שוב כולם טועים ורק טביב צודק? / טור
תשעה חודשים אחרי שנרכשה על ידי הבעלים החדש, אוהדי בית"ר ירושלים מבינים כי לא לתינוק הזה הם התפללו. יהונתן משעל חושב שאירועי 48 השעות האחרונות העניקו חותמת רשמית - בית"ר של טביב כבר לא חלק ממועדון הגדולות של הכדורגל הישראלי
כשהייתי קטן לימדו אותי שכאשר אתה מפנה אצבע מאשימה כלפי מישהו אחר, ארבע אצבעות מופנות בחזרה לכיוונך. והנמשל? הגיע הזמן שטביב יביט במראה וישאל את עצמו, איך בפעם המי יודע כמה, כולם טועים ורק הוא צודק. נכון לעכשיו, הבעלים של בית"ר הוא עדיין בעל המאה, אבל אם ימשיך במסלול ההתנגשות בו הוא דוהר בימים האחרונים, הוא עשוי לגלות שהוא נותר לבד במערכה. כי רק לצורך האיזון הסטטיסטי, מוטב לו לקחת אחריות למעשיו מדי פעם בפעם.
כמו עכשיו למשל. הלנת שכר היא עבירה. נקודה. חוק הגנת השכר שנחקק ב-1958 לא מתיר מקום לפלפולים והתחכמויות בסגנון, "יאללה, מה זה עוד כמה שבועות?", וקובע מפורשות שעל כל איחור בתשלום המשכורת ישלם המעסיק פיצוי והפרשי הצמדה נדיבים.
אגב, מה עם רוני לוי? אצלו במשכורת אין עיכובים? ברוך השם. רגע, אבל בעצם, אם המצב כל כך קשה והשחקנים מתבקשים להקריב למען המועדון, מדוע שהמאמן לא יהווה דוגמה? כנראה שטביב יודע בדיוק למי מותר לקצץ.
לשחקני בית"ר ירושלים יש זכות חוקית ומוסרית לשבות עד קבלת הכסף שמגיע להם. התגובה הפחדנית והילדותית ששיגר המועדון ביום חמישי - "בגלל השחקנים האלה לא עלינו לפלייאוף
אירועי 48 השעות האחרונות העניקו חותמת רשמית לתחושה שמרחפת באוויר כבר לא מעט זמן: בית"ר ירושלים של אלי טביב, נבעטה ממועדון הגדולות של הכדורגל הישראלי. ואני מדגיש: בית"ר ירושלים של אלי טביב. לא בית"ר ירושלים לבדה. משום שאלי טביב עושה זאת שוב. שוב קיצוצים מגוחכים (ארוחת בוקר, מישהו?), שוב מינויים תמוהים (המנכ"ל עומר עצמוני), שוב התלחשויות על איומים כלפי שחקנים (וד"ש לאבירם ברוכיאן). לכאורה. כמיטב המסורת.
בשנים האחרונות, גם כשבית"ר נראתה רע על המגרש (וכולנו יודעים כמה רע היא נראתה), גם כשהמיקום בטבלה הלך והידרדר, גם ברגעים הכי קשים,
המותג הצהוב שחור עם סמל המנורה עשה את העבודה. האווירה בטדי, המסורת, הגעגוע. אבל כלום לא נותר - גם לא האשליה התודעתית שהחזיקה את בית"ר עם הראש מעל המים הרבה יותר גבוה מכפי שהגיע לה.
השאלה המרתקת מכולן היא מה עובר בראשו של טביב. הוא הרי שמע היטב את הקולות המזלזלים שקראו בקיץ - "חכו תראו, עכשיו הוא יהרוס גם את בית"ר". הדלק שהניע את אלי טביב לרכוש דווקא את בית"ר ולהגיע איתה להישגים הוא תמהיל מורכב, אבל רובו מגיע מאותה נקודה פנימית שרוצה להוכיח לכולם שהם טועים. שהוא מבין בכדורגל. ובניהול. ויודע לעשות כסף מהשילוב בין השניים.
אלא שטביב שולף מהמותן. והתוצאות בהתאם. הרי לא היה צורך בהחלפת מאמן וחצי סגל בינואר, אם הייתה נבנית קבוצה טובה כבר בקיץ. כך שהרצון לחסוך עלה לטביב בסופו של דבר הרבה יותר. וזו זכותו. אבל להאשים את השחקנים על כך שהם מפונקים, בזמן שהוא לא משלם את שכרם? זו לא זכות. זו טעות. ועל טעויות משלמים.
לפנייה לכתב/ת 
