פרס: לא להתעלם מעליית ימין קיצוני באירופה
בנאום בפתיחת יום הזיכרון לשואה ולגבורה הדגיש הנשיא את התחזקות הימין באירופה: "מדינת ישראל היא הרתעה מפני עוד שואה". נתניהו ערך הקבלה: "גם כיום, בגלל איראן, העולם על פי תהום". לבני התייחסה בטקס להתנהלות המדינית: "לא לאפשר לאירוע האפל להשתלט על החלטותינו"
מדינת ישראל מרכינה הערב (יום א') ראשה לזכר שישה מיליון יהודים שנרצחו על ידי הנאצים מאז עלייתם לשלטון ועד סיום מלחמת העולם השנייה. יום הזיכרון לשואה ולגבורה, 71 שנה אחרי מרד גטו ורשה, מצוין ברחבי הארץ בשורת אירועים. נשיא המדינה שמעון פרס נאם בעצרת המרכזית במוזיאון "יד ושם" בירושלים ואמר: "כל אחד מאתנו נושא בלבו את היגון של אחינו שהושמדו, כמו את הגאון שבתקומת ישראל. ישראל היא מצבת יגון על מותם. ללא מדינה היינו נאלצים להוסיף לחיות על חולשתנו. מדינת ישראל אינה תופעה מזדמנת". במקביל, באמפי "משואה" שבקיבוץ תל יצחק מתקיימת עצרת נוספת בהשתתפות שרת המשפטים ציפי לבני והרמטכ"ל בני גנץ. ynet העביר שידור חי מהעצרת בתל יצחק.
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה - כתבות נוספות:
- "קול הזעם לא יידם לעולם". השבוע לפני 69 שנה
- שומרי האוצר של היהודים מחפשים יורש
- הפרטיזן הגיבור: "לא צריכים אותי פה"
- "רעב איום, תנאים בלתי אנושיים עברו עלינו"
- פי 3 מקרי אלימות בעשור: 'אנטישמיות לשמה'
בדבריו התייחס פרס גם לעצירת המו"מ המדיני מול הפלסטינים בשבועות האחרונים, וקרא לא לקטוע את החתירה להסדר: "ישראל שואפת לשלום. בין אנשים ובין עמים. לשלום עם קרובים ולשלום עם רחוקים. אנו רודפים שלום מפני שאנו רודפים צדק לכל אדם. אני אומר בביטחון מלא: אנו חזקים להדוף סכנות. אין להיבהל מאיומים ואין להתייאש מהשלום. כבן העם היהודי אינני רשאי ואיני מסוגל לשכוח את זוועת השואה. כאזרח מדינת ישראל אעשה כל אשר לאל ידי שלנאצים לא תהא תקומה. כאדם אעשה כל הניתן להשכנת שלום בין עמים. בין גזעים. בין דתות ובין לאומים. רוחנו באמונותינו לא פחות מאשר ביטחוננו בחרבותינו".
נתניהו: השכבות המשכילות לא זיהו
יום הזיכרון לשואה ולגבורה הפך גם נושא מרכזי בדיון המדיני סביב הפסקת השיחות בין ישראל והפלסטינים. יו"ר הרשות אבו מאזן פרסם הודעה חריגה ובמסגרתה הגדיר את השואה "הפשע הנתעב ביותר שידעה האנושות בעידן המודרני". מנגד טען ראש הממשלה נתניהו שארגון חמאס מעוניין שתתקיים שואה נוספת.
בנאומו ב"יד ושם" טען ראש הממשלה בנימין נתניהו שתוצאותיה המחרידות של מלחמת העולם השנייה נבע בין היתר מהחשש של המערב מעימות עם היטלר, וכהרגלו הקביל בין גרמניה הנאצית לאיראן של היום: "מנהיגי המערב ביקשו להימנע מעימות בכל מחיר. הנחת יסוד זאת לא הייתה נחלת רק המנהיגים אלא גם של העמים עצמם ובעיקר השכבות המשכילות. מנהיגים בודדים כמו צ'רצ'יל ראו את גודל האיום שהציב הנאציזם לאנושות. מנהיגים מעטים בקרבנו היהודים, ובראשם זאב ז'בוטינסקי, התריעו מפני החורבן המתקרב ובא. אבל הם ספגו ביקורת נרחבת. במקום הזה אמרתי פעמים רבות שעלינו לזהות סכנה קיומית בזמן ולפעול נגדה בזמן".
