כיפור ועוד 12: מתי כמעט שוגרו פצצות אטום?
קצר בתקשורת, תקלות טכניות, החרמת המזוודה הגרעינית - ונשיא ששכח את הצופן לפצצה בחליפה שהועברה לניקוי יבש. דו"ח מקיף: כל הפעמים שבהן מדינות מועדון הגרעין, ובהן ישראל, היו קרובות לשגר בטעות נשק גרעיני
הירושימה ונגסקי. עד היום שוגרו שתי פצצות אטום, שתיהן על ידי ארצות הברית, שתיהן על ערים יפניות, שתיהן לקראת סיומה של מלחמת העולם השנייה. אבל ב-69 השנים שחלפו מאז היו לא פחות מ-13 מקרים שבהם טעויות שונות כמעט והובילו לשיגור נשק גרעיני. דו"ח שפורסם על ידי "צ'טהאם האוס", המכון ליחסים בינלאומיים בלונדון, מונה את כל אותם מקרים ומזהיר מהתוצאות הקטסטרופליות שעלולות לנבוע מקצר בתקשורת, בעיות טכניות ואי הבנה של המצב לאשורו.
המסקנה של מחברי הדו"ח היא שהסכנה כי נשק גרעיני ישוגר בטעות גבוהה מההערכות עד כה, והסכנה הזו רק עולה. "רק החלטות של יחידים, לעתים תוך הפרת הפרוטוקול וההנחיות הפוליטיות, מנעו בחלק מהמקרים שיגור פצצת אטום", הם כותבים. אבל פירוט המקרים לא פחות מעניין ממסקנת החוקרים הבריטים, ובפירוט זה מופיעה גם ישראל כמדינה שהייתה על סף שיגור נשק גרעיני.
תאריך | מדינה שהייתה על סף ירי גרעיני | סיבה |
אוקטובר 1962 | ברית המועצות | קצר בתקשורת |
27 באוקטובר 1962 | בריטניה | הסלמה |
27 באוקטובר 1962 | ברה"מ | הסלמה וקצר בתקשורת |
22 בנובמבר 1962 | ברה"מ | ריגול |
אוקטובר 1973 | ישראל | הסלמה |
9 בנובמבר 1979 | ארה"ב | קלטת של תרגיל הובילה להתרעה גרעינית |
3 ביוני 1980 | ארה"ב | תקלת מחשב |
25 בספטמבר 1983 | ברה"מ | תקלה טכנית |
7-11 בנובמבר 1983 | ברה"מ, ארה"ב | תפיסה מוטעית של תרגיל צבאי |
18-21 באוגוסט, 1991 | ברה"מ | אובדן השליטה על המזוודה הגרעינית בניסיון הפיכה כושל |
25 בינואר 1995 | רוסיה | זיהוי מוטעה של טיל לצרכי מחקר |
מאי-יוני 1999 | הודו, פקיסטן | הסלמה |
דצמבר 2001-אוקטובר 2002 | הודו, פקיסטן | הסלמה |
באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, הציע שר הביטחון דאז משה דיין להשתמש באופציה הגרעינית. דבריו של דיין בישיבה דרמטית ביומה השני למלחמה נחשפו לפני חצי שנה בכתבתו של רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות", בעקבות מחקר של אבנר כהן.
"אנחנו נפוצץ אותם עכשיו"
הדו"ח הבריטי מפרסם אף הוא את הפרטים. דיין ביקש אז לשקול "להכין את הכוחות הגרעיניים של ישראל להפגנת הכוח הגרעיני", והעלה את ההצעה חסרת התקדים הזו לאחר יציאתו מהישיבה של הרמטכ"ל באותה תקופה דוד אלעזר (דדו). ראש הממשלה גולדה מאיר ושאר המשתפים בדיון בקריה התנגדו לכך, והאופציה נפלה.
למקרה זו קדמו ארבעה מקרים של כמעט ירי גרעיני, תוך חודשיים בשלהי 1962 - ימי משבר הטילים בקובה. באוקטובר של אותה שנה ארבע צוללות גרעין סובייטיות הוצבו בים סרגסו, בצפון האוקיינוס האטלנטי. ספינות מלחמה אמריקניות הזהירו את ברית המועצות שהן יתאמנו באזור וישגרו פצצות נגד צוללות, אבל בגלל קצר בתקשורת המסר לא הועבר לצוללות. אלו חשבו שהאמריקנים מתקיפים אותן ואחד ממפקדי הצוללות הורה על שיגור נשק גרעיני: "אנחנו נפוצץ אותם עכשיו". ההתערבות של סגנו מנעה מהמלחמה הקרה להפוך למלחמת העולם השלישית.
