היריבות העירונית תגביר את הדרמה / טור
לראשונה בהיסטוריה ייערך בליסבון דרבי בגמר ליגת האלופות בין שתי הקבוצות של מדריד. המאבק הצמוד בין השתיים על האליפות בספרד יוסיף למתח ולעניין. לריאל יש יתרון בזכות הניסיון, אבל מדובר במשחק פתוח לגמרי. אורי קופר נערך לרגע השיא של העונה באירופה
כמו כל עיר איברית עתיקה, מוקפת חומה ומהתדרת בקתדרלה, כך גם העיר בדאחוס נוהגת למשוך אליה תיירים. לשכת התיירות הקטנה של בדאחוס, ממש ליד פלאסה אספניה, היא כנראה לשכת התיירות המאושרת ביותר באירופה הבוקר. אתמול בלילה, שעה ומשהו אחרי המשחק, מישהו גם מיהר לשים בסביבה שלט עליו כתוב "הדרך לגמר הצ'מפיונס עוברת כאן".
העונה בליגת האלופות מגיעה לשיא:
- אתלטיקו מדריד ניצחה את צ'לסי ועלתה לגמר
- ריאל מדריד השפילה את באיירן מינכן
- עיתוני ספרד מתרגשים מאתלטיקו
- הזאר פתח פה על מוריניו
קבוצת הכדורגל של בדאחוס משחקת רק בליגה החמישית, ובוודאי לא נמצאת בגמר ליגת האלופות, אבל אחרי שאתלטיקו מדריד ניצחה את צ'לסי והצטרפה לריאל מדריד במעמד הכי גבוה של הכדורגל הקבוצתי, העיר מתמרקת לקראת הגמר.
ככה זה כשכל דרך נסיעה הגיונית ממדריד לליסבון עוברת דרך בדאחוס, הממוקמת ממש על הגבול בין ספרד לפורטוגל. אי אפשר לפספס, אי אפשר לעקוף.
אם אתם מתכננים טיול באזור תתרחקו מהכבישים בסוף השבוע של ה-24 במאי. הם יהיו עמוסים. מאוד עמוסים. קצת יותר מ-600 ק"מ מפרידים בין מדריד לליסבון, כחמש שעות וארבעים דקות נסיעה רציפה. בהתחשב בזה שנכון לשעת לילה מאוחרת כרטיס טיסה הלוך ושוב הזול ביותר עלה לא פחות מ-872 דולר (לטיסה של שעה וקצת!), וכשמדובר בגמר היסטורי, סביר להניח שחלק לא קטן מ-3 מיליון תושבי מדריד יהיה בכלל בליסבון. עם או בלי כרטיס.
ובאמת מדובר בגמר היסטורי. לראשונה בתולדות המפעלים האירופים ייפגשו שתי קבוצות מאותה עיר במשחק גמר. דרבי בגמר הצ'מפיונס, לא פחות. שישה ימים קודם לכן יתקיים המחזור האחרון של הליגה הספרדית. אחת מהשתיים, אם אתלטיקו לא תעשה זאת קודם, גם תניף אז את הצלחת. האירועים סמוכים אחד לשני, קשורים אחד לשני ומשפיעים אחד על השני. כל העסק הזה, מעבר ליריבות התוך-עירונית שקיימת גם ככה, רק מגביר את הדרמה.
חברות ההימורים, שלא מחכות רגע, כבר העמידו את יחסי הזכייה שלהן להנפת הגביע. היחס שנקבע מצביע בערך על 30:70 אחוזים של סיכויי זכייה לטובת ריאל. זה מוגזם. גם כשאתלטיקו לא הפסיקה לנצח עדיין לא ספרו אותה והנה היא עומדת לזכות באליפות. אז נכון, ריאל פייבוריטית בגמר הזה, אבל בקטן. ממש בקטן. מדובר במשחק פתוח לגמרי.
מהצד השני יש כאלה שמצביעים על הטבלה ושואלים למה בכלל ריאל פייבוריטית? למה מחשיבים אותה כקבוצה טובה יותר מאתלטיקו? התשובה היא שהניסיון חשוב במעמד כזה. גמר ליגת האלופות זה לא עוד משחק. כמה שדייגו סימאונה מאמן גדול, אולי בדרך להתפתח לאחד מהטובים ביותר, אנצ'לוטי כבר היה שם. הוא גם הניף את הגביע פעמיים. לריאל יש גם את איקר קסיאס, השריד היחיד מהגמר האחרון של הבלאנקוס לפני 12 שנים.
הגמר בליסבון יהיה הדרבי המדרידאי החמישי העונה, לא פחות. אתלטיקו ניצחה את הראשון בליגה, ריאל החזירה פעמיים בגביע, והמשחק האחרון, שוב בליגה לפני חודשיים, הסתיים בתיקו 2:2 ושער מרהיב אחד של קוקה.
המשחק הזה, כמו המפגשים האחרים בין הקבוצות העונה, הושפע מאוד מהעימות במרכז המגרש. ריאל אוהבת לרווח ודורשת מהקשרים המרכזיים שלה לשלוח כדורים מהירים לצדדים. אתלטיקו, מצד שני, אוהבת לצופף ומכניסה את שחקני האגף שלה פנימה. לכן, צ'אבי אלונסו, שלא ישחק בגלל צהובים (לא שיחק גם בהפסד בדרבי בתחילת העונה) יהיה מאוד חסר לריאל.
עוד רחוק לומר, אבל הגיוני שבמקום איירמנדי או קסמיירו, קרלו אנצ'לוטי יבחר דווקא לשים את אחד הבלמים, פפה או סרחיו ראמוס, במקום אלונסו בקישור, כדי להתמודד עם הפיזיות של גבי פרננדס ויתר הקולצ'ונרוס.
יש לנו עוד 23 ימים לנתח את כל האפשרויות האלה, ואחרות. להסביר למה בכל המשחקים הקודמים מול ריאל אתלטיקו תקפה כמעט אך ורק מצד ימין, ולדון בסיבות לכך שהחשיבות של אנחל די מריה גוברת במצ'-אפ הזה. 23 ימים, והספירה לכיוון "אל דרבי מדרילניו", או "הדרך ממדריד לגן העדן בליסבון", כפי שהגדיר אותה המארקה, החלה. אוהדי אתלטיקו כבר מתבדחים שאת הדרך הזו הם יעשו באוטובוס שז'וזה מוריניו החנה ברחבה של טיבו קורטואה.
אוהבים כדורגל? עקבו אחרי הטוויטר של אורי קופר והצטרפו לעמוד הפייסבוק של "הכל מקצועי".