זכויות עובדים: מה השתנה בשנים האחרונות?
בדיקה מיוחדת שערכנו לרגל ה-1 במאי - יום הפועלים הבינלאומי: למרות שחל שיפור במתן זכויות סוציאליות לעובדים בישראל, שליש מהשכירים עדיין סובלים מהפרשות לא תקינות לפנסיה, כ-27% לא מקבלים פיטויי פיצויים בזמן, ורק 19% מעובדי הקבלן בניקיון מקבלים שעות נוספות. תמונת מצב
יום הפועלים הבינלאומי - ה-1 במאי - מצוין היום (ה') בכל רחבי העולם, כביטוי למאבק למען תנאי עבודה טובים יותר. לכבוד זאת החלטנו לבחון אלו שינויים חלו בשנים האחרונות מבחינת ההקפדה של המעסיקים לחוק ולפסיקה, בכל הקשור למתן זכויות סוציאליות לעובדים בישראל.
עוד על זכויות עובדים - בערוץ קריירה
- יושבות לבד, בחושך: הצעות חוק למען העובדים שקופות: עובדות זרות במקצוע הסיעוד
- עבירת משמעת: סיבה לשלילת פיצויים?
הממצאים מגלים כי כמעט בכל המשתנים שנבחנו חל שיפור, למשל בהפרשות תקינות לפנסיה ובתשלום שכר בזמן. הסיבות לכך, על פי ההערכות, הן עלייה חדה במודעות של העובדים לזכויותיהם, לצד החמרת החקיקה והגברת האכיפה על ידי הגופים המוסמכים לכך. עם זאת - עדיין רחוק היום שבו כולנו נקבל את מה שבאמת מגיע לנו.
יותר מעסיקים מפרישים לפנסיה
הסקר נערך על ידי חברת עוקץ מערכות, המפחתת מערכות לחישוב שכר ומערכות נוכחות, באמצעות עיבוד תלושי השכר של כ-13,100 עובדים המועסקים ב-324 חברות ובתי עסק, מ-7 ענפים במגזר הפרטי. הנתונים הושוו לסקר זהה שערכה החברה בשנת 2009.
בין השאר, הממצאים מגלים הטבה בהפרשות לגמל ופנסיה - כאשר כ-75% מהמעסיקים הפרישו את הסכומים הנדרשים ב-2014, לעומת שליש מהמעסיקים שהקפידו על כך לפני כ-5 שנים. שינוי זה זה התאפשר בזכות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק מינואר 2008, שקבע לראשונה זכאות של כלל העובדים השכירים לפנסיה וחייב את המעסיקים להפריש כספים לעובדים לפי מדרגות, עד לגובה השכר הממוצע במשק.
גם ברישום שעות הנוכחות של העובדים חלה הטבה - זאת בעקבות תיקון מספר 24 לחוק הגנת השכר, שנכנס לתוקף ב-2009 והטיל על המעביד את חובת ניהול רישום הנוכחות של העובד. עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מסביר כי רישום שעות הנוכחות נועד לשמש את העובד לצורך הוכחה של כמות השעות בהן עבד, במקרה של מחלקות עם המעסיק.
6.4% מלינים את השכר
בכל האמור לרישום ימי חופשה ומחלה בתלוש השכר - רבים מהמעסיקים עדין פועלים בניגוד לחוק, שכן שיעור התלושים שאינם תקינים מבחינה זו עומד על 41.8%. לפידור מסביר כי הרישום של נתונים אלו בתלוש השכר - נועד להוות אסמכתא למה שמגיע לעובדים ומקל עליהם לתבוע את מה שמגיע להם - במידה שמעסיק טוען אחרת.
| משתנה | 2009 | 2014 |
| אי רישום שעות נוכחות כלל | 16% | 7.5% |
| רישום לא מלא של שעות נוכחות | 76% | 24.8% |
| הפרשה לגמל ופנסיה | 38.7% | 24.8% |
| אי נ יהול ימי חופשה ומחלה בתלוש כנדרש | 69.9% | 1.8% |
| הלנת שכר | 11.5% | 6.4% |
"על פי חוק, לעובד מגיע לעובד יום וחצי מחלה לחודש, עד לצבירה מקסימלאית של 90 יום", מפרט לפידור. "צבירת ימי חופשה משתנה בהתאם לוותק. כך למשל, עובד שמועסק 5 ימים בשבוע זכאי בשנה הראשונה ל-10 ימי חופשה, עד למקסימום של 23 ימים מהשנה התשיעית ואילך. חוק חופשה שנתית מאפשר לתבוע את פדיון ימי החופשה אחרי סיום יחסי עובד מעביד בגין שלוש שנות ההעסקה האחרונות ושנת ההעסקה האחרונה".
