קתרין זומר נוסעת לאושוויץ ב"רכבת החיים"
קתרין בת ה-75 שרדה את השואה בזכות יותר מנס אחד. אתמול היא עלתה על "רכבת החיים" מבודפשט לאושוויץ, והטיחה האשמות בממשלתה: "היא טוענת שנאבקת בימין הקיצוני, ובפועל עושה דבר אחר"
שלוש פעמים ניצלה קתרין זומר ממוות במלחמת העולם השנייה. בגיל 6 נלקחה הילדה הקטנה עם אמה, אחיה ועוד מאות יהודים על-ידי אנשי המפלגה הפרו-נאצית "צלב החץ" לאחת מההוצאות להורג ההמוניות שביצעו הפשיסטים ההונגרים בלבה של בודפשט. זומר, היום בת 75, זוכרת את האנשים שנעמדו בשורות ארוכות לאורך גדת הדנובה והמתינו בתור למותם. אלה שניצבו בשורות הראשונות נורו וגופותיהם הושלכו למימי הנהר, בהם ילדים רבים ותינוקות. "תינוק אחד התחיל לבכות, וכל האחרים הצטרפו אליו", מספרת זומר.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה - כתבות נוספות:
הנכד של הנאצי במצעד החיים: "מחפש מחילה"
הקהילה היהודית בברלין קמה לתחייה
ברחו על עגלה וסוס: סיפורה של סימה שניט
היא עצמה ניצלה ממוות במקרה הזה בזכות אדם גבוה וחייכני, שהגיע למקום לאחר שמישהו מדיירי הבתים הסמוכים צלצל לשגרירות השבדית. האיש המסתורי שוחח עם פעילי המפלגה הפרו-נאצית והצליח לשכנע אותם לשחרר רבים מהילדים ומהנשים. מאוחר יותר סיפרה לה אמה כי האיש היה הדיפלומט השבדי וחסיד אומות העולם, ראול ולנברג.
הניצולים הועברו אז לגטו המרכזי של בודפשט, וקתרין, אמה ואחיה שוכנו עם יהודים רבים אחרים בדירה ריקה, שהיו בה רק כמה שמיכות. אביה של קתרין נשלח למחנה עבודת כפייה, שם נרצח באכזריות. בערב חג המולד, כחודש לפני שחרורה של בודפשט מידי הנאצים, נפגעה בירת הונגריה מהפצצה אווירית כבדה של בעלות הברית וגג ביתה של משפחת זומר בגטו קרס מההדף. קתרין ויקיריה ניצלו בנס, אך מצאו את עצמם שוב נאספים על-ידי הפשיסטים ההונגרים. הפעם זיהתה אם המשפחה הזדמנות להימלט והצליחה לברוח עם ילדיה לבית חולים שבדי, שבו מצאה מקלט עד לכניעת הנאצים.
אמש (יום א'), כמעט 70 שנה אחרי אותו יום, עלתה קתרין על "רכבת החיים" שיצאה מבודפשט לאושוויץ, בסיומו של "מצעד החיים ההונגרי" שנערך תחת אבטחה כבדה ביותר ברחובותיה המרכזיים של בירת הונגריה. משלחת רבני חב"ד שהשתתפה במסע החיילי הובילה את מאות הנוסעים נרגשים אל מחוץ לתחנת הרכבת של העיירה אושוויינצ'ים. הנסיעה ארכה 11 שעות ובמהלכה שרו הנוסעים "הבאנו שלום עליכם".
אילן מור, שגריר ישראל בהונגריה שנסע עם המשלחת, אמר ל-ynet: "שקשוק גלגלי הרכבת, הצפירות, המסע ברחבי פולין עד לתחנת הרכבת והשלט הענק 'אושוויינצ'ים', העבירו בי צמרמורת והחזירו אותי 70 שנה אחורה, אבל הפעם, נגיע לאושוויץ כמנצחים ונחזור משם". ראש קהילת יהודי הונגריה, גאבור הייזלר, סיפר שלפני הנסיעה שאל את אמו בת ה-88, רוז'ה, שנשלחה לפני 70 שנה על ידי הנאצים ובעלי בריתם ההונגרים למחנה ההשמדה, איך עברה עליה הנסיעה אז.
