אודרי טוטו: "גיל מעניק יציבות פסיכולוגית"
אל "פריז ניו יורק" מגיעה אודרי טוטו כאישה בשלה, ופוגשת שם את שותפה הוותיק ליצירה, רומן דוריס. ביחד עם הבמאי סדריק קלאפיש הם מגלמים זוג שמתאחד ומתאהב מחדש. "הסיפור הזה לא זר לי", היא אומרת בראיון
רוב האנשים התוודעו לאודרי טוטו וגם התאהבו בה, ב-2001, כשכיכבה ב"אמלי". ואכן, מאז הופעתה בסרטו היפהפה של הבמאי ז'אן פייר ז'נו, הקריירה של השחקנית הצרפתיה פרחה. היא כיכבה בעשרות סרטים - ביניהם "דברים יפים ומלוכלכים", "קוד דה וינצ'י", "קוקו לפני שאנל" ו"שקרים יפים" - ותמיד נחשבה לאחת השחקניות האיכותיות, האלגנטיות והיפות על המסך. אלו מעטרות גם את סרטה החדש "פריז פינת ניו יורק", בו היא מככבת לצד רומן דוריס.
זוכרים את טוטו מלפני 13 שנה? הטריילר של "אמלי"
"פריז פינת ניו יורק", אותו ביים סדריק קלאפיש, הוא בעצם הפרק השלישי בטרילוגיה שמלווה את דמותו של קסבייה (בגילומו של דוריס), צעיר צרפתי שמתמודד עם החיים. הצופים כבר פגשו את קסבייה בצמתים בחייו ב"דירה הספרדית" וב"בובות רוסיות", ועכשיו בבגרותו נראה שהוא הגיע למנוחה ולנחלה, כסופר פריזאי מצליח ואב לשני ילדים. אבל אז חייו משתנים לגמרי כאשר גרושתו מודיעה לו שהיא עוברת עם הילדים לניו יורק - מה שגורם לו לנדוד בעקבותם אל מעבר לים.
למרות קשיי ההסתגלות, ההתמודדות עם חיפושי דירה, הבירוקרטיה אמריקאית והעבודות הזמניות, החיים עדיין מספקים לגיבורנו סיטואציות משעשעות ואופטימיות, כמו תרומת זרע לחברתו הטובה ובת זוגה, נישואים פיקטיביים עם נערה סינית, ואהבה חדשה-ישנה בדמותה של מרטין (טוטו), שנכנסת שוב לחייו.
"קסבייה ומרטין מתאהבים עוד בברצלונה בימי 'דירה ספרדית', ויש להם חולשה אחד לשניה, גם עכשיו - חמש עשרה שנה אחרי כשהם נפגשים בניו יורק. זה כל כך אמיתי לדעתי. כמה סיפורים כאלה אנחנו מכירים על אנשים שנפגשו אחרי שנים והלהבה עוד היתה שם? הרבה. כמה חוויות כאלה יש לכל אחד מאיתנו? אני יכולה להעיד על עצמי שהסיפור הזה לא זר לי".
טוטו, בשיער קצר, אף קטן ועיניים כהות היא השיק הצרפתי בהתגלמותו. היא מתנהלת בקלילות, קופצת מצרפתית לאנגלית רהוטה יחסית, כך שלא היתה לה בעיה להיכנס שוב לנעליה של מרטין. "לפני הצילומים צפיתי שוב בשני הסרטים הראשונים. אני אוהבת את מרטין כל כך. היא מצחיקה ושונה מכל הדמויות שגילמתי עד היום", היא מודה, "היא דמות שאני יכולה להזדהות איתה במיידית. היא מין סבך אחד גדול של ניגודים שגורמים לה לזוז ולהיתקע בעת ובעונה אחת. היא יכולה להיות סלע איתן או ילדה קטנה ואבודה עם המון פחדים ולבטים. זו פשוט דמות נהדרת".
"הסכמתי לחזור לדמות של מרטין עוד לפני שקלאפיש כתב את התסריט", היא מבהירה, "תמיד כל כך נהניתי לעבוד איתו ועם רומן דוריס, ססיל דה פרנס וקיילי ריילי, כך שלא היה לי ספק שגם הסרט הזה יהיה נהדר. אני מאוד אוהבת את הקולנוע של סדריק. הוא אינטיליגנטי, רגיש, אמיתי ומצחיק. וזו הגם הסיבה שהקהל מתחבר אליו".