בצד זאת, מרטין וילר, רכז תחום עובדי קבלן בעמותת קו לעובד, מציין כי רבים מהעובדים השעתיים (שמקבלים שכר לפי שעה) - המהווים כמחצית מהעובדים במשק - סובלים מפגיעה בזכאות לימי חופשה. "רובם לא יודעים שהם זכאים לחופשה בשכר", הוא מסביר, "המעסיק אומר להם אל תגיעו לעבודה, אבל הם לא מקבלים על כך יום חופש בתשלום, זה על חשבונם. בנוסף, חלק מהמעסיקים פודים את ימי החופשה בכסף - אף שזה לא תקין".
משתנה נוסף שנרשמה בו הטבה הוא הלנת שכר - כאשר שיעור המעסיקים שלא משלמים את השכר בזמן ירד מ-11.5% ל-6.4%. "במקרים רבים פשוט אין למעסיקים יכולת לשלם בזמן את המשכורת", טוען עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות, "הבנקים חונקים את המשק עם מדיניות מתן אשראי בעייתית לעסקים, בעיקר הקטנים, בזמן שהם אמורים לעמוד בתנאים מחמירים מאוד שמציב המפקח על הבנקים. אין ספק שנדרש כאן שילוב ידיים וטיפול של כלל הגורמים".
פוטרתם? אולי תקבלו מה שמגיע לכם
בחברה ערכו השוואה נוספת - שבחנה את הזכויות שמקבלים העובדים לאחר פיטורים. לשם כך בוצעה השוואה בין תלושי השכר שהונפקו לכ-2,905 עובדים שפוטרו בין ה-1 בינואר 2013 ל-1 באפריל 2014, לבין מספר זהה של עובדים שפוטרו במהלך שנת 2007.
| תשלום | תלושים לא תקינים ב-2007 | תלושים לא תקינים ב-2014 |
| פדיון חופשה | 50.4% | 26.85% |
| יתרת הבראה | 43.1% | 33% |
| פיצויים במועד | 52.3% | 26.7% |
הממצאים: יותר עובדים מקבלים לאחר הפיטורים את מלוא פדיון ימי החופשה וימי ההבראה שנצברו להם. עם זאת, 26.8% מהתלושים עדיין אינם כוללים את מלוא פדיון ימי החופש, ו-33% אינם תקינים במובן של ימי ההבראה. גם בנוגע לתשלום פיצויים במועד חל שיפור, אבל 26.7% מהעובדים עדיין אינם זוכים לקבל את הפיצויים בזמן. "מלבד העניין המוסרי שכרוך במתן מלוא הזכויות למפוטר, בעל העסק לוקח סיכון משמעותי כי העובד יתבע אותו", מסביר ברדגמן.
לפידור סבור כי "את השינוי המשמעותי בעקומת הציות של המעסיקים ניתן לייחס בעיקר לעליה הדרמטית במודעות של הציבור למכלול זכויותיו הסוציאליות כמו גם לעליה באכיפה של התמ"ת כלפי המעסיקים. כפועל יוצא אנו עדים לעליה בלתי מבוטלת במספר התביעות שמוגשות לבית הדין על ידי העובדים וגורמים נוספים".
ההפרטה הזוחלת של המגזר הציבורי
במגזר הציבורי, הבעיה היא אחרת. העובדים המאוגדים זוכים אמנם לכל ההטבות והתנאים בחוק – אבל וילר מציין כי ההפרטה הזוחלת של שירותי הממשלה והעברתם לגופים חיצוניים (מלכ"רים) - יוצרת העסקה קבלנית גם שם, עם כל הבעיות וההפרות הנלוות לה.
