החשוד ברצח חברו מסר שתי גרסאות; חבר משותף: "לא אוכל להסתכל לו בעיניים"

אמש (שבת) הוארך בשמונה ימים מעצרו של רוסלן יעקובוביץ' (21) החשוד ברצח חברו אור ריבק (22) בקיבוץ כפר חרוב שבגולן. זה קורה לאחר שחוקרי היחידה המרכזית הביאו אותו מוקדם יותר לשחזור במקום הרצח. הוא הוביל את החוקרים בנתיב שבו ברח אך לא פירט לגבי הנסיבות.

את החקירה מנהלת היחידה המרכזית במחוז צפון במשטרה בפיקודו של ניצב משנה משה כהן. ל-ynet נודע כי עד כה מסר החשוד שתי גרסאות שונות. בתחילה טען שהוויכוח "היה על בחורה", אך בהמשך שינה את גרסתו וטען כי הותקף על ידי המנוח. בשתי הגרסאות הוסיף שהנרצח קילל את אמו. במשטרה העריכו כי תוך כשבועיים ניתן יהיה להגיש כתב אישום נגד יעקובוביץ' בעבירת רצח.  

בדיון בבית משפט השלום בנצרת ישב יעקובוביץ' בפנים קפואות, וסירב להתייחס לרצח. גם על השאלה אם הוא מביע חרטה על המקרה, אמר כי את שיש לו להגיד יאמר בפרטיות לאביו של אור. הסנגור, עו"ד סעיד חדד, המייצג את החשוד מטעם הסניגוריה הציבורית, אמר כי הוא מתחרט וכואב את המעשה. "הוא הביא למותו של חברו הטוב, בוודאי שזה קשה וכואב לו. הוא אמר שהמעשה אירע תוך כדי ויכוח אבל לא כל הפרטים עדיין ידועים.

לדברי עורך הדין, מרשו "לא זוכר הכול בבהירות. הוא כרגע עייף ומותש, עבר עליו לילה קשה מאוד". הוא מעריך שבסופו של דבר יוגש כתב אישום על הריגה. "זה לא תיק רצח, לא הייתה כוונה מיוחדת, והמקרה התרחש תוך כדי ויכוח", אמר. 

הארכת מעצרו של רוסלן יעקובוביץ', הערב(צילום: עידו בקר)

אמש אמר ל-ynet חברם המשותף של אור ורוסלן כי "אני בטוח שרוסלן יושב עכשיו ובוכה, ומתחרט על מה שהוא עשה, אבל אני לא חושב שאוכל להמשיך ולהיות חבר שלו. לא חושב שאוכל להסתכל לו בעיניים".

רבים מחבריהם של השניים נקרעים בין הכאב על מותו של חברם לבין הידיעה שחבר אחר, לא פחות טוב, הוא הרוצח. "אני קרוע", אמר סבג שהכירו את השניים מילדותם במעלות. רק לפני כארבעה חודשים "היינו כמו אחים. לא הלכנו לישון לפני שכולם הלכו לישון, לפני שדיברנו בטלפון. אפילו שלשום, בשיחת הטלפון האחרונה שלנו לפני כניסת שבת, תכננו שלושתנו לרדת לטבריה ביום העצמאות ולבלות יחד". סבג הוא דתי ואינו משתמש בטלפון סלולרי בשבת. אתמול נפגע באצבעו שנשברה, והדליק את הטלפון כדי לבקש מאחד מחבריו שיבוא לקחת אותו לבית החולים. אז שמע את הבשורה הקשה על רצח חברו הטוב.

על אור, מספר סבג שהיה אדם טוב שדאג לכל חבריו. רוסלן, ששירת בסיירת אגוז, ערק והיה עצור בכלא צבאי. אור היה זה שדאג להפקיד בחשבונו מדי חודש אלף שקלים על מנת שיוכל לרכוש מוצרים. "הוא החבר הכי טוב שהיה לי", אמר סבג כשדמעות חונקות את גרונו. "הוא היה מלך. היה נותן את הנשמה שלו לאנשים. עושה בשבילם הכול, נותן הכול מעצמו ומרכושו". עוד סיפר שהתגורר עם רוסלן באילת בזמן שערק מצה"ל ועד שנעצר. "חיכינו שאני אשתחרר מהצבא ותכננו לשוב שלושתנו ולגור ביחד. כאלה חברים היינו, כמו אחים".