"היא סיפרה שהם נסעו ברכבת חמישה ימים, בלי אוכל ובלי מים", סיפר הייזלר. "באחת התחנות בדרך, בן דוד שלה הושיט את ידו מבעד לחרכים וביקש מעט מים. מישהו בחוץ היכה את היד באכזריות והם נותרו בלי מים". לדברי הייזלר, נוכחותו של נשיא הונגריה יאנוש אדר, אורח הכבוד של האירוע, תעביר מסר חשוב לא רק ליהודי הונגריה, אלא לכל אזרחי המדינה שעליהם להכיר בשואה ובהיסטוריה כולה.
הקהילה היהודית והרשויות המקומיות חששו מפני ניסיונות של מפלגת הימין הקיצוני "יוביק" - שהוגדרה באחרונה על-ידי בית משפט הונגרי כניאו-נאצית - לפגוע במשתתפים, שביקשו באותה ההזדמנות גם למחות על התחזקות הימין הקיצוני והאנטישמיות בהונגריה.
המתיחות הרבה סביב המצעד השנה נבעה לא רק מהצלחתה של "יוביק" בבחירות לפרלמנט ההונגרי לפני שלושה שבועות, אלא גם נוכח "מלחמת הזיכרון" שמתנהלת בנוגע לאירועים לציון 70 שנה לשואת יהודי הונגריה. במסגרת הזו, הממשלה השמרנית פועלת באופן שיטתי להצניע את חלקם של ההונגרים בהשמדת היהודים ולהציג את הונגריה כקורבן של הכיבוש הנאצי.
"'יוביק' היא בושה להונגריה", אומרת זומר, "זו בושה שאנשים כאלו יושבים בפרלמנט ההונגרי ובושה שהממשלה שלנו רוצה לבנות ליד הפרלמנט אנדרטה לכל קורבנות המלחמה - כלומר גם לאלו ששלחו אחרים למוות. זו בושה שהממשלה שלנו אומרת דבר אחד, טוענת שהיא נאבקת בימין הקיצוני, ובפועל עושה דבר אחר".
"זכר ההיסטוריה כבר לא מספיק"
חברי פרלמנטים ברחבי אירופה מתריעים בתקופה האחרונה מפני תחייתה של האידיאולוגיה הנאצית ביבשת ומפני התחזקות האנטישמיות - בעיקר בפניה המודרניים: הקריאות לחיסולה של מדינת היהודים, ישראל. בכנס מיוחד שנערך אתמול במקביל לפתיחת אירועי "מצעד החיים" בהונגריה, הזהירו צירי פרלמנט מממשלות יוון, פולין, בלגיה וספרד כי גל הלאומנות השוטף מדינות רבות באירופה משקף תחייה של רעיונות נאציים ופשיסטיים.
הנציגה הבלגית ויויאן טייטלבאום - שמשפחתו של אביה נספתה באושוויץ - העריכה כי השתוללות האנטישמיות בארצה כיום נובעת מהיעלמות "מטריית המגן של הזיכרון", שהייתה קיימת בעשרות השנים האחרונות. "כיום ההיסטוריה והחוקים אינם מספיקים כדי למנוע אנטישמיות",
הדגישה טייטלבאום, והוסיפה כי האנטישמיות הקיימת בארצה מתבטאת בין היתר ב"נאציפיקציה" של ישראל. "ישראל הפכה ל'יהודי' בקרב מדינות העולם. האנטישמיות חופשית, ואם אתה מגיב על כך מאשימים אותך בפרנויה", ציינה.
"קיים יחס מפלה לרעה כלפי ישראל", העיד אף המחוקק הפולני יוזף פיניור, מבכירי תנועת "סולידריות" שנאבקה במשטר הקומוניסטי. הוא קשר את האנטישמיות המסורתית והמודרנית הגואה לשנאת הזרים שפושטת בחברה האירופית וחודרת אף לתקשורת ולאקדמיה. "מחובתנו כפוליטיקאים להיאבק באנטישמיות ולערוב לזכותו של העם היהודי להיות חבר שווה זכויות במשפחת העמים העולמית", אמר.
נשיא המדינה שמעון פרס שלח מסר דומה בהודעת וידאו שהוקרנה באירוע המרכזי של "מצעד החיים" ההונגרי, מול תחנת הרכבת בבודפשט. "גילויי אנטישמיות, שנאה וגזענות, קלים או כבדים, מטילים בושה על עולמנו ואסור לנו לעבור עליהם בשתיקה. אסור לנו לאפשר לרוח הנאצים להיות חלק מעולמנו", הדגיש הנשיא.
לפנייה לכתב/ת 