ב-27 אוקטובר, שיא משבר הטילים, הן בריטניה והן ארצות הברית היו על סף שיגור פצצת אטום - וגם אז קצר בתקשורת היה בין הגורמים להתחממות. חודש לאחר מכן אזהרת שווא גרמה לברית המועצות להיערך לירי גרעיני. בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים המקרים הללו חזרו על עצמם. ב-1979 מערכת ההתרעה האמריקנית סימנה על ירי נשק גרעיני מצד הסובייטים. רק בהמשך התברר כי במערכת נותרה קלטת מתרגיל - והיא שגרמה לבהלה הגדולה.
2,000 טילים גרעיניים באוויר
שנה לאחר מכן תקלת מחשב הביאה לכך שהאמריקנים סברו כי 2,000 טילים גרעיניים סובייטים נמצאים בדרך אליהם. למרבה המזל, לא בוצע ירי תגובה לירי שלא היה. בעיתון הבריטי "גרדיאן" מובא גם מקרה נוסף, מספטמבר 1983. אז לוויין סובייטי זיהה כאילו חמישה טילים בליסטיים בין יבשתיים שוגרו לעבר ברית המועצות. הקצין סטניסלב יבגרפוביץ' נהג בניגוד להנחיות ולא דיווח על התקרית לממונה עליו, כשהוא מהמר שמדובר באזעקת שווא. לאחר מכן התברר כי אור השמש שהבהיק מעל השטח האמריקני בלבל את הלוויין.
מדינה | מספר ניסויים גרעיניים | ניסוי ראשון | מספר ראשי נפץ שמוצבים על טילים | מספר ראשי נפץ גרעיניים |
ארה"ב | 1,054 | 1945 | 1,800 | 6,800 |
ברה"מ/רוסיה | 715 | 1949 | 1,950 | 7,000 |
צרפת | 210 | 1960 | 280 | 300 |
בריטניה | 45 | 1952 | 120 | 215 |
סין | 45 | 1964 | ? | 270 |
הודו | 6 | 1974 | 0 | כ-115 |
פקיסטן | 6 | 1998 | 0 | כ-125 |
צפון קוריאה | 6 | 2009 | 0 | לא ידוע |
ישראל | לא ידוע | לא ידוע | 0 | 80 (על פי מקורות זרים) |
בעשור שלאחר מכן הסובייטים שוב היו קרובים לשיגור. באוגוסט 1991, במהלך ההפיכה שנכשלה במוסקבה, החרים אחד ממנהיגי ההפיכה את המזוודה הגרעינית מידיו של הנשיא מיכאיל גורבצ'וב. גם שתי המזוודות האחרות היו בידיהם של מנהיגי המרד. ארבע שנים לאחר מכן שוגר מנורבגיה טיל למטרות מחקר, אך זוהה בטעות ברוסיה כירי גרעיני.
ה"כמעט ונורה" האחרונים אירעו דווקא במזרח אסיה. הודו ופקיסטן, בין האחרונות שהצטרפו למועדון הגרעין, היו קרובות במשבר קרגיל (ב-1999) ובעימות על קשמיר (שנתיים לאחר מכן) להשתמש בנשק הגרעיני שברשותן. הן לא עשו זאת.
הנשיאים השיכורים, הנשיאים השכחנים
מחברי הדו"ח מסבירים כי הסיכון לטעות פטאלית רק עולה עקב הצטרפות צפון קוריאה, המדינה המבודדת בעולם, למועדון האטום, ועל רקע האיטיות בתהליך פירוק הנשק הגרעיני במדינות אחרות. לרוסיה ולארצות הברית כ-1,800 ראשי נפץ בכוננות גבוהה, המוכנים לשיגור תוך 5 עד 15 דקות, עובדה שרלוונטיות עכשיו יותר מתמיד, כשהמתיחות באוקראינה עדיין לא התפוגגה.
גם מצבם הנפשי של כמה מהמנהיגים האחראים על המזוודה הגרעינית מגביר לעתים את החשש. עוזריהם של ריצ'רד ניקסון ובוריס ילצין דאגו עקב חיבתם לאלכוהול. במאי 1981 נשיא צרפת הנבחר אז, פרנסואה מיטראן, הותיר את הצפנים לשיגור נשק גרעיני צרפתי בביתו, בכיס של החליפה. בשנות השבעים אירע לג'ימי קרטר מקרה דומה, והחליפה - יחד עם הקודים - נלקחה לניקוי יבש. ב"גרדיאן" מוזכר גם כי הקודים האמריקנים לשיגור פצצה נעלמו שוב בעת שרונלד רייגן נורה, ב-20 במרס 1981. סוכני ה-FBI איתרו אותם.