אור ריבק (מימין) וחברו רוסלן יעקובוביץ'

אור ריבק ולידור סבג

סבג עם ריבק ויעקובוביץ'

"אי אפשר להסביר את זה. זה בטח לא היה שנאה כי הם אהבו אחד את השני. ממה ששמענו מהחברים שלהם בקיבוץ הם גם לא שתו הרבה. אולי כוס אחת. באיזה שהוא שלב בוויכוח הבנתי שאור אמר לו שהוא לא רוצה לגור איתו יותר. אני כבר מתגעגע אליו. אוהב אותו ומתגעגע. לא מעכל את זה שהוא איננו אבל יודע שאזכור אותו לנצח. אני מקווה שהוא ישמור עלינו ועל המשפחה שלו מלמעלה. לרוסלן אני חושב שאוכל לסלוח. אני מאמין ומקווה שהוא מצטער על מה שעשה, ושיקבל את העונש שלו. זה ילווה אותו כל החיים".

בשדות הקיבוץ

בשירות הצבאי

שוטרים בזירת הרצח בכפר חרוב, הבוקר(צילום: אביהו שפירא)

"בחור עדין, נשמה טובה"

אור ריבק וחברו החשוד ברציחתו למדו באותו בית ספר, ושמרו על חברותם לאורך השנים. לפני כשנה ידע הקשר נקודת שפל כששניהם הואשמו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שתקפו בן 17 במסיבה במעלות. השניים חשדו שהאחרון מוכר סמים לקטינים, ויחד עם צעירים נוספים היכו אותו באגרופים ובבעיטות והביאו לאשפוזו. שני החברים הודו והורשעו במסגרת הסדר טיעון. החשוד ברצח שוחרר עם הרשעתו לריצוי עונש מאסר על תנאי, ואילו עונשו של ריבק אמור היה להינתן בעוד כחודש.

רק לפני חודשים ספורים שכרו השניים יחד את הדירה בקיבוץ הקטן שבדרום רמת הגולן, ושלשום אכלו ארוחת ערב יחד עם ראובן, אביו של ריבק, שהתגורר במקום בעשור האחרון וביקש מבנו להצטרף אליו. "הוא היה ילד טוב וחברותי. בחור עדין, נשמה טובה", סיפר האב. סרג'יו, מנהל הרפת שבו עבד המנוח, הוסיף כי "הייתה לו מוטיבציה עצומה. הוא לקח אחריות מלאה על כל תחומי הרפת. הוא היה סובלני, היה לו יחס של כבוד לכולם. אהבו אותו מאוד".

יוליה, תלמידת כיתה י"ב בבית הספר אורט מעלות, סיפרה: "אור היה לי חבר טוב, כמו אח. כל דבר שקרה לו, הוא בא לספר לי. אני לא מבינה מה קרה ביניהם שלשום בלילה, כל הזמן הם היו כמו משפחה אחד עבור השני. בבית הספר הם בדרך כלל הסתובבו לבד, רק שניהם. נראה היה שהם לא צריכים אף אחד אחר, כי היה להם אחד את השני. בזמן האחרון, מאז שעברו לקיבוץ, היינו פחות בקשר".

יוני, חבר ילדות של ריבק ויעקובוביץ', פגש את שניהם לפני חודש וחצי במהלך טקס השבעה של חבר מחטיבת כפיר. "הם סיפרו לנו שהם השתחררו מהמעצר ועכשיו הם גרים בקיבוץ ועובדים שם יחד. כל החיים שלהם היו ביחד והם ממש כמו אחים מגיל ממש צעיר. באופן טבעי הם היו כמו משפחה. כשהם נעצרו, לדוגמה, לא היה לרוסלן מי שיחתום עליו ערבות, אז אבא של אור חתם עליו ולקח אותו אליו הביתה כאילו היה הבן שלו. אני לא יודע איזה ויכוח היה ביניהם אבל כולנו בהלם שזה הסתיים בטרגדיה כזאת".

חבר נוסף של השניים, יוסי, פגש את שניהם בשבוע שעבר במהלך חגיגות המימונה במעלות. "הם הגיעו יחד ואור היה שקט כהרגלו. מה שחיבר אותם היה דווקא הניגוד ביניהם: אור היה שקט ומאוד מופנם ורוסלן היה פרוע וקשוח, הוא היה גם מתאגרף להנאתו. מי האמין שהחבר הכי טוב יכול לרצוח אותך? כל החברים בהלם. אני לא יודע מה היה אבל אני לא חושב שאי פעם אוכל לסלוח לו ולהסתכל לו בעיניים".