מרטין היא עכשיו אישה בת 40, וטוטו צוחקת כשהיא אומרת שזה היה אחד הדברים מהם היתה הכי פחות מרוצה בתסריט, לאור העובדה שהיא עצמה עדיין לא הגיעה לגיל הזה. "אמרתי לסדריק שאני לא מאושרת מזה. אני השחקנית הצעירה ביותר על הסט ויוצא לי לשחק את הדמות הכי מבוגרת", מסבירה טוטו בת ה-37, "זה הדבר היחיד שלדעתי לא אמין בסרט, אני לחלוטין לא נראית בת 40 - זו טעות ענקית. עדיין, לא היה דבר שלא הייתי עושה עבור סדריק. גם אם זה אומר לשחק אישה בגיל העמידה".
גם העובדה שמרטין קיבלה זמן מסך פחות משמעותי הפעם מאשר בפעמים הקודמות לא הפריע לטוטו כי עדיין היה לה המון מרחב לפיתוח הדמות. "מרטין גדולה ומתבגרת ככל שהזמן עובר. רואים ממש את ההתפתחות בין סרט לסרט דבר שהוא מאוד מעניין לדעתי. עדיין יש בה את הפגיעות והשבריריות, אבל היא הופכת ליותר ריאליסטית בנוגע לחיי האהבה שלה. אני חושבת שכשמבינים את החיים טוב יותר, מעריכים אותם יותר, וזה הופך אותך ליותר נינוח ומוכן לקבל גם כאשר הם מפתיעים אותך".
הפתעה לצופים תהיה סצנה בה טוטו נותנת נאום בסינית שוטפת. "זה היה כל כך קשה. רציתי באמת להרגיש בנוח בסצנה הזאת ולדבר בצורה הכי נכונה, כך שקהל הצופים הסיני לא יחשוב שאני לחלוטין מזויפת. אז עבדתי כל כך קשה עם מדריך שהיה דורשני לא פחות ממני, שעתיים ביום במשך שישה שבועות בשביל סצנה של שתי דקות בסרט. אבל אסור היה לי לדפוק את זה".
טוטו ורומאן דוריס שיחקו בלא פחות משבעה סרטים ביחד. הם סיימו לצלם את "בצל הימים", סרטו של הבמאי מישל גונדרי, ממש לפני שהתחילו את העבודה על "פריז פינת ניו יורק". טוטו טוענת שלא היתה להם בעיה לעבור מפרויקט לפרויקט בטווח כל כך קצר של זמן.
"ביליתי ארבעה חודשים שלמים עם רומן לפני שהתחלנו לצלם את 'פריז פינת ניו יורק'. הוא האדם שיצא לי לבלות הכי הרבה זמן איתו בשנה האחרונה. אבל, כשאתה נמצא בדמויות כל כך שונות, עם במאים כל כך שונים, אין בעיה לעבור מדבר לדבר. שנינו שכחנו די מהר את העבודה על הסרט הקודם והדמויות שלו כבר לא היו קיימות עבורנו. היינו כל כך בתוך מרטין וקסבייה. יותר מזה, עבורי 'פריז פינת ניו יורק' זה סרט של אנסמבל, אז הדבר הכי חשוב עבורי היה ליהנות מההרפתקה המשותפת הזאת".
הסרט צולם ברובו בניו יורק מה שהפך את הצילומים לחגיגה מצד אחד וסיוט מצד שני. "ניו יורק היא עיר סינמטית. היא כל כך משוחררת,
צעירה, עם אנרגיה חזקה, סוחפת ומבולגנת, ממש כמו הסרט עצמו. לי באופן אישי לא היו המון ימי צילום אז היה לי חשוב להספיק וליהנות מהעיר כמה שיותר. מצד שני הוריקן סנדי קרה בזמן הצילומים, ופרט לחוויה הקשה של ההוריקן עצמו והשפעות שלו על העיר ותושביה, זה גם השפיע המון על ההתנהלות של הצילומים אחר כך".
לטוטו אין כוונה להאט את קצב העבודה שלה. "גיל יכול להעניק יציבות פסיכולוגית, גם בחייו האישיים של אדם" היא אומרת. "אבל הגעתי לשלב בחיים בו ההווה הרבה יותר חשוב ממה שיבוא. אז אני פשוט עושה פרוייקטים שמדברים אלי ונהנית מהם". כשהיא נשאלת על אותם פרוייקטים ומה אנחנו צפויים לקבל ממנה בעתיד הקרוב, היא מסרבת לפרט. "תכתבו שטוטו יוצרת הרבה מסתורין אבל לא מספרת שום דבר", היא מציעה.