אסי דיין הלך לעולמו
אסי דיין, מגדולי היוצרים והשחקנים שידע הקולנוע הישראלי, מת בביתו כשהוא בן 68. הוא ביים את "גבעת חלפון אינה עונה", "החיים על פי אגפא" ו"שמיכה חשמלית ושמה משה", וכיכב ב"הוא הלך בשדות" והסדרה "בטיפול". אמו רות דיין: "התינוק שלי הלך"
"עוד לא עיכלתי, התינוק שלי הלך", אמרה אמו רות דיין כשיצאה מביתו. "זה לא הגיל שבו ההורים צריכים לקבור בן. אתמול דיברנו, הוא ביקש ממני ללכת לרופא, אז טלפנתי לרופא שהיה במילואים, אבל בסוף הוא לא הלך". דיין יובא למנוחות במושב נהלל ביום ראשון הקרוב, ב-16:00 אחר הצהריים. עוד לפני כן, מ-11:00 עד 13:00, יוצב ארונו באולם 3 בסינמטק תל אביב.
בראיון לקראת סרטו האחרון, "ד"ר פומרנץ", סיפר דיין ל-ynet על הקשיים שליוו אותו במהלך יצירת הסרט, שנבעו בין השאר ממצבו הבריאותי המידרדר. "המניפולציה אצלי מתחילה מזה שהזכרון שלי סובל ממש שאני קורא לו 'אלצהיימר נעורים'. בסרט אני מתאר ממש בפרטי פרטים את המצב של המוח שלי שמתפרק, ונעשה לחביתה, בגלל שאני לא מצליח לזכור דברים ופרטים", אמר.
אסי דיין נולד במושב נהלל בשנת 1945. הוא הצעיר מבין שלושת ילדיהם של רות ומשה דיין, שהיה הרמטכ"ל ושר הביטחון, ונצר למשפחת מייסדי נהלל ודגניה. את שירותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים. לאחר שהשתחרר מצה"ל החל ללמוד פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם זנח את ספסל הלימודים לטובת קריירה קולנועית - תחילה כשחקן ובהמשך גם כתסריטאי וכבמאי.
אך בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, ביקש לזנוח את הסרטים הקלילים וליצור סרטים שבהם ישתקפו חותמו האמנותי וכן הפילוסופיה האישית שלו, ביחס לחברה הישראלית וטבע האדם. לשיאו היצירתי הגיע עם הטרילוגיה שכתב וביים בשנות ה-90 - "החיים על פי אגפא" (1992), שבו ריכז בפאב תל-אביבי סוריאליסטי את הפערים והשסעים של החברה הישראלית, "שמיכה חשמלית ושמה משה" (1994), הסרט עליו אמר שהוא האהוב עליו ובו שילב אלמנטים מסרטי בורקס עם סצנות הזויות ודיאלוגים פילוסופיים, ו"מר באום" (1997) - קומדיה שחורה בה כיכב כאדם המגלה שהוא עומד למות תוך 92 דקות (סרט זה זוכה בימים אלה לחידוש הוליוודי בכיכובו של רובין וויליאמס). סרטו האחרון, "ד"ר פומרנץ", בו גם כיכב בתפקיד הראשי, יצא לאקרנים לפני כשנתיים.
במקביל, המשיך לככב ביצירות של במאים ותסריאים אחרים על המסך בקולנוע והן בטלוויזיה - בין היתר בסרטים "ההסדר" (2000), "השיבה מהודו" (2002) ו"חופשת קיץ" (2007), וכן בסדרות "בנות בראון" ו"בטיפול". כמו כן, כתב גם ספרי שירה ופרוזה, פירסם מאמרים וטורים אישיים בעיתונות היומית. מבין פרסומיו בכתב: "אוטוביוגרפיה זמנית" (שירים; 1973), "תוכן העניינים" (רומן; 1989), "כותב שורות אלו" (1995) - מבחר מאמרים שראו אור בעיתונות ו"שם על ספר שירים" (שירים; 1995).
חייו הפרטיים של דיין עוררו לא פחות עניין ציבורי מיצירתו. הוא דיבר בגלוי על התמכרויות לקוקאין וריטלין, ובעברו אשפוזים פסיכיאטריים וניסיונות אובדניים. הוא נישא ארבע פעמים והביא לעולם ארבעה ילדים, ביניהם גם העיתונאי וכוכב "מחוברים", ליאור דיין.
(בהכנת הכתבה השתתפו רן בוקר, גלעד מורג וירון דרוקמן)
בואו לכתוב הספד על אסי דיין באתר "זיכרונט"
לפנייה לכתב/ת 
