הגיבור החדש של אמריקה / פרשת סטרלינג
קומישינר ה-NBA שהשעה לכל החיים את הבעלים הגזען של הקליפרס, אזר אומץ שלא היה אפילו לקודמו, דייויד סטרן, ואמר בצורה הברורה ביותר – "די לגזענות"! על הדרך, הוא גם עיצב את זהות הליגה לשנים הבאות. שרון דוידוביץ' על הרגע המכונן בספורט האמריקני והמסר לעולם כולו
שלושה חודשים בלבד לאחר שנכנס לתפקיד האיש החזק ביותר בליגה הטובה בעולם, ניצב אמש אדם סילבר למשחק העונה שלו. משחק על כל הקופה. הוא סיים אותו עם סל ניצחון משוגע משלושת רבעי מגרש. עם הבאזר. הקהל עדיין באקסטזה.
עם החלטתו להעניש את דונלד סטרלינג, הבעלים הגזען של הלוס אנג'לס קליפרס, בהשעיה לכל החיים מפעילויות בליגה או בקבוצה (הקבוצה שלו, להזכירכם), יחד עם קנס של 2.5 מיליון דולר – הוא עיצב למעשה את זהותו כקומישינר לשנים הבאות ובעיקר – את פני הליגה.
אדם סילבר – סופרמן במשקפיים
זהו הסיפור על היהודי הממושקף והצנום בן ה-52, אשר הפך בן לילה לגיבור של אמריקה. נכון לבוקר זה, סילבר הוא הסופרמן, הבאטמן והספיידרמן של ארה"ב. ברק אובמה נאם בשבת כי "אדם סילבר הוא נבון, אני בטוח שיעשה את ההחלטה הנכונה". סילבר נענה לאתגר וביצע אותו בשלמות.
האזינו לדברים הגזעניים שהשמיע סטרלינג
סילבר נכנס בפברואר לנעליו של דייויד סטרן, מי שנחשב כנראה למנהל הטוב ביותר בתולדות הספורט האמריקני. האיש שלקח ליגה גוססת והפך אותה ב-30 שנה לאחד המותגים החזקים בעולם. לכאורה, נעליים גדולות מדי. אבל כבר בצומת הדרכים הראשון שלו – הוא התעלה על קודמו.
על אף אינספור אירועים חריגים ומעוררי מחלוקת מצד סטרלינג במשך השנים, דייויד סטרן נמנע מלהעניש את הבוס של הקליפרס. טענו כי אפילו הוא, עו"ד יהודי ממולח, מפחד להתמודד ראש בראש במשפט מול עו"ד יהודי ממולח אחר, שמא יפסיד. והופ, בא עו"ד יהודי ממולח שלישי ועשה לכולם בית ספר. בלי פחד, בלי חשש. עם קול תקיף שאומר – "די לגזענות!".
ה-NBA – אור לגויים
ה-NBA נחשבה לפורצת דרך בתחום החברתי. היה בה את הבעלים השחור הראשון (רוברט ג'ונסון, שארלוט), הנשיא ההומוסקסואל הראשון (ריק וולטס, פיניקס), את ביל ראסל שהפך לאגדת ספורט בשנות ה-60 וגם את השחקן הפעיל הראשון שיוצר באופן מוצהר מהארון (ג'ייסון קולינס).
ההחלטה אמש עומדת בשורה אחת עם אותן אבני דרך, בליגה בה 80 אחוז מהשחקנים הם שחומי עור. הליגה הוכיחה, שוב, כי תנהג ביד קשה נגד כל מעשה של בורות או חוסר סובלנות כלפי האחר. היא תמשיך בקו המנחה אותה תמיד – להקיא מתוכה את מי שסוטה מדרכה. והיא עושה זאת טוב יותר מכולם.
למשל: פיפ"א החליטה להעניש את ברצלונה באיסור קנייה בשל עבירה על חוק העברת הקטינים, אבל מהר מאוד הסכימה לדחות את העונש, רק בגלל שלא ניתן מספיק זמן לערעור. את הקלות הבלתי נסבלת הזו של "העברת דף", ה-NBA לא מוכנה לקבל. היא מעולם לא הייתה מוכנה.
