בעלי שליטה יחויבו לחשוף מקורות מימון
הוועדה לבחינת הסדרי החוב במשק, בראשות מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, הגישה היום את המלצות הביניים שלה. בין היתר כוללות ההמלצות הטלת חובה על גוף או אדם שרוכש שליטה בתאגיד - לחשוף את מקור ההלוואות שלקח, כדי לממן את רכישת המניות שמקנות לו שליטה בתאגיד
הוועדה לבחינת הסדרי החוב במשק - בראשות מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן - הגישה היום (ד') את המלצות הביניים שלה. ההמלצות כוללות הטלת חובה על גוף או אדם שרוכש שליטה בתאגיד לחשוף את מקור ההלוואות שלקח על מנת לממן את רכישת המניות שמקנות לו שליטה בתאגיד.
- ועדה בראשות יעל אנדורן תבחן את הסדרי החוב
- הוועדה לבחינת הסדרי החוב יוצאת לדרך
- אושר בכנסת: תספורות יחוייבו פיקוח בימ"ש
כמו כן, יחוייב בעל שליטה בתאגיד ליידע את המשקיעים בנוגע למניות של התאגיד ששועבדו כנגד חובות אחרים שלו.
עוד ממליצה הוועדה לחייב גורם המבקש לרכוש שליטה בתאגיד לדווח על אירועים בעברו העסקי, שבהם נתקל בקשיים לפרוע את חובותיו. הגופים הפיננסיים (בנקים, חברות ביטוח וקרנות פנסיה) יחוייבו להביא פרטים אלה בחשבון והמפקח על שוק ההון והמפקח על הבנקים יידרשו לוודא כי הם עושים זאת כראוי.
המלצה חשובה נוספת היא להגביל את היקף החוב שיכולה קבוצה עסקית אחת לצבור. קבוצה עסקית (ולא חברה בודדת) לא תוכל לצבור חוב שעולה על 5% מסך האשראי במשק ותידרש לדווח לרשויות כאשר היקף החוב יעלה על 3% מסך האשראי במשק.
אנדורן: "הסדר חוב לא תמיד לטובת המשקיעים"
"ראינו שבשנים האחרונות, חברות רבות הגיעו למתווה של הסדר חוב, והתוצאות לא תמיד היו לטובת המשקיעים", אמרה היום אנדורן. "התוצאות הללו הובילו הן לפגיעה במשקיעים עצמם, הן לפגיעה באמון הכללי של משקיעים בשוק ההון והן לפגיעה במוסדות הפיננסיים".
הוועדה בחנה את המקור לכשלים הללו, וממליצה לחלק את שלב הטיפול בהסדרי חוב ל-3 שלבים: בשלב הראשון, כאשר בעלי החברה חוששים מהתפתחות של בעיה פיננסית, תוכל החברה לפנות מיוזמתה למינוי נציג הסדר חיצוני, שיפעל להבראת החברה.
בשלב השני, שיגיע במידה שהחברה כבר תהיה בקשיים כספיים - אך עדיין תעמוד בתשלומי פירעון החובות שלה, ימונה נציג מיוחד מטעם בעלי החוב של החברה. בשלב זה ייאסר על החברה לחלק דיבידנדים ולחצום על עסקאות בעלי עניין.
בשלב השלישי, שיבוא המידה שהחברה לא תעמוד בפירעון חובותיה, ימונה לה מנהל מיוחד מטעם כונס הנכסים הראשי או ייכפה עליה הליך משפטי. החברה תוכל להימנע מתהליך זה במידה ש-75% מנושיה יהיו סבורים שהוא אינו משרת את טובתם.
"החלוקה לשלבים תיצור תמריץ לחברות להגיע להסדר מוקדם יותר, לפני שהיא מגיעה לשלב שבו היא אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה", ציינה אנדורן. "מינוי מנהל חיצוני בשלב של אי עמידה בחובות, ימנע את ניגוד העניינים שקיים כיום בין בעל השליטה לבין בעלי החוב".
בוועדה חברים, בנוסף לאנדורן, יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, המפקח על הבנקים, דוד זקן, הממונה על אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון, דורית סלינגר, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, דיקן בית הספר למינהל עסקים, פרופ' ישי יפה ויואל נווה.
בשלב זה קיימת מחלוקת בוועדה בנוגע להמלצה כי חברה בקשיים תמנה נציג מטעם בעלי החוב עוד לפני שהגיעה למצב שבו אינה יכולה לשלם חובות.
פרופ' האוזר ציין כי ברשות ניירות ערך סבורים כי יישומה של המלצה זו יפגע במשקיעים. לדבריו, מינוי נציג של בעלי החוב יפגע בשווי החברה ויוביל לסחרור שיגדיל את סבירות כניסתה לחדלות פירעון.
כמו כן, טוען האוזר כי יישום המלצה זו יוביל בעלי שליטה להעדיף הלוואות פרטיות על פני גיוס חוב מגופים ציבוריים. לדבריו, זו אינה תופעה רצויה מפני שחוב פרטי הוא פחות שקוף לציבור.