מה הגורם האמיתי שמונע מכם להצליח בחיים?

מה עוצר אותנו? מה תוקע אותנו? מהו הדבר שעומד בדרך להגשמת החלומות שלנו? מהו המכשול שאם נצליח לחלוף מעליו נפרוץ לעצמנו את הדרך אל האושר?

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

הכתבות הקודמות בסדרה:

• מהם שני הדברים שמעכבים התקדמות בחיים?
• לוותר = להשתחרר. כך תפסיקו לריב עם כולם
• כלים להצלחה: איך תגשימו את מה שחשוב לכם
  

נניח שאתם יודעים מה אתם רוצים וכבר הגעתם להחלטה, וכל שנותר הוא רק ליישם אותה. למשל, אתם רוצים לרזות, להחליף עבודה, למצוא בן זוג או לכתוב ספר. זה הדבר שאתם הכי רוצים בעולם, משתוקקים אליו וחושקים בו. אבל משום מה אתם לא עושים אותו. אתם נמנעים, קופאים, ממשיכים לזלול או נותרים מתוסכלים במקום העבודה, מסרבים להצעות מחברות לשידוך של בחור חמוד או בוהים שעות במסך במקום להעז ולכתוב.

זה קורה כי מישהו בתוך הראש שלכם מסביר לכם ומשכנע אתכם שחבל על הזמן שלכם. לא יצא מזה כלום ולמה להתאמץ בכלל. אתם כישלון, ותמיד הייתם כאלה. ואז אתם משתרעים במיטה, מכסים את הראש בשמיכה, מזילים דמעה או שתיים ומרחמים על עצמכם. כי זה מה שאתם רגילים לעשות. כלומר, לא לעשות.

הבעיה: שיחות פנימיות שליליות

השיחות הפנימיות הללו בינכם לבין עצמכם הן שבולמות אתכם, ומה משותף לכולן? שני דברים: הן שליליות והן מגיעות מהעבר.

אולי ההורים שלך נהגו לבקר אתכם בחריפות ואתם האמנתם להם (כי הם ההורים שלכם), אולי המחנכת בכיתה ד' לעגה לכם ואתם שוכנעתם שהיא צודקת, או שהייתה זו מלכת הכיתה שהשפילה אתכם בפני כולם וחשבתם שזה נכון. אבל היי, אתם כבר לא בני תשע, ואפילו לא בני 16 - אז למה אתם נותנים לאמא, למורה או למלכת הכיתה להמשיך לשלוט בחייכם ולנהל אתכם? איפה אתם? לאן נעלמתם?

הרי המחשבות הללו לא נולדות מעצמן. אתם אלה אלה שחושבים אותן ומייצרים אותן, ואתם האחראים עליהן. אתם בוחרים להשתמש בהן כדי לעצור את עצמכם ולהישאר באותו מקום מוכר, במקום להמשיך הלאה אל הלא נודע.

כשאתם מייבאים מהעבר את המחשבות הללו, את השיחות הפנימיות הללו, אתם לא חיים במציאות, זו שבה אתם בוגרים, אחראים, משוחררים וחופשיים לבחור. אתם תקועים בעבר, מתמלאים רגשות אשמה, כעס, תסכול וחוסר אונים - וחוזרים שוב ושוב על אותו ריטואל.

ממשיכה לזלול למרות תוכניות הדיאטה? הקשיבי לשיח הפנימי(צילום: shutterstock)

מה לעשות כדי להתקדם בחיים?

השלב הראשון הוא להפריד בין המציאות (העובדות) לבין המחשבות (השיחות הפנימיות). ברגע שאתם שמים לב שאלה רק שיחות והן יכולות להשתנות, ואתם אלה שיכולים לשנות אותן - אתם מוזמים לעבור לשלב השני: צמצום והקטנה משמעותית של השיחות. שיחה פנימית היא רק שיחה פנימית, ולא האמת המוחלטת. היא רק עוד אפשרות.

למשל, להמיר את "אני לא מספיק טובה" ב"אני יודעת שאני טובה", או את "אוף, זה לא ילך" ב"אני בטוחה שזה ילך", ואת "יצחקו עליי" ב"אני שם קצוץ". החליפו את "שוב אכזבתי" ב"זה בסדר לפשל", את "אני שונא את עצמי" ב"אני מת על מי שאני", וכמובן, במקום "לא מגיע לי" עברו ל"מגיע לי".

אלה לא משפטי שכנוע עצמי, אלא התבוננות על ה"יש" שבכם, תזכורת למי שאתם באמת.

המילים מעצבות את התודעה, והתודעה מעצבת את המציאות. ככל שהשיח הפנימי חיובי יותר, כך נפתחות עוד אפשרויות ונדלקים עוד אורות. המרחק בין הרצון לביצוע ולהגשמה הולך וקטן, והעתיד מתבהר.

הכיוון נחשף, מסלול ההמראה מתרוקן ממכשולים וממתין רק לך. כל שעליכם לעשות כעת הוא להגיע אליו, לעלות על המטוס, לנופף לשלום לשיחות שהשארתם מאחור ולהמריא אל על.

הכותב הוא מאמן למנהיגות ולתקשורת