ניצול עובדים: כך המדינה מסייעת למעסיקים
עובדים רבים בישראל סובלים מהעסקה נצלנית ופוגענית, המתבטאת בעבודה מעבר לשעות המותרות בחוק, שכר נמוך מהמינימום ועוד. לרגל ה-1 במאי - הגיע הזמן להרים את הראש מול המעסיקים הנצלניים והממשלה שמעלימה עין ולהגיד - די. דעה
למעלה מ-120 שנים חלפו עברו מאז שצוין לראשונה ה-1 במאי, חג הפועלים. למרות ההתקדמות המשמעותית שהושגה במאה האחרונה בתחום, בהן כניסת נושא זכויות העובד למרכז השיח הציבורי, מחאות וחקיקה מתקדמת בדיני העבודה, ממשיכים מעסיקים רבים להעסיק עובדים מעבר לשעות העבודה המותרות בחוק, לשלם שכר נמוך מהסכום המינימאלי הקבוע בו ולהפר ברגל גסה את חוקי העבודה המיועדים להגן על העובדים בישראל.
1 במאי 2014 - כתבות נוספות בערוץ קריירה
- לא גומרים את החודש: עדויות מהשטח
- זכויות עובדים: מה השתנה בשנים האחרונות?
-
2.3 מיליון שקל לבני נוער על פגיעה בזכויות
על אף שהחוק מסדיר את מרבית הזכויות של העובדים המועסקים על ידי ישראלים, רבים מהמעסיקים מפרים אותו ומצב העובדים מתדרדר. כך, מדי שנה פונים לעזרת עמותות הסיוע עשרות אלפי עובדים אשר סובלים בין השאר מהעסקה נצלנית ופוגענית.
עמותת קו לעובד לבדה טיפלה השנה ביותר מ-30 אלף פניות של עובדים המועסקים בישראל, כאשר לקבוצת העובדים הישראלים בלבד הוחזרו בשנה החולפת מיליוני שקלים בגין הפרת זכויותיהם בעבודה. ברוב המקרים אלו עובדים מוחלשים כמו עובדי שמירה וניקיון, עובדים שעתיים ועובדי קבלן, אך לצידם יש גם ובדים בעלי סטטוס מבוסס יותר, המועסקים בחברות גדולות ובעלות שם, במוסדות חינוך ורפואה ואפילו בהיי-טק.
מגמה זו של הפרת זכויות בשוק העבודה ההולכת וגוברת מתאפיינת גם בעניין גובר של הציבור בבירור נושאים הקשורים לזכויות בעבודה. אישור לכך עולה מנתוני אתר "כל זכות", המהווה מאגר מידע מקיף לגבי כלל הזכויות לתושבי ישראל. מנתוני הארגון לשנת 2013 עולה שמתוך יותר ממיליון וחצי גולשים שביקרו באתר, כ-27% פנו בנושאי תעסוקה וזכויות עובדים, נתון מדהים בהתחשב בעובדה שרק כ-6%-8% ביקשו לבחון את זכותם בנושאים הבאים: בריאות, אנשים עם מוגבלויות ועוני.
האחריות: של הממשלה
את האצבע המאשימה בדבר הפיכת צורות העסקה פוגעניות לדבר שבשגרה וגידול הפרת זכויות העובדים יש לכוון דווקא אל המדינה, אשר מתוקף תפקידה אמונה על הפיקוח על המעסיקים ואכיפת החוק. זו, מתרשלת בתפקידה לשמירה על זכויות העובדים, ובמקרים מסוימים קשה שלא לחשוב שהדבר נעשה בכוונת מכוון.
כך למשל, מעסיקים ישראלים המבקשים להעסיק עובדים פלסטינים באזורי תעשייה בשטחים, נדרשים לשלם עבור רישיונות ההעסקה, היטלים וכספים עבור זכויות בסיס סוציאליות המיועדות לעובדים אך פעמים רבות אינן ברות מימוש. המדינה גובה ממעסיקי העובדים הזרים בענף החקלאות היטל העסקה בסך 10%, למעסיקי עובדים בענף הבניין ההיטל עולה ל-15%, ולשאר הענפים ההיטל מאמיר ל-20%. כך, מגיעים בכל שנה רווחי המדינה מאגרות והיטלים בגין העסקת עובד זר למאות מיליוני שקלים.