סטרלינג אינו הבעלים הראשון שמושעה מהקבוצה שלו עצמו. בשנת 2000, גזר סטרן על גלן טיילור, הבעלים של מינסוטה, השעיה של 10 חודשים וקנס של 3.5 מיליון דולר, לאחר שניסה לעקוף את הגבלי תקרת השכר.
הפעם זה הדבר האמיתי. לא עוד פרסומות חביבות שאומרות "no to racism", לא עוד תמונות סימפטיות של שחקנים מצטלמים עם בננה. הכל טוב ויפה, אבל כאן יש כאן אמירה, חזקה ואיתנה. אמירה עם משמעות. כזו הפונה לכל הליגות המקצועניות באשר הן ואומרת – בואו, תלמדו מאיתנו.
לדיון, מעקב ותגובות – עמוד הטוויטר של שרון דוידוביץ'
אמריקה – ארץ ההשעיות הבלתי מוגבלות
קווין ג'ונסון, רכז עבר, ראש עיריית סקרמנטו וכיום נציג ארגון השחקנים בפרשה הנוכחית, אמר אמש כי "זהו רגע מכונן בהיסטוריה". לא בטוח שהוא הגזים.
150 שנה לאחר חיסול העבדות, אמריקה מוכנה גם לחסל את "מנטליות האחוזה". אמריקה אמרה בקול גדול – בעל המאה הוא לאו דווקא בעל הדעה. גם אם זה ביתך הפרטי, אינך יכול לנהוג ולעשות בו כרצונך. כסף לא קונה הכל, גם לא את הזכות לנהוג באחרים בזלזול. כל אחד יכול להיענש.
נאום המוקה. קברניטי הכדורסל בישראל העדיפו להבליג
אצלנו למשל, זה לא היה קרה. אצלנו, אנשים שמציגים לראווה תורת גזע ייחודית אשר מבדילה בין אנשים כהי עור לבין אלה שהם רק "מוקה", הופכים להיות מאמנים נחשקים, פרשנים לאומיים וכוכבי טלוויזיה, ללא שום ענישה מינימלית. באמריקה לא מוכנים לסבול את זה. או שתתיישר על פי כללי החברה, או שלא תהיה חלק ממנה. ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, עשתה זאת שוב.
דונלד סטרלינג – לא רק מחשבה גזענית
ויש גם את הצד של סטרלינג. כעו"ד, גם הוא ודאי יודע כי ספק אם קיים בית משפט בעולם אשר היה מטיל עונש כזה, אם בכלל, במקרה דומה.
"משטרת המחשבות" – זה הביטוי שעולה לראש בנוגע לעונש הכבד שהוטל על הבוס העשיר. באיזו זכות מחליטים להעניש אדם על דעתו הפרטית, מחשבתו, אשר הביע באופן פרטי? על פניו, סוגיה מעניינת שחוצה בגבול בין דמוקרטיה לדיקטטורה וראוי להעמיק בה. אבל לא כשמדובר בדונלד סטרלינג.
לא כשמדובר באדם אשר נתבע ב-2009, על ידי הג'נרל מנג'ר שלו לשעבר (אלג'ין ביילור, אגדת NBA ואפרו-אמריקני, כמובן), כי התננהג בצורה גזענית ובוטה כלפיו וכלפי שחקנים שחורים בקבוצה. לא כשמדובר במי שהפסיד ב-2006 בתביעת ענק על סך 2.7 מיליון דולר, בשל הפליה על רקע צבע עור בבניין דירות אשר ברשותו, מכיוון שלא אפשר למכור לדיירים שחומי עור. לא כשמדובר באדם בעל התנהגות גסה ואינספור מעשים דוחים בעל אופי גזעני, שוביניסטי ונבזי.
יש אנשים שאתה לא מוכן שיהיו חלק מהחברה שלך, חזקים ככל שיהיו. דולנד סטרלינג הוא כזה. ורק לאנשים מסוגו של אדם סילבר, יש את האומץ להתמודד איתם.
