"קול הזעם לא יידם לעולם". השבוע לפני
מה כתבו בעיתון בארץ ישראל על הזוועות והגבורה בגטו ורשה? "קול הקטרוג והזעם לא יידם לעולם, ועוד ירעיד מוסדות תבל", הבטיח בעל טור אלמוני. וגם: הידיעה הצנועה על מות היטלר - השבוע לפני 69 שנים
המרד שהפך לסמל מאבק העם היהודי בנאצים: ב-19 באפריל 1943 הורו הנאצים לחסל את שארית יהודי גטו ורשה. מיד עם כניסתם לגטו נתקלו בהתנגדות עזה של המגנים היהודים, שהשמידו שני טנקים והרגו ופצעו כ-200 חיילים גרמנים. היהודים הניפו דגל כחול-לבן במקום מרכזי בגטו, כסמל למאבקם. הם נלחמו בגבורה עילאית ובחירוף נפש במשך כחודש עד לחיסול הגטו. עשרות לוחמים יהודים הצליחו להימלט והצטרפו לכוחות הפרטיזנים שנאבקו בנאצים.
כך דיווח "ידיעות אחרונות" על המרד הגדול, בזמן שמנהיגי העולם עמדו מנגד ושתקו.
השבוע לפני - לכל הכתבות
הדיווחים מוורשה התקבלו באיחור של כמה ימים, והאזכור הראשון ב"ידיעות אחרונות" למרד פורסם ארבעה ימים לאחר שהחל. "הגיעה אלינו הקריאה המחרידה של הרדיו החשאי הפולני, המודיע על פסק הדין של מוות שנגזר על שארית היהודים בגטו ורשה", כתב של"ג בעיתון. "העובדה שתושבי הגטו התמרדו, באין כל סיכויי הצלחה, מוכיחה לאיזה מצב של התייאשות וחוסר צל של תקווה הגיעו הדברים בכיבוש הנאצי בפולין. במקום מות עינויים בעת הגירוש העדיפו הקורבנות לנפול ביחד עם נשיהם, זקניהם וטפם, תוך התנהגות ייאוש".
עברו עוד כמה ימים וגם ראש הממשלה הפולנית הגולה, הגנרל ולדיסלב שיקורסקי, אמר בשידורו לאומה הפולנית כי בגטו ורשה נערכים קרבות נואשים בין הנאצים, שהגיעו לחסל את שארית הגטו, לבין לוחמים יהודים. "היהודים המעונים שפגה סבלנותם פתחו בהתנגדות ייאוש ומאז נשמעים חילופי היריות בגטו ורשה". הגנרל הפולני דרש מהתושבים להגיש עזרה ומקלט ליהודים, והביע את מחאתו נגד "העולם השותק כבר יותר מדי זמן".
בעל הטור, שלא חתם בשמו, שיבח את הלוחמים היהודים נגד הנאצים. "היוכל איש מאיתנו היושבים כאן בבטחה ובשקט לתאר לעצמו מה פירושה של מלחמת ייאוש זו? יהודים מוקפים מכל עבר, מצטופפים בכמה בתים, בגושי בניינים בודדים בתוככי ורשה, מנותקים לא רק מן העולם הגדול, אלא אף מכל מגע עם העיר עצמה. יהודים אלה, הנמצאים בבדידות שאין דומה לה בכל דברי ימי הקרבות – הם מוצאים עוז בנפשם להתנגד בכוח למנגנון הצבאי האדיר, שהדביר תחתיו את כל ממלכות אירופה".
למרות גבורתם של לוחמי הגטו, הבינו גם ביישוב היהודי בארץ ישראל שהסיכויים לשרוד אפסיים. "עוד מעט ויידם הקול, קולן של מכונות הירייה. ו... קולה של ורשה היהודית, אבל קול הקטרוג והזעם לא יידם לעולם. ועוד ירעיד מוסדות תבל".
