זריקת עידוד: סיפורו של אלן פרבר

ותיקי האתלטיקה זוכרים עדיין את ואדים בביקין שחצה בהטלת כידון, לפני למעלה מעשור, את גבול ה-80 מטרים. אחרים זוכרים את אלכס פיינגרט שהטיל, לפני בביקין, מעל ל-70 מטרים. מאז, מקצוע הטלת הכידון הפך לשממה כשגם תוצאות של 60 מטרים הפכו לאירועים חדשותיים.

לא עוד. אלן פרבר מסתמן כמטיל הכידון הבא של ישראל. חיכינו לו תקופה ארוכה, הוא הגיע כנער מלטביה לפני שנה וחצי, אך למרות זאת העברית שלו קרובה ברמתה לזו של צבר. "הרבה שואלים אותי איך אני מדבר ככה עברית, ואני עונה להם שהכל מדיבור עם אנשים. למדתי שנה בכפר הנוער בן-שמן, ושם שוחחו רק בעברית. כל השאר קלטתי באימונים ובתחרויות", אומר אלן פרבר, שיאן הנוער בן ה-18 (68.36 מ'), השולט ללא תחרות במקצוע למרות גילו הצעיר.

זכרונות מוואדים בביקין. אלן פרבר(צילום: טיבור יגר)

בעליית שנות ה-90 לקח זמן לרבים מהעולים ללמוד את שפתנו. אלכס אברבוך יספר כמה זה היה קשה. פרבר כמו קופצת המשולשת, חנה קנייזבה מיננקו מתעקש על עברית-בלבד כבר מתחילת דרכו.

סיפורו של פרבר מתחיל בריגה, בירת לטביה. בגיל 11 אהב משחקי מחשב אבל במקביל רצה לעסוק מספורט. פרבר הקטן ביקש מאימו ויטה, לקחת אותו למגרש האימונים באתלטיקה. "אמא הייתה ספורטאית רב גונית בכמה מקצועות, אבל באף אחד מהם לא הגיעה למקצוענות. היו לה משימות חשובות אחרות להתמודד איתן".

אלן נדלק על הכידון. "זה נראה לי מגניב, להטיל כידון", הוא נזכר. מי שקיבלה אותו היתה המאמנת אינדרה אורסון שעבדה איתו בתחילת הדרך. "בשנים הראשונות לא הגעתי לגמרים בתחרויות, הייתי די חלש", הוא נזכר.

תחילת הדרך לא הייתה פשוטה(צילום: מאיר ארזי )

"למזלי", אומר אלן, "אורסון ידעה להבחין בכל הדברים שמנעו ממני להתקדם. היא הרגישה שאני עצלן, מפונק, בורח לעתים מאימונים, מעדיף משחקי מחשב. כנראה שהיא החזירה אותי לפוקוס הנכון. עובדה, בגיל 15 הייתי רביעי באליפות לטביה לקדטים, ובגיל 16 כבר הייתי סגן אלוף לטביה לנוער עם הטלה בסביבות ה-63 מטרים".

ואז מגיע החלום הישראלי. יום אחד אמא קראה לי ואמרה: "אנחנו עולים לישראל. אני לא רואה עבורך ועבור אחותך הקטנה בלה (כיום בת 4), עתיד בלטביה. יש פה יותר מדי פוליטיקה ופחות עשייה של דברים. ישראל יותר מתאימה לך. קיבלתי את מה שאמרה, ובאמת עלינו לארץ".

בארץ, כצפוי, נוצר קשר עם מכבי ת"א שמרבה לקלוט אתלטים עולים. המאמן המנוסה גרש גרשקוביץ' קלט את הילד שנשלח, במקביל, לכפר הנוער בן-שמן. למד בפנימיה והופיע לאימוני מכבי ת"א. את השנה שעברה, הראשונה שלו בארץ, סיים עם שיא נוער 66.00 מ'.

ואז האמא החליטה לעלות לישראל(צילום: טיבור יגר)

העונה, עבר פרבר אל אקדמית המחוננים במכון וינגייט, והכפיל את כמות אימוניו. לעתים פעמיים ביום, עם שלוש נסיעות בשבוע להדר-יוסף להיות עם המאמן גרשקוביץ'. "יש לי סביבת עבודה נהדרת, כל התנאים. אפילו אלכס אלכס אברבוך, שמאמן את אתלטי מיזונו בוינגייט, עוזר לנו. אצל גרשקוביץ' התקדמתי מאוד".

לפני חודש הוא הטיל את הכידון ל-68.38 מ', וקבע שיא נוער המדרג אותו שלישי בכל הזמנים גם בבוגרים. רק 12 ס"מ חסרים לו להשגת המינימום לאליפות העולם לנוער.

אלן שגובהו 1.82 מ' המתלבשים יפה על 71 ק"ג, לא מודאג. "כבר השנה אני מתכוון להטיל יותר מ-70 מ'. אחר-כך להמשיך בתהליך התקדמות".

כבר בגילו הצעיר הוא שלישי בישראל מבין הבוגרים(צילום: מאיר ארזי )

מהן התכונות שמהוות עבורך יתרון בהטלת כידון?

"מהירות וגמישות. כח? עדיין אין לי מספיק. זה יבוא בהמשך".

מה אתה מאחל לעצמך בעוד 4 שנים כשתהיה בן 22?

" להיות בריא, ושכל הפציעות הקטנות שמטרידות, יחלפו"

שאלתי אותך על הישגים.

"לפני שמדברים על הישגים, הספורטאי צריך להיות בריא".

אבל אל תתרשמו מהיסודיות בלבד. המספר 80 יושב לו חזק בראש. הוא יודע שקודם כל צריך לסמן 70, ושתחלוף עוד תקופת זמן עד שיגיע לקידומת 8. למי שלא יודע, תוצאה של למעלה מ-80 מטרים נחשבת כיום לטובה באליפויות ובתחרויות הגדולות.

ומה תרצה להיות כאשר תהיה גדול?

"ספורטאי מצליח".

צפו בגול הכי מהיר שנכבש השנה