"הרוב המוחץ של העובדים בגופים הללו סובל מהפרת זכויות, וגם אם לא מדובר בהפרה, מורגשים שיטוח תנאי ההעסקה והורדת הזכויות שלהם למינימום. דבר זה פוגע בסופו של דבר באיכות השירות. כך למשל, יש עמותות שאינן מקפידות לשלם שכר מינמום ענפי לעובדות הסוציאליות.
עובדי קבלן: שיפור בערבון מוגבל
הבדיקה גם בחנה את מצבם של עובדי הקבלן, בכל האמור לתשלום שעות נוספות. לשם כך בוצעה השוואה בין הנתונים שהתקבלו מעיבוד תלושי השכר של כ-13,100 עובדים שמועסקים ב-324 חברות בתחום הסיעוד, השמירה והניקיון בשנה האחרונה, לבין סקר זהה שנערך בנושא לפני 7 שנים.
הנתונים מגלים שיפור אמנם, אך רחוקים מלהשביע רצון: אם בשנת 2007 רק 9.8% מעובדי השמירה קיבלו תשלום בעבור שעות נוספות - כיום 27.5% מקבלים. בקרב עובדי הסיעוד חלה עלייה מ-12.3% ל-29.4%, ואילו בקרב עובדי הניקיון נרשמה עלייה מ-4.10% ל-19.3%. המשמעות: הרוב המכריע של העובדים בענפים אלו עדיין לא זוכים לקבל שכר בגין שעות נוספות.
| שנה | שמירה ואבטחה | סיעוד | ניקיון |
| 2007 | 9.8% | 12.3% | 4.1% |
| 2014 | 27.5% | 29.4% | 19.3% |
בצד זאת, בנובמבר האחרון נכנס לתוקף ההסכם שחתמה ההסתדרות עם משרד האוצר לפיו עובדי הקבלן בתחומי השמירה והניקיון במגזר הציבורי, יקבלו תוספות שכר ותנאים נלווים שנועדו לשפר את תנאיהם הסוציאליים. אולם עד כה - טרם הוקצה תקציב לנושא והוא טרם יושם.
"בחברות קטנות למתן שירותים יש יותר תופעות של הפרת החוק, כי הן צריכות להרוויח ועושות זאת על חשבון העובדים", מסביר וילר. "יש תחרות מאוד קשה במכרזים וההצעות שהחברות מגישות למזמיני השירותים מורידות את עלות ההעסקה של העובדים באמצעים שונים, פעמים רבות באמצעות אי תשלום שעות נוספות".
עם זאת, וילר מציין כי יש גם תופעות חיוביות בתחום. "בשנים האחרונות נוצר שיח מעמיק על תופעת ההעסקה הפוגענית של עובדי הקבלן ובנוסף יש אכיפה יותר טובה של חוקי העבודה על ידי משרד הכלכלה. גם החוק לגברת האכיפה יצר שינוי בעיקר במגזר הציבורי, שם חשים מזמיני השירותים מחויבות גבוהה יותר למלא אחר החוק.
"כך, יש תופעות שהיו נפוצות בעבר וכיום קיימות בהיקפים יותר מצומצמים, למשל, התופעה של פיטורי עובדי קבלן מדי 9 חודשים כדי להימנע מצבירת זכאות לדמי הבראה ודמי פיטורים, הולכת ופוחתת. עם זאת תופעה אחרת שעדיין בולטת היא איפוס הוותק של העובדים כשמתחלפות חברות קבלן".
וילר מסביר את הנתונים הללו בעליית המודעות של עובדים לזכויותיהם בשנים האחרונות, בעקבות המחאה החברתית וההתאגדויות שנרשמו בשנים האחרונות. אין "אין ספק שיש שיפור גורף בתנאי ההעסקה בכל מיני מקצועות במשק", הוא אומר. "אנחנו רואים עלייה דרמטית במודעות של העובדים לזכויות שלהם וכשעובדים דורשים מהמעסיק את זכויותיהם – הוא פחות יכול לשחק איתם".