נתניהו הוסיף שהיום עומדת ישראל בפני סכנה ממשית, "כשאיראן קוראת להשמיד אותנו. זו הסיבה שהיא מקימה מתקן מים כבדים, זו הסיבה שהיא מפתחת טילים בין יבשתיים שיאיימו על העולם כולו. כמו אז גם היום יש מי שמבטל את הרטוריקה הקיצונית של איראן כנובעת מצורכי פנים. כמו אז גם היום מי שאומר זאת משלה את עצמו וטועה טעות היסטורית. עסקה כזאת תביא את העולם כולו אל סף התהום, אני מקווה שלקחי העבר הופקו.
"בניגוד למצבנו בשואה כשהיינו עלה נידף חסרי ישע, היום יש לנו כוח רב מאוד להגן על עצמנו והוא מוכן לכל משימה. הוא מושתת על חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. זה הוא שאפשר לנו לבנות את מדינת ישראל. כראש ממשלה אינני חושש להגיד את האמת בפני העולם. זו לא רק זכותי אלא חובתי. אני חש חובה זאת תמיד, אבל בייחוד ביום הזה".
לבני: "בחרנו להתמודד באמצעות זיכרון"
השרה לבני, שנשאה דברים בעצרת הממלכתית בקיבוץ תל יצחק, התייחסה להשפעה של השואה על קבלת ההחלטות של מדינת ישראל ב-2014: "לצד הזיכרון, המזכיר לנו לאן רוע, שנאה ואוזלת יד עלולים להוביל, חשוב גם שלא נאפשר לאירוע האפל הזה להשתלט על החלטותינו ועל העתיד שלנו. חשוב שננחיל לישראלים הצעירים, אלה שלומדים על השואה, את ההבנה העמוקה והמשמעות ההיסטורית הנכונה.
"אזרחי ישראל אינם עומדים היום בפני אותן סכנות שמולן ניצבו יהודי אירופה המפוזרים. כן, מדינת ישראל של 2014 היא עדיין מדינה מאוימת, ויש גם מי שמסרבים להכיר בקיומנו ופועלים לסילוקנו מהמפה העולמית בכל דרך – אך היא גם מדינה עצמאית וחזקה. חזקה מספיק כדי להתמודד עם האיומים. חזקה מספיק בשביל להיות חלק מהעולם, ולא רק להתכנס לתוך עצמה בתחושת גטו. חזקה מספיק כדי להילחם באויביה, וחזקה מספיק כדי לכונן שלום עם שכניה, אם וכאשר יעמוד מולה השותף שיהיה נכון לכך גם הוא".
על ההשפעה של זיכרון השואה על חייה הפרטיים אמרה השרה לבני: "נולדתי כאן, במדינת ישראל החופשית. הוריי והוריהם עזבו את אדמת אירופה ועלו ארצה שנים לפני שהשתלט עליה הרוע, ולמרות זאת, כמו ישראלים רבים אחרים, השואה היא חלק מחיי הפרטיים. בחירתה הבלתי-אפשרית של סופי ליוותה אותי עם לידת בני השני, והשאלה מהי ההחלטה הנכונה – עבור הילדים אם יש כזאת – ברכבת הנוסעת אל המוות, לא הרפתה עד שבגרו.
"זר לא יבין איך במדינה חזקה וחופשית השואה – היסטוריה בת שבעה עשורים – עדיין קיימת כצל על חיינו. התשובה פשוטה: כי בחרנו, כאומה, להתמודד עם הטראומה באמצעות הזיכרון, ולא הדחקה".
בינתיים באירופה: האנטישמיות מתחזקת
לקראת יום הזיכרון התריעו היום חברי פרלמנטים מרחבי אירופה מפני תחייתה של האידיאולוגיה הנאצית ברחבי היבשת ומפני התחזקות האנטישמיות. בכנס שנערך עם פתיחת אירועי "מצעד החיים" בהונגריה, הזהירו צירי פרלמנט מיוון, פולין, בלגיה וספרד, כי גל הלאומנות השוטף מדינות רבות באירופה טומן בחובו החייאה של רעיונות נאציים ופשיסטיים. אותם חברי פרלמנט התריעו בעיקר על התחזקות השנאה בפניה המודרניים: הקריאות לחיסול מדינת היהודים, ישראל.
