"מוריניו הסרבי": הכל אודות סטנוייביץ'
"סאלה" הפך לאליל בפרטיזן בלגרד, אבל הסתכסך והוחלף. התקרב לאימון הנבחרת, אבל "נכווה" בגלל מילים מיותרות. השליטה שלו במועדון מלאה, מוסר העבודה גבוה (תשאלו את המנקה של פרטיזן), השיגעון על הקווים מזכיר את גיא לוזון וסגנון המשחק ישיר והמהיר. ויותר מהכל - הוא שונא את הכינוי שבכותרת. אורי קופר על המאמן החדש של מכבי חיפה
בדיוק השבוע לפני שלוש שנים, אלכסנדר סטנוייביץ' היה המאושר באדם. פרטיזן בלגרד, הקבוצה בה גדל ואימן באותו זמן חגגה אליפות, ועוד אחרי ניצחון בדרבי החם של סרביה מול הכוכב האדום. המאמן היה באקסטזה.
הוא קפץ בחדר ההלבשה ושר עם השחקנים לעיני המצלמה. זה היה רגע גדול, אבל סטנוייביץ' לא חשב שהרגע הזה גם יוביל דווקא לנקודה הכואבת ביותר בקריירה שלו. הוא בטח גם לא האמין שהרגע הזה עוד ישלח אותו לישראל, למכבי חיפה.
המצלמות תפסו את סטנוייביץ' – או כפי שכולם מכנים אותו, "סאלה" – שר שיר בגנות הכוכב האדום. שיר שמכיל כמה מילים רעות כמו שרק שיר אוהדים על היריבה הכי גדולה שלהם יכול
להכיל. הסרטון כמעט שבר שיא צפיות ביו-טיוב בסרביה, המדינה התעטפה בענן סערה. בעקבות האירוע החלו אוהדי הכוכב האדום לכנות את סטנוייביץ' "השטן". והסיפור גם התנקם בו.
לפני כחודשיים סיכם "סאלה" עם ההתאחדות הסרבית על מינויו למאמן הנבחרת. אנשי הכוכב האדום ובעיקר העסקנים המזוהים עם הקבוצה שיודעים לבחוש היטב במסדרונות ההתאחדות, דרשו לבטל את המינוי באופן מיידי. זה עבד וסטנוייביץ' הבין מהר מאוד שכל מה שסיכם עם ההתאחדות לא יתממש. הוא נפגע קשות, החליף את מספרי הטלפונים שלו, התבודד וטס לאי מאיורקה לעשות חושבים. אחת המחשבות האלה הייתה האפשרות להגיע לחיפה.
PRATIZAN KID
סיפור החגיגות של "סאלה" נחשב לאחד המפורסמים והמשפיעים ביותר בכדורגל הסרבי בשנים האחרונות והוא מלמד גם על אופיו של האיש – מחובר מאוד למקום העבודה שלו, לא דופק חשבון לאף אחד ומלא בתשוקה לתפקיד ולמקצוע. כך גם נוהגים לדבר עליו בסרביה, משתמשים כמעט תמיד במילה הסרבית "STRAST", שפירושה המילולי הוא "תשוקה".
השירים שעלו ל-"סאלה" בתפקיד מאמן נבחרת סרביה
מספיק לצפות בסאלה פעם אחת על הקווים כדי להבין את משמעות המילה. מזכיר קצת – ואוהדי חיפה, בבקשה לא להיבהל – את גיא לוזון בתפקוד שלו על הקווים. לא יושב לרגע, רץ,
משתולל, מזיע יותר מהשחקנים. נוהגים לומר על סטנוייביץ' שכסא חשמלי מחובר לאחוריו.
התשוקה הזו למשחק משפיעה מאוד על איכותו של סאלה כמאמן ועל סגנון העבודה שלו. עוד נגיע לזה, אבל קודם קצת על האיש. סטנוייביץ', היום בן 40, נחשב ל-"PARTIZAN KID". גדל במועדון והיה קפטן של כל המחלקות הצעירות. בגיל 17 חלה במחלה לא פשוטה שהשביתה אותו קרוב לשנתיים. הוא לא חזר ממנה להיות אותו שחקן ולמרות שעשה קריירה ככדורגלן, לא הגיע למקום אליו ציפו שיגיע. לפני כעשור, בגיל 30, הוא פרש.
אחרי שאימן את הנוער של OFK בלגרד, קיבל סאלה את תפקיד אימון הבוגרים הראשון שלו, בקבוצה בשם סטרם, אז בליגה השנייה בסרביה. מוסר העבודה שלו, אחד המאפיינים הבולטים של סטנוייביץ' עד היום, היה בולט כבר אז, כשהיה נוסע לכל משחק מהליגות הנמוכות בסרביה אליו היה יכול להגיע.
מאז, ועד היום, סאלה מסתובב עם המחשב הנייד שלו. רושם פרטים על שחקנים, על יריבות ועל צעירים שאולי יכולים לעלות לקבוצה הבוגרת. מוסר העבודה הזה, והירידה לפרטים הקטנים תוף שימוש בטכנולוגיה – עניינים נדירים בסרביה - הביאו לכך שהחלו לכנות את סאלה "מוריניו הסרבי" – שם שהולך איתו עד היום, אם כי סאלה עצמו שונא את הכינוי הזה ומתעצבן כששומע אותו.
