בת 38, אמא לתאומים, אלופת ישראל בקרב 7
גם כשהיא מתקרבת לעשור החמישי בחייה, אולגה דוגדקו-ברונשטיין לא מוותרת על ארבעה אימוני אתלטיקה בשבוע ויש לה לא מעט ביקורת על היחס למאמנים בארץ. סיפור מעורר השראה
אישה בת 38, אם לתאומים חוזרת אחרי לידה נוספת לתחרות הקשה ביותר באתלטיקה לנשים, קרב 7. ועוד בתום הקרב הקשוח הזה היא זוכה באליפות הלאומית ללא בעיות מיוחדות.
הסיפור מעורר ההשראה הזה מתרחש ממש כאן בישראל והאישה שמאחוריו היא אולגה דוגדקו-ברונשטיין (38). דוגדקו-ברונשטיין עושה זאת משני טעמים: אהבת הספורט ולא פחות מכך יצר התחרותיות שלא מפסיק לבעבע בה מאז ילדותה.
שמה של דוגדקו-ברונשטיין הופיע בתקשורת הישראלית בלא פחות וריאציות מאשר מספר המקצועות בקרב 7. תחילה כונתה אולגה דוגדקו, לאחר מכן הופיעה בשם העברי, אולה דור ולאחר מכן נעשתה פניית פרסה לשם הקודם אך עם תגבור, אולגה דוגדקו-ברונשטיין כשהשם השני מגיע מבעלה ז'ניה ברונשטיין.
אז אולגה איך באמת קוראים לך?
"אולגה דוגדקו-ברונשטיין. זה השם הנכון עכשיו. שמי, בתוספת הכבוד שאני נותנת לבעלי".
ומאיפה הגיע השם "אולה דור"?
"זו היתה מחשבה שלי לפני כמה שנים. היה לאנשים קשה לקלוט ולהגות את השם דוגדקו, אז כיוונתי לשם עברי, דור. אלא שאחרי תקופה קצרה אבא שלי שאל בצדק, למה אני לא מרוצה משם המשפחה שלנו. הבנתי שבקשתו היא לחזור לשם המקורי".
או קיי, אז אנחנו קוראים לה אולה, המקובל על כולם כשם הכינוי הפרטי. אפשר לכנות את הביטויים שלה כאו-לה. יש בהם הרבה קצב.
אז נכון, היא לא בדיוק התמודדה באליפות ישראל מול שיאנית העולם, ג'קי ג'וינר קרסי וגם לא מול סגנית אלופת העולם, בריאן ת'יסן-איטון, אשתו של שיאן הקרב 10, אשטון איטון. וגם התוצאה שלה היתה די בינונית, 4,178 נקודות, אך בכל זאת מדובר בחובבת בת 38.
כשעלתה לארץ ממולדובה ב-1991 וחיפשה פעילות ספורטיבית שלחו אותה לפנימיית הנוער הדסה נעורים. אחר-כך התקדמה לקבוצה של מני פלד במכון וינגייט. ההישגים שלה הלכו והשתפרו. סווטלנה גנדזילוב השיאנית הייתה טובה ממנה, אבל אולה תמיד נתנה קרב.
רשימת השיאים האישיים שלה כוללת הרבה תוצאות של טופ ישראלי במקצועות יחידנים. השיא הלאומי בקפיצה במוט 4.03 (שיאה של ג'יליאן שוורץ 4.60 לא אושר מכיוון שלא עמדה בדרישות התקנון לשהות שנה מלאה בארץ), 56.75 שניות ב-400 מטרים משוכות (לא רחוק מהשיא), 12.03 ב-100 מטרים, 14.01 ב-100 משוכות, 1.66 בגובה, 5.83 במרחק, 800 מ' ב-2:12 דקות. רק בהטלת כידון התברברה ולא הצליחה להשיג יותר מתוצאות בסביבת ה-27 מטרים. זה אולי מה שמנע ממנה לעלות דרגה נוספת. כמובן שרוב השיאים האלה נקבעו לפני 10 שנים ויותר.
גם כיום, כשמדובר בפתיחת קריירה שנייה, היא עדיין לוקחת את האתלטיקה בשיא הרצינות ומתאמנת ארבע פעמים בשבוע. קשה? אני שואל אותה. "יותר קשה, בלי האימונים האלה", עונה אולה, המברכת כל דקה על המסלול כמתנה שקיבלה. "אוהבת את זה". מתי תפרשי היא נשאלת אוטומוטית. "לא חשבתי על זה, למה לפרוש. זה מוקדם מדי".
בין לבין היא מגדלת את התאומים (5) מייק ודין, ובשנה האחרונה את הבת דניאל. "הבנים שלי כבר מכירים את המגרש. הם מגיעים עם אביהם שתומך בי מאוד. בלי העזרה והעידוד שלו, לא בטוח שהייתי יכולה להמשיך בספורט. אני מכינה את האוכל בבית והוא עושה את שאר העבודות. אני לוקחת את הילדים לגן, הוא לוקח אותם משם. זו החלוקה". בשעות שאינן ספורט וילדים, היא עובדת כמתכנתת בחברת אלדור. גם ז'ניה עובד באותו מקצוע בחברת הייטק, וולנט.
יש לך עוד לאן להתקדם?
"אני לא יודעת, אבל זה לא מה שחשוב. ואלרי קוגן (המאמן שהעלה לגדולה את אלכס אברבוך, א.פ.) שמאמן אותי, אומר שאין בעיות לגבי ההתקדמות שלי במוט. בשאר המקצועות, אני עושה הכי טוב שאפשר".
ובכל זאת, אולה, אין לך יותר מדי מתחרות בארץ. באליפות ישראל השתתפו רק בוגרות, וניתן רק לשאול: למה?
"זו הבעיה של כל האתלטיקה פה. היחס המשפיל שנותנים למאמנים. בלי מאמן טוב, אתה לא יכול להתקדם. אם יתנו שכר מתקבל על הדעת למאמנים, יסכימו בהרבה יותר לאמן ואז יביאו גם יותר אתלטים. תהיה להם מוטיבציה להביא".
ועד אז, אולגה (אולה) דוגדקו ברונשטיין, תמשיך להיות המלכה הנאה של המלכה.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
צפו ב- 10 הדאנקים הגדולים של עונת 2013/14 ב-NBA
הדרך הטובה ביותר לקבל כרטיס צהוב במשחק. צפו
לפנייה לכתב/ת 