בדו"ח שהציג מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב צוין שבשנת 2013 נמנו באירופה 554 אירועי אנטישמיות אלימים, שבוצעו תוך שימוש בנשק או בלעדיו, הצתה, ונדליזם ואיומים ישירים נגד בני אדם, בתי כנסת, מרכזים קהילתיים, בתי ספר, בתי קברות, אנדרטאות ורכוש פרטי. מספר זה מהווה ירידה של 19% במקרים אלה, אך לפי הדו"ח מספר ההתקפות הישירות על בני אדם כאמור עלה.
חלוקת האירועים מצביעה על 25 התקפות בנשק, 98 מקרי אלימות ללא נשק, 9 הצתות, 89 מקרים של איומים ישירים ו-333 מקרים של ונדליזם. ההתקפות כוונו כלפי 185 בני אדם, 67 בתי כנסת, 52 מרכזים קהילתיים ובתי ספר, 90 בתי קברות ואתרי זיכרון ו-160 נכסים פרטיים. מספר האירועים הגבוה ביותר מגיע מצרפת - 116 בהשוואה ל-200 ב-2012, וירידה במקרי האלימות נרשמה גם בפולין, באיטליה, אוסטרליה וארצות הברית. לעומת זאת, הייתה עלייה במקרי אלימות בבריטניה, קנדה, גרמניה ואוקראינה. במהלך העשור האחרון (2014-2004) היה מספר האירועים האלימים גבוה פי 3 מאשר בעשור שלפניו.
צעדה למען החיים: לצלוח את הבירוקרטיה
כ-250 בני אדם התאספו אחר הצהריים בכיכר הבימה בתל אביב לצעדה תחת הכותרת "למען החיים", שמטרתה לסייע לניצולי שואה ולהגברת מודעות למיצוי זכויותיהם. את הצעדה ארגנה עמותת "אביב", והמשתתפים נשאו שלט "צדק חברתי מתחיל בניצולי השואה". בין המשתתפים היו השופטת בדימוס דליה דורנר, ח"כ רונן הופמן (יש עתיד) והחכ"ית יפעת קריב (יש עתיד), שמכהנת כיו"ר השדולה למען ניצולי השואה בכנסת.
סמנכ"לית עמותת "אביב", עו"ד חגית בן מרדכי: "אנחנו צועדים כדי להזכיר שבישראל חיים יותר מ-180 אלף ניצולי שואה - רבע מהם בתנאי בעוני. בשבע שנות פעילות העמותה אנחנו רואים כמה בירוקרטיה קשה צריכים לצלוח בדרך למיצוי הזכויות. לאחרונה חלו כמה שינויים לטובה בנושא אבל עדיין לא מספיק".
על פי העמותה למעלה ממחצית הניצולים אינם ממצים את מלוא זכויותיהם. הרמן קופר (82), ניצול שואה תושב חולון שהשתתף בצעדה, אמר: "לצעוד כאן זו חובה של כל אדם שיש לו מצפון. בישראל אנו נתקלים באדישות והאנשים פה בעמותה מוכיחים שלא אצל כולם זה כך. אשתי ואני מסתדרים, אך כיום מסתפקים במועט ולא מרשים לעצמנו מותרות. אני חשבתי שלא מגיעה לי תמיכה כי נתקלתי בסירוב של האוצר, אבל העמותה סייעה לי בהגשת בקשה מחודשת וזכיתי לקצבה חודשית וזכויות. אני ממליץ לניצולים להסתייע בהדרכת העמותה".
בערב מתקיים בתיאטרון "הקאמרי" טקס של עיריית תל אביב בנושא: "1944 - יהודים על קו הקץ, בין חיסול לשחרור". בטקס הדליקו ניצולי שואה נרות לזכר הקורבנות, והוקראו מכתבים, שירים, סיפורים ועדויות של ניצולים ושל הנספים.
לפנייה לכתב/ת 