את נבחרת הנוער של סרביה, הג'וב הבא שלו, סאלה הוביל למקום השלישי באליפות אירופה, ואז הגיעה המתנה הנחשקת: תפקיד המאמן של פרטיזן, הקבוצה איתה הוא מזוהה. סאלה נחשב אליל בפרטיזן. בשנתיים שלו בקבוצה הוא זכה בדאבל ובעוד אליפות אחת, אבל הוחלף על-ידי אברם גרנט לאחר שהמאמן הסרבי הסתכסך עם הנהלת הקבוצה. סאלה והמנהל המקצועי מלאדן קרסטאיץ' לא אהבו את חוסר השליטה שלהם בכל הנוגע להעברות שחקנים. לכן, הנושא הזה היה חשוב לסטנוייביץ' במו"מ שלו עם מכבי חיפה.
בכיוון של ריאל מדריד, פחות ברצלונה
זה לא הנושא היחיד שחשוב לסטנוייביץ'. הוא נחשב לאדם בלתי מתפשר, שרבים מתקשים לעבוד איתו או תחתיו. הכל צריך להיות בדרך שלו או שלא יקרה בכלל. רבים מאנשי פרטיזן, גם כאלה שעבדו שם לפניו, עזבו את המועדון בתקופתו. הדוגמא הבולטת היא של דיאו איליץ', אחד ממאמני הכושר הבכירים בעולם (היום בוולנסיה הספרדית), שסאלה רצה שישנה את דרך העבודה המצליחה שלו, וכשמאמן הכושר לא הסכים הוא עזב בזעם את הקבוצה.
לסטנוייביץ' מעלות רבות, אבל לא פשוט להתמודד איתו ועם אופיו ופה המבחן האמיתי של חיפה ושל החיבור בין הצדדים. סטנוייביץ' חייב שדברים יעבדו בדרך שלו.
הוא מאמין בכדורגל "ישיר" – התקפות מהירות מצד לצד גם על חשבון הנעת כדור. לצורך הדוגמא, אפשר לומר שהוא מעדיף את הסגנון של ריאל מדריד על פני זה של ברצלונה. רוברט פרוסינצ'קי, שהוזכר גם הוא כמועמד לחיפה ואימן את הכוכב האדום בזמן שסאלה היה בפרטיזן, נהג באותה תקופה לשחק כדורגל של החזקה בכדור, ניסיון לחקות את בארסה של אז.
סטנוייביץ' נשאל למה, כמאמן הקבוצה הכי גדולה בסרביה, הוא לא משחק גם בסגנון המצליח. "מה יש לי לעשות עם הכדור אצלי כל הזמן"? הוא שאל-ענה, "המטרה היא לא להחזיק בכדור אלא להבקיע. עדיף שהשחקנים יבעטו לשער". המערך האהוב על באלה הוא 1-3-2-4, כשהקשר ההתקפי המרכזי, שנמצא מאחורי החלוץ, הוא החשוב ביותר בסגנון המשחק שלו. בחיפה יצטרכו להחליט מי יאייש את התפקיד הזה.
סאלה משתמש הרבה בטכנולוגיה. הוא מתעסק בניתוחים סטטיסטיים ויורד לפרטים הקטנים. למשרד הוא מגיע בכל יום ובשעה מוקדמת.
בפרטיזן היו מספרים שהמנקה במועדון היתה מוצאת אותו מנתח בשבע בבוקר משחקים של קבוצת הנוער. הוא סוס עבודה ויש לו אפס סובלנות לשחקנים שאינם כאלה. הוא מחזיק רק משחקנים שעובדים קשה, גם אם זה מגיע על חשבון כישרון ומשחק יפה. שני הקשרים האחוריים בסגנון המשחק שלו חייבים להיות פיזים ואגרסיביים. שחקני ההתקפה חייבים להיות מהירים.
סטנוייביץ' מאוד פתוח עם התקשורת ומדבר בכנות, אבל שונא שמתעסקים בחייו האישיים. חוץ מהעובדה שהוא נשוי, לא ידוע הרבה על חיי היום-יום שלו מחוץ לכדורגל. הוא נוצרי אדוק, שהולך להתפלל באופן קבוע ומתייעץ עם כומר בנושאים שונים.
חשוב לו, כך מסביר כל מי שמכיר את סאלה, להרגיש מוערך. לקום בבוקר ולדעת שסומכים עליו – מהאוהדים ועד בעל הבית של הקבוצה. על הנייר, מכבי חיפה עשתה פה החלטה מצוינת, אבל לכן מדובר רק בחלק אחד מתוך שניים. עכשיו המועדון צריך להתאים עצמו למאמן. לקבל אותו על יתרונותיו ושגעונותיו, לתת לו שקט וזמן לעבוד, ובעיקר לעשות דברים בדרך שלו. אם זה יקרה, אולי בסוף סטנוייביץ' ישיר גם עם אוהדי מכבי חיפה.
אוהבים כדורגל? עקבו אחרי הטוויטר של אורי קופר והצטרפו לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי"
לפנייה לכתב/ת 
