חיפשה קבלה בשקית ומצאה מכתב מהכלא

מה שהחל כמסע קניות בניו יורק הוביל לתחקיר של ארגון זכויות אדם בסין. זאת לאחר שסטפני ווילסון מצאה בתחתית שקית הקניות שלה מרשת סאקס היוקרתית מכתב שנפתח במילים "הצילו, הצילו, הצילו".

עוד חדשות בעולם :

גן חיות איראני קשר דוב בשלשלאות לעמוד

בחירות בהודו: המועמד צילם "סלפי" והסתבך

פתרון למצוקת הדיור: בתים מאופניים נטושים

ווילסון, אוסטרלית בת 28 המתגוררת בהארלם, קנתה מגפי גשם ב-"סאקס" בספטמבר 2012. היא חיפשה את הקבלה שלה בשקית הקניות ובמקומה שלפה נייר שעליו תיעד אסיר בסין את התנאים המחפירים שבהם הוא מוחזק. "אנחנו עובדים כמו עבדים במשך 13 שעות כל יום לייצור השקיות האלה במפעל בית הכלא", נכתב במכתב, שהסתיים במילים: "תודה וסליחה על ההטרדה". על המכתב היה חתום טוניין עמנואל ניונג, וצורפה אליו תמונה קטנה של אדם בז'קט כתום.

"הצילו, הצילו, הצילו" - המכתב ותמונת האסיר בדיווח של "ביזנס אינסיידר"

"קראתי את המכתב ורעדתי", אמרה ווילסון. "לא יכולתי להאמין למה שאני קוראת". היא הביאה את המכתב לקרן המחקר לאוגאי בוושינגטון, שלוחמת למען זכויות אדם בבתי כלא בסין. הקרן החלה לחקור את הנושא ברשת ובשטח, אולם כשניסו לשלוח דואר אלקטרוני לכתובת שצורפה למכתב, ההודעה חזרה אל השולח.

מקים הקרן, הארי וו, בילה 19 שנה בכלא סיני המשמש גם כבית חרושת בשם "לאוגאי" והוא מאמין שהאסיר לקח סיכון גדול כשכתב אותו. "תפיסה בכתיבת מכתב כמו זה מובילה לבידוד עד הודאה במעשה ולפעמים גם החמרת העונש - עונש מוות", אמר וו לאתר DNAinfo.

מגורמים בחברת סאקס נמסר כי הם מתנגדים בתוקף להעסקה בלתי הוגנת, שהם חוקרים את העניין ושלא ניתן להכריע אם בכך מדובר במקרה הזה. לדברי גורם במחלקה האמריקנית לביטחון לאומי, ישנן פרצות בחוקים בעניין זה המאפשרות לפני הדברים להישאר כמו שהם.

על פי הגורם, כדי להעמיד חברה לדין במצב כזה יש להוכיח שידעה על תנאי העבודה, ובמקרים רבים קשה להכריע אם הייתה ידיעה, התעלמות או הימנעות מגילוי מצד החברה. בנוסף, ישנו סעיף בחוק המאפשר להשתמש בסחורה ללא תלות בתנאי העבודה שאפיינו את תהליך הייצור - אם אין דרך אחרת לספק את כמות הסחורה הנצרכת מהחברה.

משפחתו הניחה שהוא מת

זהו לא המקרה היחיד מסוגו של מציאת מכתב כזה בארצות הברית. מכתב דומה הגיע לידי אישה שקנתה קישוטים לליל כל הקדושים ברשת Kmart ב-2012 במדינת אורגון. המכתב היה אנונימי, אך עיתון ה"ניו יורק טיימס" הצליח לאתר את השולח.

לפני כמה שבועות הצליח אתר DNAinfo לאתר את שולח המכתב. הוא שוחרר בדצמבר האחרון מהכלא על התנהגות טובה ונמצא בדובאי, שם הוא עובד למחייתו. ניונג בן ה-34, במקור מקמרון, אימת עובדות מן המכתב בראיון טלפוני שארך כשעתיים.

הוא סיפר שעבד כמורה לאנגלית בדרום סין ונעצר בחשד להונאה, אף שלדבריו היה חף מפשע. הוא שהה 10

חודשים במעצר בהמתנה לפרקליט ממשלתי שייצג אותו, ונאסר עליו ליצור קשר עם הקהילה שמחוץ לכותלי הכלא. משפחתו הניחה שהוא מת.

לדבריו, כתב חמישה מכתבים בכלא - את חלקם כתב בצרפתית והצמיד לשקיות שעליהן הופיעו מילים בצרפתית, ואחרים נכתבו באנגלית. הכתיבה נעשתה מתחת לשמיכה במיטתו, בעט ונייר ששימשו אותו לתעד את כמות הסחורה שייצר ליום. הוא מאוד שמח שמכתבו נמצא. "זו הייתה ההפתעה הגדולה בחיי", אמר. "אני פשוט שמח שמישהו שמע את הצעקה שלי".

ווילסון, שמצאה את המכתב, לא דיברה מעולם עם ניונג, אבל אמרה שהיא חושבת על הצעקה שלו כל הזמן. היא תמיד ניסתה להימנע מצריכה של סחורה שיוצרה בתנאים לא הוגנים, אבל לא העלתה בדעתה שמייצרים כך גם שקיות קניות. לדבריה, "זה ממש פקח לי את העיניים".