עלויות אלו מגולגלות לעיתים קרובות על ידי המעסיקים לעובדים, כך ששכר העובד מקוצץ עד כדי תשלום שכר הנמוך משמעותית משכר המינימום. על אף שפגיעה מסוג זה בתנאי ההעסקה הינה תופעה נפוצה ורווחת, המחסור החמור באכיפה מוסדרת על מעסיקים מפרי חוק, לעיתים תוך זריקת האחריות לאכיפה ממשרד ממשלתי אחד לרעהו, מותיר את העובדים ללא מגן, בעוד שהמעסיקים נהנים מכוח עבודה זול בחסות המדינה הנהנת מצידה מההכנסות.
לא פעם, המדינה ממעטת לפעול להבטחת זכויותיהם הסוציאליות של עובדים אלה ונראה כי פעמים רבות אינה מנסה להבטיח ולשמור על זכויותיהם בעבודה. כך למשל, התקנות לבטיחות בעבודה מתמהמהות, עוד שלפי מחקר שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת,במהלך שנת 2013 נפגעו 7,381 איש בענף הבנייה (לעומת שנת 2009 במהלכה נפגעו 6,103 איש).
כך גם לגבי העסקת עשרות בודדות של פקחי משרד הכלכלה, בעוד שבמשק הישראלי מועסקים למעלה מ-2.5 מליון שכירים אומרת דרשני. בנוסף, מחסור במתורגמנים של משרד הכלכלה לשפות העובדים הזרים (כגון מתורגמנים לשפה התאית) יוצר חוסר אונים אצל העובדים ומהווה גורם עיקרי להיעדר אכיפה יעילה בתחום, ועוד ועוד.
דוגמאות אלו, יש בהן כדי להעיד כי המדינה מעודדת היווצרותו של פתח לקיומו של דפוס העסקה פוגעני לעובדים אך רווחי למעסיקים ולממשלה.
כוח עבודה זול במחיר פגיעה בעובדים
הממשלה גם מעודדת העסקת כוח עבודה "זול" במחיר פגיעה שיטתית בזכויות העובדים. כך, משפחתו של חולה סיעודי מקבלת עידוד להעסיק מטפלת סיעודית 24 שעות ביממה 6 או 7 ימים בשבוע, במקום אשפוז בבית חולים גריאטרי בעלות גבוהה בהרבה למדינה. גם החקלאי הישראלי מקבל עידוד להעסיק עובד זר שיעמוד לרשות המעסיק מסביב לשעון, שיעבוד לפחות 10 שעות ביום ולפעמים 7 ימים בשבוע ויהיה מוכן לגור במכולה או בלול של המשק.
במציאות בה הן המעסיקים והן המדינה אינם פועלים להבטחת זכויותיהם של העובדים, יש לפעול למימוש זכויותיהם של העובדים המוחלשים במשק באמצעות כלים נוספים.
כך, ברוח האחד במאי, ולצד הקריאות הרגילות, החשובות לכשעצמן, לעובדים הישראלים להתאגד למען יצירת מאזן כוחות למול המעסיקים, ובכך לאמץ את הדרך האפקטיבית ביותר להגנה על זכויותיהם ולשיפור תנאי עבודתם ושכרם מעבר לתנאי המינימום הקבועים בחוק, יש להחיל קריאה זו, ובריש גלי, גם על העובדים המוחלשים ביותר בשוק העבודה היום, העובדים הזרים.
איגוד אוכלוסיות של מהגרי העבודה בישראל על פי ענפי תעסוקה, באופן אמיתי וכנה, יאפשר ליצור מהפכה בשוק העבודה הישראלי ובהגנה על זכויותיהם של המוחלשים שבעובדים. הצעה זו מתחדדת אלפי מונים על רקע החלטתו הדרמטית של הממונה על יחסי עבודה מטעם משרד הכלכלה השבוע, כי ההסתדרות הלאומית פעלה מטעם המעסיקים בעניין הסכם השכר הקיבוצי עבור העובדים הזרים בענף הבניין, הסכם אשר הפלה אותם לרעה מול העובדים הישראלים.
כולי תקווה כי בקרוב, כלל העובדים בישראל, עובדים שעתיים ועובדי קבלן, עובדים זרים ועובדים פלסטינים, פליטים ומבקשי מקלט עובדים ועוד - כל אלו אשר לעיתים קרובות מדי אינם זוכים לקבלת תנאים בסיסיים המעוגנים בחוק עבור כל עובד בישראל, זכויות כגון שכר מינימום, יום מנוחה שבועי ותנאים סוציאליים מינימאליים ואשר חווים לא פעם זלזול מחפיר מצד המעסיקים ואף מצד הממשלה המעלימה עין ממצבם - ירימו את ראשם לנוכח מציאות קשה זו ויאמרו די.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון "קו לעובד"