא" אותם חזרה לאחר ירידה במשקל. ככל שנעשה דיאטות מגיל צעיר, כך נגדיל את הסבירות להתקפי זלילה ובכך לריבוי תאי השומן שלנו ולהשמנה בגיל המבוגר.

לכן הורים, שימו לב: גם אם המשקל של ילדיכם אינו תואם את מודל היופי - היזהרו מלהכניס אותם למעגל הדיאטות, המשקל והקלוריות.

יש אור בקצה המנהרה המאפשר את עצירת התקפי הזלילה(צילום: shutterstock)

4. קבלו את השוני

בני האדם נולדו שונים זה מזה בצבע עורם, באופן חשיבתם וכך גם בצורת גופם ובמשקלו. הרצון שלנו להידמות זה לזה חוטא למהות האדם. לכן שבו בבית קפה, הביטו בהולכים ושבים וראו בעצמכם: השונות הטבעית הזאת נמצאת בכל מקום, והיא ממש יפה.

5. ותרו על "שפת הדיאטה"

נדמה לנו שמאז ומעולם דיברנו ב"שפת הדיאטה‭."‬ המחשבות האלה שאומרות: "זה משמין‭,"‬ "אסור‭,"‬ "רק היום‭,"‬ "רק כשארזה אקנה לי שמלה" - אלו מילים של שפת הדיאטה, וזו השפה שמשבשת לכם את האכילה. זו שפה מאשימה ורודנית שסופרת אותנו ושוקלת אותנו. סביר להניח שאילו שפה זו הייתה מובילה אל הרזון הנחשק כלל לא היינו עוצרים לדון בה, אבל הכישלון החוזר ונשנה בהשגת הרזון המיוחל והחיבור הכורך אושר, בריאות ומשקל גוף יצרו דיסוננס שגורם לנו להמשיך לאחוז בשפת הדיאטה בניסיון נואש לשלוט באכילה. אולם השפה תמשיך להיכשל, משום שהיא נאבקת במה שאינו באמת נתון לשליטתה.

במקום זאת אמצו את שפת האכילה הקשובה: זו אכילה המקשיבה לגוף ולא לחוקים ולתפריטים, ומאפשרת לכל החושים להיות מעורבים בתהליך האכילה. היא מספקת שובע והנאה, ובעיקר חופש ובחירה. נכון, היא אינה מבטיחה את הרזון הנחשק, אבל היא לבטח נותנת לנו חירות ובריאות.

6. רזון לא שווה בריאות

משקל אינו מדד לבריאות. יש שמנים בריאים, כפי שיש רזים חולים. ברור שהשמנה קיצונית אינה בריאה, אבל בתווך קיימת אוכלוסייה שלמה של אנשים שאולי אינם רזים, אבל הם לבטח יכולים להיות בריאים ומאושרים אם יאכלו בצורה בריאה ויעשו ספורט. לכן, אם אתם רוצים להיות בריאים אכלו בריא, עשו ספורט - לשם הנאה ובריאות וממש לא לשם שריפת קלוריות.

7. הכל בראש

התודעה שלנו, העסוקה בהשוואות, בגעגוע למה שהיה ובפחד מפני מה שיהיה - קצת מתעתעת בנו. לדוגמה, היא מייצרת הקשרים שרירותיים. כל גירוי, כל אובייקט, כל מצב, כל פעילות יכולים להיות מקושרים לכל סוג של רגש שלילי. אנחנו יכולים לחוש עצב וחרטה על מה שמזמן איננו קיים, לפחד ממה שלא נמצא מולנו, לדאוג מפני סכנות אשר ספק אם בכלל יתרחשו אי-פעם, להשוות כל דבר לאלטרנטיבה שממנה אנחנו חוששים או לאיזשהו אידיאל נחשק.

התודעה שלנו מספרת סיפורים, מייצרת אמונות, מיתוסים, אמיתות והערכות שאותם היא מצמידה לאובייקטים מסוימים. ומעל הכל, היא בעיקר "מדברת" ללא הפסק. ואז, רגע אחד אנחנו מרגישים חכמים, יפים, מוכשרים, פופולריים ומצליחים, וברגע שאחריו אנחנו "על הקרשים‭,"‬ מכוערים, דחויים, כישלון.

עצרו רגע את הסחרחרה, "צלמו" את התודעה שלכם. הכירו את המחשבות המנהלות את ההתנהגות שלכם והחליטו אם אתם בוחרים להקשיב למחשבות האלה או לא.

דיאטה היא לא קסם, היא תהליך, דרך, שהמרתק בה הוא הקבלה של מה שאינכם יודעים לעשות, כדי שתוכלו לנסות לעשות את מה שאתה כן יכולים. לכן פשוט תאהבו את עצמכם, קבלו את עצמכם. זכרו שאם אתם לא תאהבו אתכם - איש לא יאהב. ובנוסף, הביאו איתכם לדרך הזו סבלנות, והרבה.

הכותבות הן דיאטניות קליניות, מטפלות בהשמנה ובהתנהגויות אכילה, מרכז שפת האכילה ‬