ברדיו לונדון השוו את גבורתם של הלוחמים היהודים בגטו ורשה ללוחמים במצדה. במילים נרגשות הקריא הקריין את קריאת ההצלה האחרונה מן הגטו שנתקבלה על ידי הממשלה הפולנית, ואחר כך עבר לתאר את גבורת היהודים שעמדו על נפשם ולחמו על כל בית. "גבורת גיבורי ורשה", אמר הקריין, "כגבורת גיבורי מצדה העתיקה, שאף הם מסרו נפשם במלחמה עם האויב, כשלא הייתה עוד להם כל תקווה להינצל". הוא סיפר על התאבדותו של שמואל זיגלבוים, שהיה חבר במועצה הלאומית הפולנית הגולה, ששם קץ לחייו לנוכח התעלמות בעלות הברית משואת יהודי אירופה. הקריין סיים את השידור במילות עידוד ליהודי אירופה.
"פרק הגבורה של יהודי ורשה נסתיים, אבל היאבקותם של מיליוני יהודים הנתונים בשבי היטלר בכיבושים השונים נמשכת", נכתב אז ב"ידיעות אחרונות". "היביט העולם הדמוקרטי כיצד הם גוועים ולא ינקוף באצבעו ולא ינסה דבר למען הצלתם?"
היטלר מת?
שנתיים לאחר מכן ב-30 באפריל 1945 מפת המלחמה באירופה השתנתה לגמרי והצורר הנאצי אדולף היטלר שם קץ לחייו בבונקר בברלין. ב"ידיעות אחרונות", שיצא לאור בשעות הערב באותם ימים, פורמה ידיעה קטנה שכותרתה "היטלר מת?". על-פי אותה ידיעה התרבו הסימנים המעידים כי הפיהרר מת במפקדתו.
יומיים עברו ובקרב מדינות המערב היה ספק שהיטלר אכן מת. קרל דניץ, שכיהן כנשיא גרמניה לאחר התאבדותו של היטלר, הודיע כי הוא מפטר את שר החוץ של הממשלה הנאצית וממנה במקומו את שוורין פון קורסיגק. "המינוי הזה מחזק את החשד הנפוץ במוסקבה, בלונדון ובוושינגטון כי ההודעה על מותו של היטלר הייתה מעשה עורמה, כדי להקל את המשא ומתן בין נאצים 'מתונים' לבין האנגלו-סקסים", נכתב אז ב"ידיעות אחרונות".
"הפקידים הגבוהים בוושינגטון מתייחסים על כך פנים בהסתייגות רבה לידיעה על מותו של היטלר", ציטט העיתון את "יונייטד פרס". אחד הפקידים "הגבוהים" בארה"ב אמר: "אני מקווה שהיטלר מת, אבל רוצה הייתי לראות את הגווייה".
עוד יום עבר והנשיא האמריקני הארי טרומן אמר כי הוא בטוח שהיטלר באמת נהרג. לדבריו, הוא קיבל ידיעה על כך ממקור מוסמך ביותר, שאינו יכול לגלותו.
בתל אביב לא הורגשה שמחה כשהגיעו הידיעות על מותו של הצורר הנאצי. בעיתון נכתב אז כי "אין יכולים להתרגל למחשבה שגולגולתה של המפלצת הזו רוצצה והיא איננה עוד. סברות שונות מתהלכות. הוא בוודאי מת כבר מזמן - אומרים - אלא שהנאצים מצאו עכשיו שעת כושר להלביש את המאורע בלבוש של גבורה".
הידיעה על מותו של היטלר הגיעה לארץ בשעת ערב והיא שודרה ברדיו. תושבים בעיר הלכו לשכניהם כדי לבשר להם את הבשורה, דווח. היו גם כאלה שיצאו מכליהם משמחה ובעמדת על הגזוזטראות הודיעו לעוברים ושבים, שבמו אוזניהם שמעו את הידיעה ברדיו. "אך פני תל אביב היו בדרך כלל כתמול שלום", נכתב אז בעיתון.
לפנייה לכתב/ת 
