חוזרים לרכבת לאושוויץ: "שתקנו מספיק"
אימרה וורשני בן ה-84, שנשלח מבודפשט למחנה ההשמדה, יהיה בין משתתפי "מצעד החיים" בבירת הונגריה, שייערך בצל התגברות האנטישמיות במדינה. "אני מפחד על בני ונכדיי", הוא הודה, "לא דנים בכך מספיק"
אימרה וורשני, יהודי הונגרי בן 84, מצטער על כל השנים שבהן שתק. רק באחרונה הוא התחיל לדבר על החוויות הנוראיות שעברו עליו ועל משפחתו בשואה, לאחר שראה איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה: מפלגה פשיסטית אנטישמית וגזענית משליטה טרור ברחובות, מפיצה בתקשורת שנאה ומחזקת את כוחה הפוליטי מבחירות לבחירות.
עוד סיפורים ועדכונים – בפייסבוק שלנו
וורשני, שאיבד הורים ואחות באושוויץ ואח נוסף במחנה עבודות כפייה, החליט לשבור שתיקה. הוא מרצה בבתי ספר, מתראיין בעיתונים ובאתרי אינטרנט ומשתתף - למרות גילו המתקדם - בהפגנות נגד הפשיזם, שהפך שוב לנגע חברתי במולדתו. היום (א') הוא יהיה בין אלפי המשתתפים ב"מצעד החיים" ברחובות בודפשט - מגדת הדנובה, שממנה הושלכו יהודים למותם במימי הנהר, ועד תחנת הרכבת המרכזית, קלטי, שממנה תצא הערב רכבת מיוחדת לאושוויץ עם מאות נוסעים מהונגריה וממדינות נוספות - "רכבת החיים" הראשונה.
70 שנה חלפו מאז פתחו ההונגרים והגרמנים במבצע מואץ לחיסולה של יהדות הונגריה הגדולה בשלהי מלחמת העולם השנייה. משטר הרודנות של העוצר מיקלוש הורטי אמנם הפסיק את שיגורם של יהודי ארצו למחנות המוות הגרמניים תחת לחץ בינלאומי, אך אחרי שהגרמנים כבשו את הונגריה, בסיוע בני ברית מקומיים הם הצליחו תוך כחצי שנה לרצוח כחצי מיליון מיהודי הונגריה.
אימרה וורשני נולד בעיירה מגיוסו במזרח הונגריה. משפחתו הגדולה, הורים ושבעה ילדים, עברו כמו רבבות יהודים אחרים לגור באזור בודפשט, ושם נשלחו על-ידי הרשויות לעבודות כפייה במפעלים סמוכים. לאחר כמה שבועות, ביוני 1944, הועמסו כל העובדים במפעל שלו על קרונות רכבת ונשלחו לאושוויץ. היה זה אחד הטרנספורטים הראשונים מבודפשט.
הפעם האחרונה שראיתי את הוריי
"לא ידענו להיכן הגענו", נזכר וורשני בקולו החרישי, "על הרציף עמד איש שעשה סלקציה. אחר כך סיפרו לי שזה היה מנגלה. כל הילדים שהיו מתחת לגיל 14 נשלחו מיד לתאי הגזים. עוד לא הייתי בן 14, אך למזלי הרב היו לי כתפיים רחבות ונראיתי מבוגר יותר. זו הייתה הפעם האחרונה שראיתי את הוריי, ולא ידעתי זאת. גם אחי הצעיר ביותר נשלח לתאי הגזים".
"ותיקי אושוויץ-בירקנאו המליצו לי לא להישאר שם, ודחקו בי להצטרף לתור של אנשים, שנשלחו לעבוד במחנה מולדורף, סמוך לדכאו שבגרמניה", המשיך וורשני. "התנאים שם היו איומים ונוראיים. כל מי שלא יכול היה לעמוד בקושי הפיזי נרצח - או במקום, או שנשלח לתאי הגזים במחנות אחרים".
לאחר המלחמה, תחת המשטר הקומוניסטי, הצניע וורשני את יהדותו - כמו רבים אחרים ששרדו את השואה - ונמנע מלספר מה עבר עליו. כיום הוא מתחרט על כך ששתק זמן רב מדי. "אני מפחד", הוא הודה, "לא בגללי. אני כבר זקן מדי. אני מפחד על בני ועל שני נכדיי. לא רק אני לא דיברתי. הונגריה כולה לא דיברה. רק עכשיו, כעבור 70 שנה, מתחילים לדון בכך, אך לא מספיק".
פרס יקרא לפעול נגד אנטישמיות
אירועי "מצעד החיים" השנה יעמדו בצל שואת יהודי הונגריה לא רק בגלל ההיסטוריה, אלא גם בצל
המתרחש בהווה: האנטישמיות הגואה בחברה הגרמנית, פריחתו של הימין הפשיסטי ואוזלת ידה של הממשלה, שגובלת בשיתוף פעולה בשתיקה, נוכח השתוללות הקיצוניות הגזענית.
בניסיון לעורר את העולם מאדישותו, תתקיים היום צעדת מחאה המונית ברחובות בודפשט, ששיאה יהיה בעצרת נגד הימין הקיצוני שתיערך מחוץ לתחנת הרכבת קלטי. בהודעת וידאו שתוקרן בפני הנוכחים יקרא הנשיא שמעון פרס שלא לעבור בשתיקה על גילויי האנטישמיות, השנאה והגזענות שנרשמים בהונגריה ולא לאפשר לרוח הנאציזם להיות חלק מעולמנו.
נשיא הונגריה יאנוש אדר, מקורבו של ראש הממשלה השמרני ויקטור אורבאן - שמואשם בכך שאינו עושה די כדי להילחם בימין הקיצוני בארצו - יהיה אורח הכבוד ב"מצעד החיים" באושוויץ. הוא יגיע לאתר מחנה ההשמדה מחר ויישא נאום במקום. מארגני "מצעד החיים" מייחסים חשיבות סמלית רבה לנוכחותו של הנשיא ההונגרי, אך אינם צופים שהוא ינצל את המעמד כדי להכיר בחלקה של ארצו בשואה.
לפנייה לכתב/ת 
